Page 388 - josephus volume one
P. 388

‫סורדוה תולדות‬

                                                      ‫תרגום‬                                                      ‫בבלי‪ ,‬בבא בתרא‬                      ‫‪3‬‬
                                                                                                                                                     ‫‪4‬‬
              ‫אם תרצה‪ ,‬אמור‪ :‬סדקים ראה בו; ואם תרצה‪,‬‬                                      ‫איבע' אימ'‪ :‬תיוהי חזא ביה‪ .‬ואיבע' אימ'‪:‬‬                    ‫‪5‬‬
                   ‫אמור‪ :‬המלכות שונה‪ ,‬שאינה חוזרת בה‪.‬‬                                                  ‫שאני מלכותא דלא הדר ביה‪.‬‬                      ‫‪6‬‬
                                                                                                                                                     ‫‪7‬‬
                ‫שאמר שמואל‪ :‬אם אמרה המלכות‪ :‬אעקור‬                                      ‫דאמ' שמואל‪ :‬אי אמ?'?רה מלכ‌(‌)[א‌]‪ :2‬עקרנא‬
                            ‫הרים‪ ,‬עוקרת ואינה חוזרת בה‪.‬‬                                               ‫טורא‪ ,‬עקרא ולא הדרה ‌ב[י]‌ה‪3.‬‬                  ‫‪8‬‬

                       ‫הורדוס עבד של בית חשמונאי היה‪.‬‬                                           ‫הורודוס עבדא דבית חשמונאי הוה‪.‬‬

                                 ‫נתן עיניו באותה תינוקת‪.‬‬                                                   ‫נתן עיניו באותה תינוקת‪.‬‬

      ‫יום אחד שמע בת קול שאמרה‌{‪/‬שמע אותם אומרים‪/‬‬                               ‫יומא חד שמע בת קלא דאמרה‌{‪/‬שמעינהו דקאמרי‪/‬‬
       ‫שמע קול שהיתה אומרת‪/‬שמע אותו האיש [בת] קול‬                           ‫שמע קלא דהוה קאמרא [קאמר']‪ /‬שמע ההוא גברא [בת]‬
     ‫שהיתה אומרת‪/‬שמע את אותו האיש שאמר}‪ :‬כל עבד‬                            ‫קלא דהוה קאמ'‪/‬שמעיה לההוא גברא דאמר}‪ 4:‬כל עבדא‬
                                                                            ‫דמרי' בהא שעתא מצלח‪ .‬קם קטלינהו לכולהו מרוותיה‪.‬‬
         ‫שימרוד בשעה זו‪ ,‬יצליח‪ .‬קם והרג את כל רבותיו‪.‬‬
                                                                           ‫שייר ההיא ינוקתא‪ .‬כדחזי ההיא דקא בעי מנסבא‪ ,‬סליקא‬
            ‫השאיר (רק) את אותה תינוקת‪ .‬כשראתה שהוא‬                      ‫ההיא ינוקתא‪ ,‬נפל' מאיגרא‪ ,‬ומתה‪ .‬כי קא נפלה‪ ,‬אמרה‪ :‬מאן‬
          ‫רוצה לשאתה עלתה אותה תינוקת ונפלה מן הגג‬                      ‫דאמ'‪ :‬מדבית חשמונאי קא אתינא‪ ,‬עבדא הוא‪ .‬ונפלה ומתה‪.‬‬
           ‫ומתה‪ .‬כאשר נפלה אמרה‪ :‬מי שאומר‪ :‬משל בית‬
                                                                                                   ‫‪ 9‬הטמי' בדבש שבע שנים‪.‬‬
                 ‫חשמונאי אני בא‪ ,‬עבד הוא‪ .‬ונפלה ומתה‪.‬‬
                                                                        ‫‪ 10‬איכא דאמרי‪ :‬בא עליה‪ .‬ואיכא דאמרי‪ :‬לא בא עליה‪.‬‬
                       ‫הטמינה (הורדוס) בדבש שבע שנים‪.‬‬
                                                                                     ‫‪ 11‬מאן דאמ'‪ :‬בא עליה‪ ,‬ליתוביה ליצריה‪.‬‬
          ‫יש אומרים‪ :‬בא עליה ויש אומרים‪ :‬לא בא עליה‪.‬‬
                                                                                 ‫‪ 12‬ומאן דאמ'‪ :‬לא בא עליה‪ ,‬למה ליה למעבד‬
         ‫מי שאומר‪ :‬בא עליה — ליישוב (=להשביע) יצרו‪.‬‬                                   ‫הכי? כי היכי דלימרו‪ :‬נסיב בת מלכא‪.‬‬

             ‫ומי שאומר‪ :‬לא בא עליה‪ ,‬למה לו לעשות כך‬                          ‫‪ 13‬אמ'‪ :‬מאן דריש‪" :‬מקרב אחיך תשי' עלי' מלך"‬
             ‫(לשמרה בדבש)? כדי שיאמרו‪ :‬נשא בת מלך‪.‬‬                             ‫(דב' יז ‪ ?)15‬רבנן‪ .‬קם קטלינהו לכולהו רבנן‪.‬‬

              ‫אמר (הורדוס)‪ :‬מי דורש (את הפסוק)‪ִ ‘ :‬מּ ֶקֶרב‬             ‫‪ 14‬שבקיה לבבא בן בוטא למינסב עצה מיניה‪.‬‬
             ‫ַא ֶחיָך ּ ָתׂ ִשים עָלֶיָך ֶמלְֶך' (דברים יז ‪( )15‬נגדי)?‬  ‫אהדר ליה כלילא דיילי‪ 5.‬נקרינהו לעיניה‪.‬‬

                         ‫חכמים! קם והרג את כל החכמים‪.‬‬                      ‫‪ 15‬יומא חד אתא יתיב קמיה‪ .‬אמ' ליה‪ :‬חזי‬
                                                                               ‫מר האי עבד' בישא‪ ,‬מאי קא עביד?‬
           ‫הותיר (רק) את בבא בן בוטא ליטול עצה ממנו‪.‬‬
                      ‫עטר לו כתר קוצים‪ .‬ניקרו את עיניו‪.‬‬                                ‫‪ 16‬אמ' ליה‪ :‬ומאי אעביד ליה?‬

     ‫יום אחד בא (הורדוס) וישב לפניו (לפני בבא)‪ .‬אמר לו‬                                                ‫‪ 17‬לילטייה מר‪.‬‬
        ‫(הורדוס לבבא)‪ :‬ראה אדוני‪ ,‬עבד רע זה‪ ,‬מה עשה?‬

                             ‫אמר לו (בבא)‪ :‬מה אעשה לו?‬

                          ‫(אמר לו הורדוס)‪ :‬יקללנו אדוני‪.‬‬

                                                                                                           ‫מכ"י פ ו־מ ברור שהכוונה היא ל'מלכותא'‪.‬‬    ‫‪	2‬‬
                                                                                                ‫מכאן חסר בכ"י המבורג ונוסח הפנים על פי כ"י פריז‪.‬‬     ‫	‪3‬‬
                                                                   ‫בסוגריים המסולסלים יש חילופי נוסח משמעותיים‪ .‬לפירוט ראו באפרט למטה‪.‬‬               ‫	‪4‬‬
     ‫הביטוי קשה‪ .‬הכוונה כנראה לזר דוקר‪ ,‬העשוי מקוצים של בעל חיים כלשהו‪ .‬לא ברור האם יש לפרש ‘יילי' כ'קיפוד' או כ'לטאה'‪ .‬ראו‬                          ‫‪	5‬‬

                                                                                                           ‫פיינטוך‪ ,‬הופעה חיצונית‪ ,‬עמ' ‪ ,96‬הערה ‪.30‬‬

‫‪377‬‬
   383   384   385   386   387   388   389   390   391   392   393