Page 474 - josephus volume one
P. 474
היכלב םלצ
מקורותיו של יוספוס
דניאל שוורץ הבחין בדיווחו של יוספוס על מעשה הצלם בשני מקורות עיקריים .את המקור הראשון
והמרכזי כינה בתחילת דיונו ‘חיי פטרוניוס' .זה היה לדעתו מקור יהודי ,שפטרוניוס נציב סוריה עמד
במרכזו ,ואשר הדגיש את הרעיון שעונש אלוהי פוקד את מי שמעמיד את עצמו כאל .אוצר המילים
של מקור זה קרוב באופן בולט למשלחת של פילון ,ואינו אופייני ליוספוס .בהמשך דבריו הציע שוורץ,
שמקור זה עמד ביסוד המשלחת של פילון ,אבל אחר־כך דומה שהכריע שמקור זה הוא הוא המשלחת,
אלא שיוספוס השתמש בגרסה שכללה את סופו האבוד של חיבור זה .משמע ,לדעת שוורץ נשען כל
המעשה של צלם בהיכל במלחמת ,ורוב המעשה בקדמוניות ,על חיבור המשלחת של פילון ,שבמקורו
התמקד בדמותו של פטרוניוס .שוורץ זיהה קטעים נוספים שנשאבו ככל הנראה מסופו האבוד של
המקור הזה ושוקעו בקדמוניות יט .קטעים אלה עוסקים בתקופה שלאחר מותו של קליגולה .הראשון
(יט )291–278מתאר את ההתרחשויות באלכסנדריה לאחר רצח הקיסר ואת תגובת קלאודיוס יורשו;
השני ( )312-300מספר את מעשה הצבתו של פסל הקיסר קלאודיוס -שלא בידיעתו ושלא ברצונו -
בבית הכנסת בידי צעירי העיר דור ואת התערבותו של פטרוניוס נגד המעשה; והשלישי (350–343א)
מתאר את מות אגריפס כעונש משמים על האלהה שלו בידי אחרים .שוורץ סבר שההבדלים בין גרסת
המשלחת של פילון לבין הרצאתו של יוספוס על מעשה הצלם בשני ספריו נובעים מקיצורים של יוספוס
עצמו ,וכן משילובם של שני קטעים ממקור אחר בקדמוניות.
לאותו מקור אחר קרא שוורץ ‘חיי אגריפס' .לשיטת שוורץ ,מקור זה ,שסביר להניח שהתחבר בידי
יהודי ברומא ,עסק בתולדות אגריפס וגילה גישה חיובית כלפיו .הוא מכנה את אגריפס מלך ומתייחד
בקווים לשוניים וספרותיים משלו .שוורץ הצביע על שני סיפורים מקראיים המהדהדים בו ,סיפור יוסף
בבראשית וסיפורה של מגילת אסתר .ממקור זה נשאבו ,לדעת שוורץ ,שני קטעים קצרים ששובצו
בפרשת הצלם בקדמוניות בלבד :השתדלותם של נכבדי בית הורדוס אצל פטרוניוס (קדמ' יח 276–273א);
ובקשת אגריפס מגאיוס לבטל את הקמת הפסל בעת המשתה שערך לכבודו (שם .)301-289 ,שוורץ
מצא את עקבותיו של חיבור זה גם בקטעים שונים של קדמ' יח ,המתארים את ראשית דרכו של אגריפס,
וסבר שהוא עומד גם בבסיסו של רוב החלק האחרון של דברי ימי אגריפס בקדמוניות יט .הטבלה הבאה
מסכמת את הצעת שוורץ לגבי היחידה שבה אנו עוסקים :
להנחה שמקורו של יוספוס (חיי פטרוניוס) עמד ביסוד חיבורו של פילון ראו שוורץ ,חיי אגריפס ,עמ' .30-29לסברה שחיי 2 1
פטרוניוס הוא הוא המשלחת ראו שם ,עמ' ,32-31ובעיקר .198-195 ,191 ,100-90במקום אחד שוורץ מזהה את חיי
פטרוניוס רק עם הסוף האבוד של המשלחת ולא עם החיבור כולו (עמ' .)191נראה שנטייתו לזהות את חיי פטרוניוס עם 2 2
המשלחת התחזקה במהדורה האנגלית של הספר ,שיצאה בשנת ,1990שלוש שנים לאחר העברית .ראו שוורץ ,אגריפס 2 3
הראשון (אנגלית) ,עמ' .182-180 ,177 ,89-77 ,21-20הזיהוי של חיי פטרוניוס דווקא עם הסוף האבוד של המשלחת 2 4
2 5
אינו מופיע עוד בספר האנגלי (ראו עמ' .)177
שוורץ מציע שהשם המקורי של חיבורו של פילון לפי עדות אוסביוס ולפי גרסת רוב כתבי היד',περὶ ἀρετῶν :על המידות
הטובות' ,היה מוסב על התנהגותו האצילית של פטרוניוס ,שדמותו עמדה במרכז החיבור (שוורץ ,אגריפס הראשון,
עמ' .)197
על הרמיזה למגילת אסתר ראו כבר פרנקל ,הקיסרים הרומים ,עמ' .442להדהוד של סיפורי יוסף ואסתר במסורת על
מזימת ינאי בסכוליון ראו הערך מזימתו ומותו של הורדוס/ינאי.
שוורץ ,אגריפס הראשון ,עמ' .198-195 ,194-191 ,100-90 ,46-13ראו גם בערך הבא :אגריפס/ינאי וקרבנות הנזירים.
בעקבות טבלה של שוורץ עצמו ,עמ' .45
463
