Page 472 - josephus volume one
P. 472

‫היכלב םלצ‬

         ‫שחרר אותו בעבר מהכלא ברומא‪ ,‬המליך אותו על שטחיו של דודו פיליפוס בצפון־מזרח הארץ‪ ,‬ואחר־‬
         ‫כך גם על הטטררכיה של דודו השני‪ ,‬הורדוס אנטיפס‪ ,‬שכללה את הגליל ואת דרום עבר הירדן‪ ,‬והעניק‬
         ‫לו את הזכות להיקרא ‘מלך ידיד ובעל ברית של העם הרומאי'   ו'ידידו של קיסר' (קדמ' יח ‪,239-237‬‬
         ‫‪    .)252‬לפי גרסה זו ביקש אגריפס מקליגולה בעת משתה את ביטול הגזרה‪ ,‬והקיסר אכן נענה לו וכתב‬
         ‫לפטרוניוס מכתב שבו ביטל את תכניתו (קדמ' יח ‪ .)301-289‬ואולם מכתבו של פטרוניוס‪ ,‬שבו ביקש‬
         ‫את ביטול התכנית‪ ,‬הגיע אל קליגולה וגרם לו להתחרט ולחדש את הגזרה‪ ,‬ואף לגזור מיתה על פטרוניוס‬
         ‫(שם‪ .)304-302 ,‬על פי עדותו של פילון כתב אגריפס מכתב ארוך ובו התחנן לפני גאיוס לבטל את הגזרה‪,‬‬
         ‫והלה נענה לו ‪ -‬באופן מסויג ולשעה בלבד (משלחת ‪    .)337 ,335-334‬והנה בגרסת מלחמת היהודים‬
         ‫אין זכר לסיפור על שתדלנותו של אגריפס ועל החרטה הכפולה של קליגולה‪ ,‬וגם לדברי ההיסטוריון‬
         ‫הרומי טקיטוס (להלן)‪ ,‬מותו של הקיסר היה הגורם היחיד לביטול התכנית‪ .‬קליגולה נרצח בינואר ‪,41‬‬

                                         ‫והמכתב בדבר מותו הגיע אל פטרוניוס לפני המכתב שהורה לו להתאבד‪.‬‬
         ‫מעשה ה'צלם בהיכל' סופר אפוא בכמה מקורות היסטוריים‪ .‬הראשון‪ ,‬שנכתב סמוך לאירועים‪,‬‬
         ‫בשנות הארבעים כנראה‪ ,‬הוא חיבורו של פילון‪ ,‬הפילוסוף היהודי האלכסנדרוני‪‘ ,‬המשלחת לגאיוס'‬
         ‫(בעיקר סעיפים ‪ .)308-199‬פילון עצמו היה מעורב בנעשה‪ ,‬וחלקו שלו בהתרחשות מסופר מפיו בגוף‬
         ‫ראשון‪ .‬בעקבות פרעות חמורות ביהודי אלכסנדריה בקיץ ‪( 38‬נגד פלאקוס ‪ ;96-55‬משלחת ‪,)131-120‬‬
         ‫יצאו אל הקיסר שתי משלחות מטעם הצדדים היריבים ‪ -‬היהודים והיוונים ‪ -‬בראשות פילון מזה‬
         ‫ואפיון מזה (משלחת ‪ ;372-349 ,183-178‬קדמ' יח ‪ .)260-257‬הן הגיעו לרומא‪ ,‬אך לא זכו להתייצב‬
         ‫לפני הקיסר עד שובו ממסע מלחמה נגד הגרמנים בסוף הקיץ של שנת ‪ ,40‬וגם אז קיבל קליגולה את‬
         ‫המשלחות לפגישות חטופות בלבד‪ ,‬התייחס אל המשלחת היהודית בעוינות ולא הניח לה להגיש את‬
         ‫עצומותיה (משלחת ‪ ;372-349 ,183-180‬קדמ' יח ‪ .)260-259‬ברומא נודע לפילון ולאנשיו בראשונה‬
         ‫על גזרת הצלם (משלחת ‪ 188‬ואילך)‪ ,‬והוא מתאר אותה כסכנה לקיומו של העם היהודי כולו (משלחת‬
         ‫‪ ,194-193‬וכן שם ‪ .)330‬מכאן ואילך הוא מתאר את ההתרחשויות בארץ‪ :‬הפרובוקציה ביבנה‪ ,‬שסיפקה‬
         ‫לקיסר את שעת הכושר לגזרה (‪ ,)203-199‬הפקודה לפטרוניוס‪ ,‬הכנת הפסל‪ ,‬עימותיו של הלה עם‬
         ‫היהודים והתכתבותו עם גאיוס (‪ ,)260-207‬מכתבו של אגריפס אל גאיוס בהיוודע לו על גזרת הפסל‬
         ‫בהיותו ברומא ותגובת הקיסר (‪ ,)337-261‬ויחסו העוין של קליגולה למשלחת היהודית (‪.)372-349‬‬
         ‫בשלב זה הסיפור נקטע‪ .‬מתוך הפסקה האחרונה (‪ )373‬ומתוך עדויות חיצוניות דומה שהיה לו המשך‬
         ‫שאבד‪ ,‬או למצער שפילון תכנן המשך כזה‪ ,‬בספר זה או בספר נפרד‪ ,‬אך חפצו לא יצא אל הפועל‪ .‬מסתבר‬
         ‫שהטקסט האבוד‪/‬המתוכנן סיפר‪ ,‬או היה אמור לספר‪ ,‬על רצח קליגולה שהביא לידי ביטול הגזרה‪ ,‬על‬

                              ‫הצלתו של פטרוניוס ואולי גם על השבת זכויותיהם של היהודים בימי קלאודיוס‪   .‬‬

                       ‫כלומר‪ ,‬מלך חסות‪ .‬למשמעו של המינוח ראו ההפניות אצל שוורץ‪ ,‬אגריפס הראשון‪ ,‬עמ' ‪ ,69‬הערה ‪.99‬‬                   ‫	‪9‬‬
                                                                                          ‫ראו הערך אגריפס‪/‬ינאי וקרבנות הנזירים‪.‬‬  ‫‪1	 0‬‬
                                                                                                                                 ‫‪1	 1‬‬
                                                   ‫ראו שטרן‪ ,‬סופרים יוונים ורומים‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪ ;51‬שוורץ‪ ,‬אגריפס הראשון‪ ,‬עמ' ‪.30‬‬      ‫‪1	 2‬‬
     ‫רוב החוקרים הניחו‪ ,‬בעקבות עדות של אוסביוס ועל פי סימנים פנימיים‪ ,‬שהספר הנרמז בפסקה האחרונה של המשלחת‬
     ‫היה המשך של סדרת ספרים ש'המשלחת' מייצגת חלק שלה‪ ,‬או של סדרת ספרים הנכללת בתוך המשלחת‪ ,‬וכי בחיבור‬
     ‫שלפנינו ניכרים חסרים משמעותיים‪ .‬להנחה הרווחת בדבר חלקים אבודים בסוף החיבור וגם במהלכו ראו סקירת הדעות‬
     ‫אצל קולסון‪ ,‬פילון‪ ,‬י‪ ,‬מבוא למשלחת‪ ,‬עמ' ‪ ;xvii-xvi‬סמולווד‪ ,‬משלחת‪ ,‬עמ' ‪ ;325-324 ,43-37‬כשר‪ ,‬המשלחת‪ ,‬מבוא‪,‬‬
     ‫עמ' ‪ .7-5‬כפי שיפורט להלן‪ ,‬תאוריית המקורות של שוורץ‪ ,‬בספרו אגריפס הראשון‪ ,‬מיוסדת על הנחה זו ועל ההשערה‬

‫‪461‬‬
   467   468   469   470   471   472   473   474   475   476   477