Page 479 - josephus volume one
P. 479
נעם ורד
האירועים ,אף שהדברים כבר נאמרו בסעיף .306קשה מאוד להתיר את סבך החוטים שיצר את הקטע
המגושם הזה ,אבל אין ספק שביסודו עומדת מזיגה כלשהי של מקורות ,ושהוא לא סוכם בפשטות מתוך
הרצף הכרונולוגי של מקור אחד.
לסיכום :נראה שגם אם יוספוס השתמש במשלחת של פילון ,עמדו לפניו מקורות נוספים כבר
בכתבו את מלחמת היהודים .מקור אחד עסק בפרשת הצלם והכיל הוספות ואף ידיעות סותרות למידע
שבמשלחת בנוגע לרצף הגאוגרפי והכרונולוגי של הפרשה .ייתכן שתיאורה של פטולמאיס ,שהוא סטייה
ברורה מרצף הסיפור ( ,)191-188שולב ממקור נבדל נוסף .כשכתב יוספוס את קדמוניות ,כעשרים
שנה אחר־כך ,הוא השתמש במקורות נוספים .שתי הוספות נשאבו כנראה מתוך החיבור האבוד על
חיי אגריפס .ההוספות האחרות נחלקות לשני סוגים .הסוג האחד מוסיף פרטים היסטוריים (כגון
המשלחת מאלכסנדריה ,התכתובת הראשונית של פטרוניוס וגאיוס ,תוכנו של מכתב הענישה של גאיוס
לפטרוניוס) ,שרק מקצתם ניתנים לאיתור במשלחת או בחלקיה האבודים המשוערים ,והסוג האחר
נושא אופי פנים־יהודי מובהק ,השונה מאופיין של המקבילות הן במלחמת הן במשלחת (תוכן השיחות
עם היהודים בעכו ובטבריה ,נאומו של פטרוניוס ,נס הגשם ,תוכן המכתב האחרון של פטרוניוס לגאיוס).
לאופיין של מסורות חז"ל על פרשת צלם בהיכל
בספרות חז"ל נשתמר זכרה של פרשת הצלם בשלושה רבדים נבדלים :
א .אגדה ארמית אבודה ,שרק שרידיה נשתמרו בידנו משוקעים בחיבורים מאוחרים יותר (שרידים
נשתמרו בתוך מגילת תענית ,בתוספתא ומקבילותיה ובסכוליון א למגילת תענית);
ב .מעשה עברי בבת קול שנשמעה במקדש (תוספתא ומקבילות);
ג .שתי וריאציות של סיפור עברי ,המוסר ביתר הרחבה את מעשה הגזרה ,המחאה היהודית ובשורת
בת הקול (סכוליון א וסכוליון פ למגילת תענית) .קשה להכריע בדבר היחס בין הסיפור העברי הקצר על
בת הקול (‘דבר') שהשתמר בתוספתא (ב) ,לבין הגרסה העברית הרחבה שהשתמרה בסכוליון (ג) .כפי
שיתברר בהמשך ,הסיפור בתוספתא התנסח בימי הבית כנראה ,אולם ייתכן שגם מקורה הראשון של
על אלה יש להוסיף עוד אזכור אחד של קליגולה בספרות חז"ל ,שלא במסגרת סיפור הצלם .בסדר עולם רבה ל (כרך א, 4 5
עמ' ,324-323שורות ,)32-31אחרי הזכרתה של מלחמת בן כוזיבא ,נמנים ‘שמונה מלכי יון :אלכסנדרוס מקדון ,פירטון,
טלימון ,סליקס ,סנטרוק ,אנטיוך ,אנטיוכס ,גסקלגס' (ראו שינויי נוסחאות באפרט ,שם) .המהדיר ,חיים מיליקובסקי ,מעיר
שלמנסח הרשימה חסרה ידיעה בסיסית בכל הקשור למלכי יוון ,ועם זה הוא סבור שהרשימה קדומה ,שכן היא נוקטת
שמות שונים מאלה הנהוגים בספרות חז"ל ,כגון טלימון במקום תלמי .החוקרים תמהו על הזכרתו לכאורה של הקיסר
הרומי קליגולה ברשימת מלכי יוון .היו שהציעו שאזכורו של שמעון הצדיק ,לכאורה חכם קדום מהתקופה ההלניסטית
(ראו להלן) ,בהקשר של מעשה קליגולה בכמה ממקורותינו הוא שגרם לזיהויו המוטעה של השליט עם ‘מלכי יוון' .לפי
הצעה אחרת הכוונה לא לקליגולה אלא לאנטיוכוס קיזיקנוס .לדעת מיליקובסקי‘ ,רחוק להניח שמחבר הרשימה לא ידע
להבחין בין מלך יווני ובין מלך רומא' (מיליקובסקי ,סדר עולם ,כרך ב ,עמ' .)551לכן הוא מציע שהמחבר התכוון לדמות
הנזכרת בשם ‘גליסקס' במדרש מאוחר ,ונקשרת שם לאויבי בית חשמונאי (ובדומה לכך במדרש מאוחר אחר ,ראו שם),
ומציע את זיהויה האפשרי עם מצביאו של אנטיוכוס ,גורגיאס ,הנזכר במק"א (לדיון ולספרות ראו שם ,עמ' .)551-549
לי נראה שאין מנוס מן ההנחה שאכן חל כאן בלבול בין מלכי יוון והקיסר הרומי .נדמה שהשמות הסתומים של ‘מלכי יון'
אלה ,המניין המופרך של שמונה מלכים בלבד ומיקומה של הרשימה אחרי מרד בן כוזיבה מעידים כעד אחד על קלישותו
ותלישותו של מקור זה ,ועל הסבירות הגבוהה שהמדובר בבורות סתם (למדרש אגדה לבראשית ,שאף מיליקובסקי מודה
שבלבל את היוצרות וכלל את ‘גסקלגס' בין מלכי יון ראו שם ,הערה .)257
468
