Page 480 - josephus volume one
P. 480
היכלב םלצ
האגדה בסכוליון הוא קדום ,כמו שאני מקווה להראות להלן .מסתברת השערתו של מנחם קיסטר ,כי ‘לא
מן הנמנע שהמסורת שנשתמרה בתוספתא נתלשה ממסורת מעין זו שלפנינו [היינו האגדה המקדשית
שבסכוליון א -ו"נ]' .
א .הרובד הארמי האבוד
אותו ניסוח ארמי משוקע הן במגילת תענית והן בסיפור שבתוספתא ובמקבילותיה‘ :בטילת עבידתא
די אמר סנאה לאיתאה להיכלא' .הפסל שנגזר להכניסו למקדש מכונה ברובד זה בכינוי הנדיר והקדמון
‘עבידתא' .לדעת יצחק ווארטסקי ,ובעקבותיו חנוך ילון ושאול ליברמן ,משמעה הנדיר והנשכח של
מילה זו הוא ‘לשון ביזיון ושיקוץ' .ואולם מנחם קיסטר ומיכאל סוקולוף דחו את הפירוש הזה .
אפשרות אחרת היא שתחילה נקרא הפולחן לסוגיו ,ובכלל זה פולחן זר‘ ,עבודה' ,ורק לאחר זמן,
בעולמם של חכמים ,הובחנה ‘עבודה' סתם ,שהיא עבודת המקדש ,מ'עבודה זרה' ,שהיא עבודת
אלילים .
ועוד ,המילה ‘היכלא' מכוונת כאן בבירור למקדש בכלל ,בדומה לרבות מהיקרויותיה של המילה
‘היכל' במקרא ,ובשונה ממשמעותה הרווחת בספרות חז"ל ,המציינת דווקא את החלק האמצעי של
המקדש ,המצוי בין האולם לקודש הקודשים .הלשונות ‘עבידתא' ו'היכל' (ראו לעיל) והארמית הבינונית
המאפיינת את ההיגד הזה מלמדות על קדמותו .במגילת תענית נוספו למשפט זה שני המאפיינים
הקבועים של רשימת תאריכים זו בכללותה -התאריך (‘בעשרין ותרין ביה') ,והאיסור ההלכתי (‘דלא
קיסטר ,על הסכוליה ,עמ' .458 46
ראוי לציין שברבים מנוסחיהם של המקורות השונים הגרסה היא ‘עיבידתא' .אחי ,פרופ' יואל אליצור ,משער שהתופעה 47
נובעת מנטייה קדומה לתת לשווא או חטף את איכות התנועה שאחריו ,וראו מורג ,העברית ,עמ' .156הוא הפנה אותי
להיקרויותיה של מילה זו בכתבי יד של תרגום אונקלוס ובפרט בכ"י וטיקן .448בכ"י זה הסופר כותב ‘עיבידתא' והנקדן 4 8
מנקד בחטף פתח (ראו למשל שמות לה ,2פעמיים ,שם 29 ,21ועוד רבים [חמשה חומשי תורה עם מסורה קטנה ומסורה 49
גדולה ועם תרגום אונקלוס של התורה ,כתב יד וטיקן ,Vat. Heb 448הוצאת מקור ,ירושלים תשל"ז ,עמ' 139ע"ב140 , 5 0
51
ע"ב 141 ,ע"א]).
ווארטסקי ,לשון המדרשים ,עמ' ;124-113ילון ,פרקי לשון ,עמ' ;295-294ליברמן ,תוספתא כפשוטה ,ח ,עמ' .740 5 2
53
קיסטר ,בן סירא ,עמ' ,332הערה ;104סוקולוף ,ארמית א"י ,עמ' .393 54
פרנקל ,הקיסרים הרומים ,עמ' ,440הערה ,1מתרגם ‘עבידתא' -עבודת אלילים ( .)GÖtzendienstכיוון זה הציע גם
קיסטר ,שם.
המילה ‘עבודה' בכל מרחביה של ספרות חז"ל אינה מציינת לעולם את מושא הפולחן האלילי עצמו .בפי חז"ל אנו
שומעים בהקשר זה רק את הצירוף ‘עבודה זרה'‘ .עבודה' רווחת מאוד במשמעות של עבודת המקדש (ראו למשל משנה,
יומא ז ,א; אבות א ,ב; תוספתא ,זבחים א ,ח) ומציינת גם פעולות פולחן מסוימות לאלוהות זרה (ראו למשל משנה,
סנהדרין ז ,ו) .במקרים מעטים היא באה במשמע המקראי של מלאכה סתם ,ככל הנראה בשל לשון הכתוב המרחפת
ברקע (משנה ,כלאים ד ,ב; שביעית ב ,ה; מכילתא דר"י ,משפטים ,מסכתא דנזיקין א ,ד"ה ‘שש שנים יעבוד' ,עמ' .248על
התופעה של שימוש בלשון מקרא בשל מדרש סמוי ראו בר־אשר ,מחקרים ,א ,עמ' .)302
דרנבורג ,משא ארץ־ישראל ,עמ' ,108הערה ,1הציע שהמדובר במלאכה סתם ,ומשמעה כאן מלאכת הקמתו של הפסל,
ובעקבותיו קלוזנר ,רגע גדול ,עמ' .)113
למשל ישעיהו מד ;25ירמיהו ז ;4יואל ב ;5מיכה א ;2תהלים יא ;4עזרא ג .10עם זה‘ ,היכל' מצוי גם במשמעות של
החלק הפנימי של המקדש בלבד ,למשל מלכים א ו ;3יחזקאל ח .16
למשל משנה ,כלים א ,ט; יומא ה ,ג .מצינו גם בפי חז"ל ‘היכל' במשמעות המקדש כולו ,אבל תופעה זו נקרית דווקא
במסכת מידות (ד ,ו; ה ,א) ודומה שהמדובר במשניות קדומות הקרובות יותר ללשון מקרא (על קדמותה של מסכת מידות
ראו אפשטיין ,תנאים ,עמ' ;36-31בר־אשר ,מחקרים ,א ,עמ' .)303-302
469
