Page 486 - josephus volume one
P. 486
היכלב םלצ
ג .שורה :12-11שמעון שומע בת קול המבשרת על ביטול הגזרה.
היחידה הראשונה והאחרונה מתרחשות במקדש פנימה ,ועניינן בנס ,ואילו היחידה האמצעית היא
בעלת אופי היסטורי ,ומתארת כנראה את מסע ההשתדלות של היהודים אצל השליח הרומי ,בדומה
לתיאור שבסכוליון פ ובהתאמה לדיווחיהם של פילון ויוספוס .המעבר בין יחידה א ליחידה ב מגומגם
מאוד בנוסח שלפנינו .מיד אחרי דברי שמעון במקדש בסוף חלק א ,מופיעות בכתב היד שלוש אותיות
מטושטשות ואחריהן המילים ‘שמשמשין ובאין' ,ואפשר שסופר כתב היד היחיד שבידינו דילג כאן
על משפט שלם .לשיטתו של קיסטר ,לפנינו שני מקורות ,והאחד -סיפור ההשתדלות היהודית לפני
השליח הרומי (שורות - )10-7נדחף באופן משני אל אמצעיתו של המקור השני -אגדת בת הקול
(שורות .)12-11 ,6-1כך יש לשחזר ,לדידו ,את האגדה על בת הקול לפני תחיבה זו :
שבימי {קלוסקוס} גזרו להעמיד צלם בהיכל
ובאה שמועה לירושלם ערב החג.
אמר להם שמעון הצדיק :עשו מועדיכם בשמחה ,אין דבר מכל מה ששמעתם
מוצאי יום טוב עלה על גג האולם ואמר:
מי ששכן כבודו בבית הזה
כשם שעשה נסים לאבותינו בכל דור ודור כך יעשה לנו נסים בזמן הזה.
[ ]
ושמע שמעון קל :בטילת עבידתא דאמר סנאה להיתאה להיכלא,
בטילת {קלקלתיס} ובטלו גזירותיו.
קיסטר הצביע על אופיה הכיאסטי של האגדה ,הפותחת בגזרה ומסיימת בביטולה ,פותחת בשמועה
אנושית ומסיימת בשמיעת הדבר האלוהי ,פועל הנופל על לשון ‘שמעון' ,שמו של הגיבור .לדעת קיסטר,
המסר החבוי במבנה זה הוא‘ :אין שמיעה אלא שמיעת הקול האלוהי ,שהוא הקובע את המעשה ,ולא
השמועה האנושית' .הוא העלה את האפשרות שבצורתה הראשונה גרסה האגדה בסיומה נוסח דומה
לזה המצוי לפנינו בתוספתא ובמקבילותיה‘ :שמעון הצדיק שמע דבר מבית קדש הקדשים :בטילת
אמנם סכוליון א אינו מציין במפורש היכן שמע שמעון את הקול ,אולם מן המקבילות מתברר שהוא נשמע במקדש ,מתוך 82
קודש הקודשים ,וראו עוד להלן.
8 3
על ביאור ‘כפול' ,היסטורי וספרותי ,כבר העיר פרנקל ,הקיסרים הרומים ,עמ' ,440הערה .1ראו גם נעם ,מגילת תענית,
עמ' .288אבל ראו להלן. 8 4
שחזורו של קיסטר מושתת על הנוסח המשובש של כ"י אא .כאן התרתי לעצמי לשלב פנימה את ההגהות המוצעות לעיל 85
כדי להנהיר את השחזור.
8 6
שמו של גאיוס קליגולה השתבש בצורות רבות ושונות בכל מקבילות הסיפור לנוסחיהן ,ואין טעם להציע שחזורים 87
לצורתו המקורית ,ועל כן סימנתיו כאן ולהלן בסוגריים מסולסלים.
כאן מקומה של יחידה ב ,שהיא מקור נפרד לדעת קיסטר.
קיסטר ,על הסכוליה ,עמ' ,458הציטוט מהערה .26ראו הפנייתו ,שם ,למסר דומה באגדה אחרת .מן הראוי לציין ,שדווקא
בחיתומו של הביאור בסכוליון פ מופיעה לשון זהה ללשון הפתיחה של ביאור א .בראש א‘ :ובאה/ובאתה שמועה [=בעניין
הגזרה]'; בסוף פ‘ :שבאתה לו שמועה [='שמת קסגלגס']' .תופעה זו תורמת להתרשמות בדבר תשתית משותפת כלשהי
לשני הביאורים ,וראו להלן.
475
