Page 489 - josephus volume one
P. 489
נעם ורד
ואמרו :עד שנמות תיהוי דא ,עד שנמות תיהוי דא
ושמע שמעון דבר מבית קדש הקדשים :בטילת עבידתא די אמר סנאה לאיתאה להיכלא
איקטיל {קלקלתיס} ובטלו גזירותיו.
נראה שבנקודה אחת בלבד יש להרהר אחר שחזורו של קיסטר .לטעמי ,אין צורך בהנחה בדבר מקורות
נבדלים ששימשו באגדה זו .הטענה בדבר הטלאה מגושמת בנקודת התפר בין דברי שמעון במקדש
(‘ ...כך יעשה לנו נסים בזמן הזה') לבין היחידה הבאה (‘??? שמשמשין ובאין') 1אינה תקפה ,שהרי
בדיוק בנקודה זו השתבש הנוסח ,אפשר שחלה השמטה ,ואין לדעת מה היה הנוסח המקורי כאן .ועוד,
שחזורו של סיפור ‘מקורי' ,הסומך תיכף לדברי שמעון לעם את הקול שבישר על ביטול הגזרה ,אינו
הגיוני מבחינה ספרותית והיסטורית ,שהרי חלף זמן רב מגזרת הצלם עד שנודע על מות קליגולה ,וגם
על פי מסורת חז"ל הנשקפת מן המגילה ומסכוליון א ,הגזרה נודעה לעם בחג הסוכות ,ואילו הידיעה על
מות קליגולה הגיעה בכ"ב בשבט ,ולא באותה השנה ככל הנראה .קיסטר תמך יתדותיו בנוסח הכלאיים,
המוסר לכאורה את יחידה ג -ה'קול' ששמע שמעון -מיד אחרי יחידה א -הידיעה שהגיעה למקדש
ודברי שמעון לעם 1 .ואולם בנקודה זו אין ספק שנוסח הכלאיים אינו נשען על גרסה מקורית של
סכוליון א ,כי אם משלב יחידה מתוך התלמוד הבבלי 1 ,ואילו את הציטוט מסכוליון א הוא מביא לפי
סדרו כפי שהוא לפנינו 1 .העיבוד של היחידה בדבר ה'מלאך''/מלאכים' נובע מהיעדרה מלשון חכמים
של מילה זו במשמעות המקראית של ‘שליח' ,שגררה אי־הבנה של המעבד ,ואין צורך לתלותה בהנחה
בדבר צירוף מסורות .עוד יש לזכור ,כי סיפורה של השמועה בדבר מותו של הקיסר נסמך לסיפורו של
מסע ההפגנה גם בסכוליון פ ,ומסתבר שאותו הרצף התקיים גם בסכוליון א :ההפגנה בצפון ומיד אחריה
ה'קול' ששמע שמעון.
לפיכך נראה יותר לשחזר שהאגדה בסכוליון א פותחת ומסיימת בהתרחשות יהודית פנימית,
מקדשית ,אבל לבה מוקדש לתיאור האירועים הפוליטיים שאירעו בצפון הארץ בין שתי נקודות הזמן
של הידיעה על הגזרה ובשורת ביטולה .אין ברצף זה כל פגם ספרותי או היסטורי .להפך ,הוא נאמן
בעיקרו להתרחשות החיצונית כפי שהיא מוכרת לנו מהמקורות ההיסטוריים .יוספוס ופילון מעידים,
שבין פקודת הצלם לבין רצח הקיסר נעשו מאמצים רבים לביטול הגזרה .בסופו של דבר לא ההשתדלות
האנושית הכריעה ,אלא מאורע דרמטי ולא צפוי מראש ,הלוא הוא רצח הקיסר .לא ייפלא אפוא שגם
המספר שלנו מספר על ההתרחשות הפוליטית בין השמועה על הגזרה לבין הידיעה על ביטולה .כל
הסיפור מוצב בתוך מסגרת מקדשית שגיבורה הוא כוהן גדול ,ללמדך שהדברים מוכרעים רק למראית
עין במציאות הגלויה ,בשדה היחסים שבין ישראל לשלטון הרומי .לאמתו של דבר נחתך הכול במישור
היחס שבין ישראל לאביהם שבשמים ,שסמליו הם המקדש והכהונה 1 .
1 00קיסטר ,על הסכוליה ,עמ' ,458מצביע על ‘קישור מאולץ'.
101שם ,עמ' .456
1 02ראו ליברמן ,תוספתא כפשוטה ,ח ,עמ' ;741נעם ,מגילת תענית ,עמ' ,113-112שורות .23-16ניכר שהמעבד נשען הפעם
דווקא על הבבלי ולא על התוספתא ,סכוליון א או מקבילה אחרת ,שכן הלשונות 'קול'‘ ,שהוא אומר' ,והמשפט ‘וכתבו
אותה שעה וכיוונו' ,שנשתרבב לסיפור שלנו מתוך מעשה סמוך ,אופייניים לבבלי דווקא.
1 03מגילת תענית ,שם ,עמ' ,114שורות .60-59הנוסח מושפע כאן משילוב גרסתו של סכוליון פ.
1 04השוו למשל לאגדה על מפגש אלכסנדר עם הכוהן הגדול בערך הכוהן הגדול ואלכסנדר מוקדון .גם שם מבקש המספר
478
