Page 488 - josephus volume one
P. 488
היכלב םלצ
שהמילה ‘משמשין' אינה אלא כתיב אחר למילה ‘ממשמשין [ובאין]' ,והציע להשלים בראשית המשפט
הקטוע את הפועל ‘ראה' או ‘ראה אותן' בעקבות נוסח הכלאיים‘ :וכיון שראה' .על השלמה מסתברת
זו אעיר כי הפועל ‘כשראה'‘/כשראו' הוא מאפיין חוזר של סכוליון א .קיסטר שיער גם שהמילים ‘רחם
נא' הן שיבוש גרפי של ‘ואמ' צ א[ו]' ,בדומה לנוסח הכלאיים הגורס כאן‘ :אמר להם צאו וקדמו לפניהם' .
כמו כן ,העלה את ההשערה החריפה והמסתברת שה'מלאך' הנזכר ביחידה זו בסכוליון א עומד כנגד
ה'שליח' הנזכר בסכוליון פ ,כמשמעה המקראי של תיבה זו ,והכוונה אל פטרוניוס ,שליח הקיסר .
לדעתו ,השתבשה המסורת בסכוליון א על ידי מעבד שהבין את התיבה המקראית ‘מלאך' ,הנעדרת
במשמעות ‘שליח' מלשון חז"ל ,כמוסבת על מלאך עליון ,ופירש שמלאכים שמימיים הם שיצאו וקדמו
לפני מביאי הצלם .בכך השתנה אופיה של יחידה זו לכלל אגדה נסית ,בדומה לאגדה האחרת המשוקעת
בביאור זה ,על תשועת בת הקול (אגדה ,1המורכבת מיחידות א ,ג) .לפי הצעתו ,המעבד שינה את הנוסח
בהתאם‘ :יצאו מלאכים (=משמים) וקדמו לפניהם (=לפני מביאי הצלם)' ,במקום ‘יצאו (=ישראל) וקדמו
לפני המלאך (=השליח הרומאי ,פטרוניוס)' .לכן גם הסב את הלשון המקורית מ'עד שנמות תיהוי דא'
אל ‘עד שתמות [=אתה] תיהוי דא' ,שהרי מלאכים אינם יכולים לומר ‘נמות' .אם נצרף את השחזורים
והצעות התיקון הנזכרות של קיסטר לכלל רצף אחד ,יש לשחזר ביסודה של המסורת לשון מעין זו:
שבימי {קלוסקוס} גזרו להעמיד צלם בהיכל
ובאה שמועה לירושלם ערב החג.
אמר להם שמעון הצדיק :עשו מועדיכם בשמחה ,אין דבר מכל מה ששמעתם
מוצאי יום טוב עלה על גג האולם ואמר:
מי ששכן כבודו בבית הזה
כשם שעשה נסים לאבותינו בכל דור ודור כך יעשה לנו נסים בזמן הזה.
וכיון שראה שמשמשין ובאין אמר :צאו וקדמו לפני המלאך,
יצאו וקדמו לפני המלאך ל[ ] לצור לצידן ולכזיב
השיבוש ‘נמות'>'תמות' ראו להלן .לפי שחזורו של קיסטר ,עמ' ,457נראה שסבר שבמקור הופיע משפט זה רק פעם 94
אחת .לי נראה שהופעתו פעמיים בגרסה שלפנינו היא מיסוד האגדה המקורית ,ומטרתה העצמה דרמטית של ההצהרה 9 5
וגם המחשה של הישנותה של השיחה עם ה'מלאך''/שליח' כמה פעמים ,כעולה גם מסיפורי פילון ויוספוס .משפט זה
96
יידון עוד להלן. 9 7
קיסטר ,שם ,עמ' ,458והערה .28
ראו ג' תשרי‘ :כשראו ב"ד'; כ"א כסלו‘ :כשראה אלכסנדרוס'; י"ז אדר‘ :כשראה ינאי המלך' (נעם ,מגילת תענית ,עמ' ,94 9 8
99
,122 ,101בהתאמה).
נעם ,מגילת תענית ,עמ' ,113שורות ;27-25קיסטר ,שם ,עמ' ,458והערה .28
לשימוש דומה בכינויים ‘מלאך' ו'שליח' לנציב ‘ -לגאטוס' -שקיבל מן השלטונות הגמוניה על אזור מסוים ,ראו ב"ר נ,
ב ,עמ' ‘ :518לאחד שנטל הגמוניא מן המלך ...וכיון שעשו שליחותן לבשו מלאכות' .סיום המשפט עוסק אמנם בנמשל
מקראי ,המלאכים (ממש!) שנגלו ללוט ,אולם ליברמן ,תוספתא כפשוטה ,ח ,עמ' ,779השלים את המשל הקטוע‘ :משהגיע
לגליל שלו [לבש מלאכות]' ,ופירשו בבגדי ה'שליחות' ,כלומר בגדי השרד של הנציב ,ואף השווה מקור זה לסכוליון כאן.
קיסטר ,שם ,עמ' .457-456
המילים ‘שביסודה של המסורת' מודגשות אצל קיסטר ,שם ,ללמדך שאין המדובר בשחזור הנוסח המקורי של הסכוליון,
שאולי עובד כבר מראשית ניסוחו ,כי אם בשחזור המסורת המשוערת ששימשה אותו .קיסטר הציע שחזור מפורש רק
למקצת הטקסט ,וכאן מוצע שחזור מלא בהסתמך על כלל דיונו.
477
