Page 493 - josephus volume one
P. 493

‫נעם ורד‬

                                                       ‫היחס בין יוספוס ומקורות חז"ל‬

‫במקום אחר הערתי על הקרבה המרשימה של הסיפורים שבסכוליה לעדויות החיצוניות שבפי פילון‬
‫ויוספוס‪ .‬סיפורים אלה מכירים את שם הקיסר ואת גזרתו ומדגישים‪ ,‬כמו פילון (משלחת ‪ )225‬וכמו‬
‫יוספוס (מלח' ב ‪ ,)187‬את בוא החדשות הרעות לארץ (‘וכשנודע הדבר'‪'/‬ובאה שמועה לירושלם') ולבסוף‬
‫את בואה של הבשורה על מות הקיסר שביטלה את הגזרה‪ .‬הם יודעים על קיומו של ‘שליח [מלאך]'‪,‬‬
‫שניהל משא ומתן עם היהודים‪ ,‬והכינוי שהם מצמידים לו מקביל במדויק לתואר ‪ πρεσβευτής‬בפי‬
‫יוספוס (קדמ' יח ‪ .)261‬בשתי גרסות הסכוליון מסופר על הפגנה המונית בערים שונות‪ ,‬ובסכוליון א אף‬
‫נזכרות במפורש ערים בצפון הארץ‪ .‬הדגשת מספרם הגדול של היהודים בכל הדיווחים וחשיבותו של‬
‫נתון זה בשיקוליו של פטרוניוס (משלחת ‪ ;226 ,215 ,214‬מלח' ב ‪ ;201‬קדמ' יח ‪)282 ,280 ,277 ,270 ,263‬‬
‫בולט גם בשני הסכוליה‪ .‬בסכוליון פ תמה ה'שליח'‪‘ :‬כך הם ישראל מרובין?'‪ ,‬ואילו בסכוליון א נראה‬
‫שהמספר מבקש לרמוז שהיהודים נקטו טכסיס בעצת הכוהן הגדול (‘אמר <צאו וקדמו לפני המלאך>')‪.‬‬
‫אותם אנשים עצמם מיהרו ‘לקדם לפניו' לערים שונות כדי ליצור אצל פטרוניוס את הרושם שהמונים‬
‫גדולים מצפים לו בכל עיר לחוד‪   1 .‬בשני הסיפורים מודגשת תחינת היהודים והצהרתם שהם נכונים‬
‫למות‪ .‬מסכוליון פ גם עולה שהמפגינים שבתו ממלאכה‪ ,‬בהתאמה לעדויות פילון ויוספוס‪ .‬גם הדברים‬
‫המובאים מפי פטרוניוס ‪‘ -‬עד שאתם מתחננים לי צעקו והתחננו לאלהיכם שבשמים' (פ) ‪ -‬קרובים‬
‫ברוחם לדברי פטרוניוס במלחמת ובקדמוניות‪ .‬עם זה‪ ,‬כפי שכתבתי שם‪ ,‬ברי שאין לשחזר תלות של‬

                                                                                ‫הסכוליה בפילון או ביוספוס‪:‬‬

‫משני הסכוליה נעדר לחלוטין מבטו של ההיסטוריון‪ ,‬ופרטיה של ההשתלשלות ההיסטורית‪,‬‬
‫המדווחים במקורות החוץ (כגון מניעיו של קליגולה‪ ,‬לבטיו של פטרוניוס‪ ,‬הכנת הפסל בצידון‪,‬‬
‫ההתכתבות של פטרוניוס עם הקיסר‪ ,‬מכתבו‪/‬פגישתו של אגריפס עם הקיסר והסכמתו‬
‫הזמנית של גאיוס למנוע את הקמת הפסל) אינם ידועים לו‪ ,‬וגם פרטי הזמנים והמקומות‬
‫שונים‪ .‬ב־א נוספו פרטים בדבר שיחתו של הכוהן הגדול עם העם ובת הקול ששמע‪ ,‬והללו‬

                                            ‫בוודאי אין מקורם אצל פילון או יוסף בן מתתיהו‪  1 .‬‬

‫המסקנה היא שגרעינם הראשון של סיפורים אלה נולד קרוב למדי להתרחשותם של המאורעות‪ ,‬וכי‬
‫למספרים היה מידע אמין על נסיבות המעשה‪ .‬על קדמותה של מסורת הסכוליון מעידים‪ ,‬מלבד עצם‬
‫הנושא וההיכרות עם נסיבות המעשה‪ ,‬גם המקור הארמי שהיה כנראה לפני המספר וגם הניחוח המקראי‬
‫של מקצת הלשונות והביטויים‪   1 .‬לאור עצמאותן של מסורות הסכוליון‪ ,‬האם יש קשר כלשהו ביניהן‬

                                                                                      ‫לבין דיווחו של יוספוס?‬
‫כפי שתואר במבוא‪   1 ,‬המקבילות בין יוספוס לחז"ל נחלקות לשני סוגים עיקריים‪ .‬הסוג האחד כולל‬
‫אגדות או אנקדוטות מקדשיות שיוספוס ביקש לשלב בשולי המאורעות ההיסטוריים‪ ,‬ולשם כך נזקק‬

                                                                                       ‫‪ 	113‬נעם‪ ,‬מגילת תענית‪ ,‬עמ' ‪ ,289‬הערה ‪.46‬‬
                                                                 ‫‪ 	114‬נעם‪ ,‬מגילת תענית‪ ,‬עמ' ‪ .288-285‬הציטוט מעמ' ‪.288-287‬‬
‫‪ 1	 15‬לתופעה דומה של מקור אמין וקדום‪ ,‬המשמר ידיעות היסטוריות ולשונות קדומים‪ ,‬אבל נּו ַגע במרוצת הזמנים בשיבושי‬

                                                                                   ‫עריכה ומסירה קשים‪ ,‬ראו קיסטר‪ ,‬ביאורים‪.‬‬
                                                                                                                         ‫‪ 1	 16‬בסעיף ג‪.‬‬

                                                                                                                                         ‫‪482‬‬
   488   489   490   491   492   493   494   495   496   497   498