Page 494 - josephus volume one
P. 494
היכלב םלצ
למקור יהודי ששולב בהרצאתו בשלמות .ואולם במקרים אחרים הוא מספר על התרחשות מרכזית
ודרמטית שאירעה במהלך חייו שלו או שתועדה במפורט במקורות היסטוריים שעמדו לרשותו .על כן
נראה שלא היה תלוי בהשתקפותם העמומה והמטושטשת של המאורעות בסיפור יהודי רווח ,אלא
דיווח על ההשתלשלות ההיסטורית ,דבר דבור על אופניו ,בהסתמך על ידיעותיו ועל מקורותיו ,וההקבלה
למסורות חז"ל נובעת בעיקרה מן העובדות ההיסטוריות .מעשה הצלם משתייך בבירור לסוג השני ,שכן
אירע בימי ילדותו של יוספוס ותואר במקורות שעמדו לפניו.
עם כל זה ,לאור מסקנותינו לעיל בדבר מקורות יהודיים שאף הם שימשו את יוספוס בדיווחו
בקדמוניות ,כגון הסיפור על נס הגשם ,נראה שאגדות יהודיות מסוגן של אלה שהתגלגלו אל שני הסכוליה
היו בין המקורות שעמדו לפניו ,אם בעל־פה ואם בכתב .ואכן נראה שאפשר לזהות יסוד אחד לפחות
מתוך המקורות האלה ,שיוספוס שיבץ אל תוך ביאורו .כוונתי לסעיף τεθνηξόμεθα δὲ πρότερον :271
‘ ,ἢ παραβῆναι τοὺς νόμουςאך נמות קודם שנעבור על החוקים/התורה' .נכונותם של היהודים למות
על אמונתם היא מוטיב מרכזי אצל יוספוס בכלל 1 ,המודגש במיוחד ,לדעת שוורץ ,לאורך ספר יח של
קדמוניות 1 ,והוא חוזר כמה וכמה פעמים לאורך הדיווח בפרשת הצלם בקדמוניות (יח ,)272 ,264
במלחמת (ב )197וגם במשלחת מאת פילון ( 308 ,233 ,209ועוד) .עם כל זה ,הניסוח התמציתי והמרשים
כאן אינו נשמע כסתם חזרה נוספת על רעיון שהוא חביב על יוספוס ומרכזי לפרשה הנידונה .ניסוח קולע
ו'פתגמי' זה נראה כבבואה של המשפט הקצר המתבלט בייחודו ובמרכזיותו גם בשני הסכוליה ,והנובע
כנראה מתשתית ארמית משותפת ששימשה את שניהם (ראו לעיל)‘ :עד ש<נמות> תיהוי דא''/נמות
ולא תהא זו' .נראה שיוספוס שילב תרגום של משפט מפתח זה של הנרטיב היהודי אל תוך דיווחו,
אלא שהמיר את הרמיזה ‘דא/זו' -שמשמעה קבלת הדין של הצבת הצלם -בלשון מפורשת יותר -
‘שנעבור על החוקים' 1 .ואכן גם במעשה יוחנן ובת הקול מצאנו שיוספוס תרגם ושילב כמעט כלשונו
משפט מפתח ארמי מתוך מקור יהודי שעמד לפניו 1 .נראה שגם המוטיב של מספרם הגדול של היהודים
בלט במסורת היהודית המקורית של המעשה ,ומשם הגיע אל דיווחיהם של פילון ויוספוס.
סיכום
מעשה הצלם בהיכל הוא פרשה היסטורית מרכזית ודרמטית ,שאירעה במהלך חייו של יוספוס .לפיכך
הוא נשען במקרה זה על מקורות היסטוריים מפורטים ועל ידע אישי ,ולא נזקק לאגדה היהודית לעיקר
דיווחו אלא רק לצורך משפט מפתח אחד לתפארת המליצה ,ואולי להדגשת כמה מוטיבים בסיפור.
למרות העדרו של מגע משמעותי בפרשה זו בין הדיווח של יוסף לבין מקורות חז"ל ,חשיבותם של
המקורות לסיפור זה רבה ביותר; יחד הם חושפים היקפים ניכרים של ‘מי התהום' המונחים בתשתיתה
של ספרות חז"ל ושל כתבי יוספוס גם יחד; זהו הרובד הנשכח של סיפורים יהודיים שהתנסחו בימי
הבית השני ונמסרו מדור לדור ,הוא הרובד שספר זה חותר אל גילויו .מסתבר שרצף המאורעות הדרמטי
117גפני ,לדרכי שימושו ,ופלדמן ,דיוקן החשמונאים ,הצביעו על מרכזיותו של מוטיב זה אצל יוספוס גם בתיאור מרד המקבים
בקדמ' יב ,וראו הערך הניצחון על ניקנור.
1 18שוורץ ,עריכה ומקורות ,עמ' .133
1 19דומה ששליט בתרגומו היה מודע לקרבה זו ,שכן תרגם על דרך לשון הסכוליון‘ :נמות עד שלא נעבור על החוקים'.
1 20להרחבה עיינו לעיל ,בערך זה.
483
