Page 267 - להפוך לבולגרים / קונפורטי
P. 267
פרק ו
השקט לפני הסערה ואחריה
()1918-1908
שבע השנים הראשונות של המאה העשרים ברחוב היהודי בבולגריה התאפיינו
בעימות חריף שהתנועה הציונית כפתה על הנוטבלים ועל הרב הראשי.
המאבק היה חריף כל כך ,עד שגם הטרור האנטישמי לא הצליח להקהות
אותו .התסיסה החזקה שנוצרה ברחוב היהודי חייבה כל אדם לקבוע את
עמדתו בשאלות שעל סדר היום הציבורי ,אבל בלימת האנטישמיות בשנים
האחרונות של העשור הראשון העמידה את הפתרון הציוני לבחינה מחודשת.
פרק זה עוסק בתקופה אשר בה התייצבו החיים הציבוריים של החברה
היהודית תוך כדי מאבק בין התנועה הציונית לנוטבלים ולרב הראשי .זירת
המאבק העיקרית הייתה בעיר סופיה ,שם התרכזו יותר מארבעים אחוזים
מיהודי בולגריה.
לאורך מרבית התקופה ( )1918-1908פעלו הנוטבלים במגוון דרכים
לבלימת הסחף לעבר התנועה הציונית .הם גייסו תקציבים גדולים לאגודות
הסעד ולתמיכה בעניים ,ובתחילת העשור השני התארגנו כמפלגה פוליטית,
'אוניון ישראליתה בולגארה' (בספרדית־יהודית :איחוד יהודי בולגריה).
מפעלם הגדול והחשוב בשנים אלה ,שליכד את יהודי בולגריה סביבו ,היה
הקמת בית הכנסת המרכזי בסופיה.
ב־ 1912ניסתה המדינה הבולגרית לממש את חלום 'בולגריה הגדולה'.
צבאה יצא לשלוש מלחמות שלא השיגו דבר ,אך גבו את חייהם של עשרות
אלפי קורבנות .אירועים טרגיים אלה קטעו את המאבק בתוך החברה היהודית
ופתחו בפניה עידן חדש .חודשים אחדים לאחר מלחמות הבלקן נערכו בחירות
263
