Page 269 - להפוך לבולגרים / קונפורטי
P. 269
הירחאו הרעסה ינפל טקשה ׀ 265
היו נכונים לצעוד לעבר הקדמה .בשּורה של חוזרים ,מאמרים בעיתונות
שהקונסיסטוריה הזמנית הפיצה וביקורי הרב בקהילות ,הומרצו היהודים לפתח
את חיי התרבות שלהם כדי להשתוות מבחינה תרבותית לקהילות יהודיות
בגרמניה ,באיטליה ובצרפת .בחוזרים תוארו בפרוטרוט חייהן התרבותיים של
קהילות אלה ,צימאונן לידע והדרכים שנקטו להרחבת ההשכלה .בקהילות
שונות הומלץ לנצל את לילות החורף הארוכים לקריאה ,ללימוד ,להרצאות
ולקונצרטים .הפניות לציבור ולוועדי הקהילות נשאו אופי מעשי .ברחבי
בולגריה נפתחו חדרי קריאה וספריות .העיתון 'לה לוז' הוציא לאור בראשית
1909מוסף ספרותי חודשי בשם 'ראליוס' (בספרדית־יהודית :ניצוצות),
שפרסם יצירות מתורגמות של סופרים עבריים בני התקופה .עורכו היה ככל
הנראה הרב אהרנפרייז .בשבועון 'לה לוז' עצמו פורסמו דרך קבע סקירות
על סופרים עבריים ,על ספרות עברית ועל תיאטרון יהודי2.
יצירות של סופרים יהודים תורגמו גם לבולגרית והתפרסמו .החל
משנת 1905פעלה בסופיה קבוצה של אנשי רוח בולגרים ,שהתארגנו סביב
כתב העת 'מיסל' ( ,Mislבבולגרית :מחשבה) .חבריה זכו להוקרה מצד
אינטלקטואלים וקובעי מדיניות בולגרים .אהרנפרייז תיאר אותם בספרו
כטיפוסים אידיאליסטיים ואוהבי אדם .לימים הצטרף אליהם ותרגם לבולגרית
סיפורים קצרים של י.ל .פרץ ושלום עליכם ,והם פורסמו בכתב העת3.
פן אחר של חיי התרבות היה המקהלות הקהילתיות ,כמיטב המסורת
הבולגרית ,ששולבו באירועים חגיגיים בבית הכנסת ומחוצה לו .הרב קיווה
לקרב נשים וצעירים לבית הכנסת ,ועשה זאת בין היתר באמצעות המקהלות
וכן באמצעות קביעתו שהן חייבות בקריאת מגילת אסתר 4.נושא שירת
המקהלה בניגוד לשירת פיוטים בבית הכנסת נתקל בהתנגדות ,ולכן ביקש
הרב פסק הלכה מבית הדין הגדול בסופיה .הרב דוד פיפנו פסק ששירת
מקהלה במהלך התפילה בבתי הכנסת רצויה ,התיר לנערות עד גיל שתים
עשרה להשתתף בה ואף קבע שמותר לנגן בבית הכנסת ,בתנאי שהמנגן יהיה
גוי ויקבל את שכרו על בסיס שנתי 5.הגבאים והחזנים בבתי הכנסת נדרשו
שם 9 ,באוקטובר .1909 2
אהרנפרייז ,בין מזרח ,עמ' .93-92 3
4
לה לוז 19 ,במרץ .1910 5
שם 1 ,במאי .1909
