Page 349 - Tel Hai Book
P. 349

‫טרומפלדור מול שרה אהרונסון וגיבורי פתח תקווה  ‪347‬‬

‫המושבות ולאנשי בית"ר ומכבי‪ ,‬והציג דימוי מרטירולוגי של שרה כז'אן דארק‬
‫עברייה‪ 100.‬עוד הם הדגישו שגם הם נאבקים בתנועת העבודה‪ ,‬שהמשיכה‬
‫להשתמש בעיתון 'דבר' כדי למזער את תפקידה ההיסטורי של שרה וחבריה‬
‫ולנסות למחוק אותה מדפי ההיסטוריה הציונית‪ .‬כך לאחר פטירתו של פישל‬
‫אהרונסון‪ ,‬אביה של שרה בינואר ‪ ,1939‬ציין עיתון 'הבקר' שמוסף הערב של 'דבר'‬
‫שיבח את אבי המשפחה ובאותה הזדמנות גם כתב כמה דברם חמים על בתו שרה‪,‬‬
‫אבל במהדורת הבוקר של 'דבר' צנזרו את הידיעה‪' .‬הבקר' מחה בחריפות כנגד‬

                                                                ‫צנזורה עצמית זו‪101.‬‬

                                                                     ‫סוף דבר‬

‫הסמל המרטירולוגי הוא כלי מרכזי שבאמצעותו מגדירה קבוצה את זהותה‪ ,‬את‬
‫מחוזות הזיכרון שלה ואת מטרותיה‪ .‬במאמר נבחן השימוש בסמל המרטירולוגי‬
‫לא בצורה מבודדת‪ ,‬אלא בצורה מערכתית‪ .‬פירושה של ראייה מערכתית הוא שאי‬
‫אפשר ללמוד על הסמל המרטירולוגי של שרה במנותק מזה של טרומפלדור או‬
‫מאלה של גיבורי פתח תקווה‪ .‬כל סמל קשור וארוג ביחסי הנגדה וקונפליקט או‬

                                                       ‫השלמה לסמל אחר במערכת‪.‬‬
‫במרכזו של מאמר זה עמדו ילידי הארץ‪ ,‬הדור הראשון לבני המושבות‬
‫הוותיקות ובני היישוב החדש שניהלו במסגרת תנועת בני בנימין ועיתון‬
‫'דאר היום' מאבק פוליטי‪ ,‬כלכלי ותרבותי עם עולי אירופה‪ ,‬בעיקר עם הזרם‬
‫הסוציאליסטי של העולים בני העלייה השנייה והשלישית‪ .‬ילידי הארץ אינם‬
‫מוכנים לראות במיתוס המרטירולוגי של טרומפלדור ותל חי מחוז זיכרון שעימו‬
‫ודרכו הם יכולים להזדהות‪ .‬מול פולחן טרומפלדור הם פיתחו החל במאי ‪ 1921‬את‬
‫פולחן גיבורי פתח תקווה‪ ,‬שנשכח כמעט לחלוטין במחקר המודרני‪ .‬על פי הגישה‬
‫המערכתית גיבורי פתח תקווה עוצבו כאנטי‪-‬תזה לטרומפלדור‪ ,‬קרי כילידים‬
‫מושרשים ולא כעולים זרים לנופה ולתרבותה של הארץ‪ .‬בניגוד לטרומפלדור‪,‬‬
‫שלא הצליח למנוע את נפילת תל חי‪ ,‬אבשלום גיסין וחבריו הוצגו כסיפור הצלחה‪,‬‬
‫כמי שהצליחו לשמור על מושבתם ולבלום פלישה לאזור השפלה‪ .‬ילידי הארץ‬
‫הצליחו לבנות בזמן קצר בפתח תקווה מחוז זיכרון שהתבסס על מערך מסודר‬
‫של פרקטיקות זיכרון שחיזקו את תהליך הגדרת הזהות של ילידי הארץ‪ .‬מגמה‬
‫זו בלטה על רקע אי‪-‬יכולתה של תנועת העבודה במחצית הראשונה של שנות‬
‫העשרים להפוך את תל חי למחוז זיכרון‪ .‬עם זאת מיתוס טרומפלדור‪ ,‬המעוצב‬

‫‪' 	100‬עליה לקבר שרה אהרונסון‪ :‬מאז יצאנו לתעמולת הגיוס לא פגשנו באווירה חמה כמו‬
                                                                   ‫בזיכרון'‪ ,‬שם‪.15.10.1941 ,‬‬

‫‪' 	101‬כיצד עורך "דבר" צנזורה על עצמו? הודה בגבורתם של אהרון ושרה אהרונסון ואחר‪-‬כך‬
                                                                    ‫התחרט'‪ ,‬שם‪.31.1.1939 ,‬‬
   344   345   346   347   348   349   350   351   352   353   354