Page 64 - peamim 46-7
P. 64

‫רבי יהודה הלוי וגנזי לנינגראד ן ‪61‬‬

‫לפי אותיות החרוז — שהוא גם המאוחר בעיבודי הדיואן‪ ,‬השפיע על המחקר‬
‫המודרני‪ ,‬על אף ליקוייו הרבים‪ ,‬באופן מכריע כל כך‪ .‬עתה‪ ,‬כשיש בידינו העתקות‬
‫רבות כל כך של דיואן חייא הקלאסי‪ ,‬וביניהן גם כאלה הקדומות להעתקת דיואץ‬

     ‫ישועה — מן הדין לתהות על קנקנו של הדיואן הקדום ולעמוד על מבנהו‪.‬‬
‫עיון ראשון בהעתקה המקיפה של דיואן חייא מראה‪ ,‬שהוא פותח בשיר הראשון‬
‫שכתב יהודה הצעיר אל פטרונו הגדול‪ ,‬משה אבן עזרא‪ .‬בכתב־היד הגדול‪ ,‬המחזיק‬
‫משרידי דיואן חייא בלנינגראד‪ ,‬באה בראש השיר הכתובת ׳והוא אול מא כאטבה בה‬
‫ענד קדומה מן בלדה׳)׳והוא תחילת מה שפנה אליו בעת בואו מעירו׳(‪ 28.‬ומסתבר‪,‬‬
‫שהכוונה ליציאתו המפורסמת של אבן עזרא‪ ,‬האישיות החשובה‪ ,‬מעירו גרנאדה אל‬
‫הצפון הנוצרי‪ 29.‬על אף כיבושי המראבטים )‪ ,(1090‬לא רצה המשורר לעזוב את עירו‬
‫במשך זמן מה‪ ,‬אבל נאלץ לבסוף להימלט ממנה בעור שיניו‪ ,‬כנראה לפני שנת‬
‫‪ 30.109 5‬יהודה הלוי‪ ,‬אשר ישב בצפון הנוצרי‪ ,‬מבקש כביכול לעצור את משה אבן‬
‫עזרא בדרכו‪ ,‬ופותח בפנייה‪ :‬׳עמדו עמדו קט מעט אחינו ונבךכה אתכם׳‪ 31.‬בהמשך‬
‫הוא מכנה את המשורר והמלומד בתואר ׳נר מערבי׳‪ ,‬המציין את היותו המאור של‬
‫מרכז ההשכלה האנדאלוסי‪ ,‬אשר נחשב ׳מערב׳ — לעומת הצפון הנוצרי‪ ,‬אשר‬
‫נחשב ׳מזרח׳‪ .‬אבל מיד אחר כך מתגנבת אל השיר נימה של עצב‪ ,‬כשהלוי מכריז‬
‫שהמשורר ׳גר בארץ מעו־ב׳‪ .‬דברים כאלה אי אפשר היה כנראה לכתוב על איש בעל‬
‫מהלכים אצל השלטונות לפני כיבושי המראבטים‪ .‬אבל בוודאי לא יעלה על הדעת‪,‬‬
‫שלפני עזבו את עירו יאמר עליו הלוי כי בהופעתו־הפצעתו מן המערב‪ ,‬אבן עזרא‬

                       ‫הופך את המערב למזרח עבור בן המזרח — הצפון הנוצרי‪.‬‬

‫גם משה אבן עזרא מצדו לא טמן את ידו בצלחת‪ ,‬והשיב לצעיר המוכשר שנתגלה‬

                                                   ‫ראה‪ :‬וילסקר‪ ,‬מכתב‪ ,‬עמי ‪ ; 132‬פליישר‪ ,‬עמי ‪.907‬‬            ‫‪28‬‬
‫מקובל לפרש שהמדובר בבואו של הלוי אל גרנאדה‪ .‬על ישיבתו של הלוי בגרנאדה בזמן ששהה‬                             ‫‪29‬‬
‫שם גם ר׳ משה אבן עזרא אין לנו בעצם אלא עדות אחת‪ ,‬מתוך הכותרת של שיר ‪ 33‬בדיואן‬
‫׳מחנה יהודה׳)נויבאואר‪ ,‬עמי ‪ .(643‬וראה‪ :‬שירמן‪ ,‬לתולדות‪ ,‬עמי ‪ .258,255‬אבל נוסף על כך‬                          ‫‪30‬‬
‫שקשה להעלות על הדעת‪ ,‬כי ר׳ משה אבן עזרא היה משיב על שיר שהיה מיועד לר׳ יהודה הלוי‬                           ‫‪31‬‬
‫בהעדרו‪ ,‬הנה בידינו עתה נוסח אחר של אותה כתובת‪ ,‬הקובע שר׳ משה אבן עזרא חיקה גם את‬
‫שיר הפנייה וגם את שיר התשובה של הלוי‪ ,‬לאחר שהגיעו שניהם לידיו‪ .‬ובדיואן זה אמנם מופיע‬
‫שירו של ר׳ משה אבן עזרא לאחר שני שירי קודמיו‪ ,‬ולא ביניהם — כמו בדיואן ׳מחנה יהודה׳‪.‬‬
‫ראה‪> :‬פ<למא בלגא אלקצידתין גמיעא אלי צאחב אלשרטה אבו הארון בן עזרה כתב אלי אבו‬

  ‫איוב ימדחה בהדה אלאביאת מעארצה ללקצידתין‪) .‬כ״י ‪.(Firk. EBp. II A 206-1, p. 3‬‬
‫ראה‪ :‬ברודי‪ ,‬מאורעות‪ ,‬עמי ‪ ;314-313‬ברודי‪ ,‬מחברת‪ ,‬עמי ‪ ;XXII‬שירמן‪ ,‬לתולדות‪ ,‬עמי‬

                                                                                          ‫‪ ,252-251‬הערה ‪.3‬‬
‫ברודי‪ ,‬הלוי‪ ,‬עמי ‪ 273‬ואילך‪ .‬לשיטתנו התחילה ההתכתבות בין השנים לא לפני ‪ ,1090‬אלא‬
‫מאוחר יותר — לאחר שיצא ר׳ משה אבן עזרא מגרנאדה‪ .‬וכיוון שבאותה התקופה היה עדיין‬
‫הלוי צעיר ביותר‪ ,‬צריך להניח שהוא נולד לכל המאוחר בשנת ‪ .1095‬איננו יודעים בדיוק מתי‬
‫התקרב המשורר הגדול למחוזותיו של הלוי הצעיר‪ ,‬שיכול היה להכריז‪ :‬עמדו עמודו‪ .‬כיוון שעד‬
‫עתה מקובל היה לחשוב שהלוי הצעיר שהה במחיצתו של המשורר הגדול בגרנאדה קודם ‪,1090‬‬

                                                        ‫נקבע תאריך לידתו לכל המאוחר לשנת ‪.1075‬‬
   59   60   61   62   63   64   65   66   67   68   69