Page 68 - peamim 46-7
P. 68
רבי יהודה הלוי וגנזי לנינגראד ן 65
אחד מידידיו שואל אותו אם צמח זקן לחייו 38/ובתוך השיר הקצר אנו מוצאים אמנם
את השאלה כלולה בבית האחרון :׳ומי ידע הנם לחך ואבד /והשיער היחעזיך
םהךף׳ 39.מסתבר שהשואל נפרד מיהודה הצעיר לפני שצמח שער זקנו ,ועכשיו הוא
שואל אותו האמנם כבר מכסים את לובן פניו ,את הירח ,עננים .את שירו פותח הלוי
בתלונה ארוכה על הגורל האכזר ועל נעוריו שחלפו לבלי שוב .בגוף השיר הוא
מתפנה סוף סוף להשיב לשאלה:
שואל הנס לחי לאט אל תזכרה /הם התמונות שכבר גרעו
לו תחזה פנים צבועי הוד וחן /איכה בקךרות הזמן נצבעו)דיואן ברודי ,א,
.(96
תשובתו לפיכך :הלחיים הוורדרדות)׳פנים צבועי הוד וחן׳( מכוסות עכשיו בפלומת
זקן שחורה )׳בקדרות׳ ,שהיא תולדה של הזמן( .במחקר נתפסו דברי התלונה המרים
של המשורר על הזמן ועל הנעורים שחלפו כפשוטם ,ולא כקונבנציה ספרותית
אופיינית לסוג התלונה )שכוי ,תטלם( ,וב׳חיי יהודה הלוי׳ ,שירמן אף מציג את
חילופי השירים עם העיר Déniaכמאורע שקרה בזקנותו של המשורר,0.׳ אבל מובן,
שאין דמיון כלל בין הנעורים ,שאליהם רומז יהודה הצעיר שזה עתה צמח זקנו ,לבין
הנעורים כפי הבנתו של שירמן .גם בפירוש ׳קדרות הזמן׳ נפל כאן המחקר בפח,
שהרי אין עניינה של הקדרות הזאת מטאפורי)׳הגורל השחור׳ וכדומה( ,כי אם דווקא
הזקן השחור ,כפשוטו; ושלא כמו ה׳גן׳ המטאפורי בשירת משה אבן עזרא ,שהמחקר
ראה בו דווקא גן ממש ,אשר לצד בית מידות ,מקום משכנו של המזמין41.
יש לזכור ,כי יהודה הלוי היה מפורסם בכישרונו המיוחד להחיות מטאפורות
שחוקות ,שהוא העניק להן את מלוא הכוח והצבע ,ועוד שנים רבות לאחר מותו ידע
אחד הזקנים לספר על חריפותו בעניין זה .ומעשה שהיה כאשר היו כמה מחכמי
הדור ,והמשורר בתוכם ,שקועים בשיחה ,ונקלעה למקום אשה נאה שהסיחה פתאום
את דעת החכמים .תוך כדי כך ,החלה מדברת עם בן לוויתה ויצא מפיה קול גס ודוחה.
יהודה הלוי השתמש בו במקום במאמר מפורסם של חז״ל ,הקובע שהסמכות ההלכית
שאסרה דבר — לה גם הכוח להתיר אותו .ובניסוח האפוריסטי :הפה שאסר — הוא
הפה שהתיר)משנה כתובות ב ,ב( .בהשמעת כלל ההלכה הזה קלע המשורר היטב אל
הסיטואציה ,ושיחרר בבת אחת את המתח שנוצר במקום סביב ההופעה הבלתי צפויה
של הצעירה הנאה .הוא נתן בכך ל׳פה׳ את מובן הבשר־ודם שלו הפשוט ביותר,
בניגוד למקורו ,שהשתמש בפה כמייצג את הפוסק שמפעיל אותו בגמרו את הדין.
תוך כדי כך גם שינה הלוי ממשמעות איסור והיתר אל הכיוון הארצי־חילוני של
בקריאת הכתובות הערביות נעזרתי בידידי י׳ בלאו וי׳ רצהבי ,ברכת הלוי על ראשם. 38
שם ,חלק הפירוש ,עמי .160נוסח יידע׳ על־פי כתב־יד קימברידג׳ T—S Misc.. 35.74 39
40
שירמן ,לתולדות ,עמי .289 41
אבן עקנין ,עמי !179-176אברמסון ,איגרת ,עמי .399-398
