Page 70 - peamim 46-7
P. 70

‫רבי יהודה הלוי וגנזי לנינגראד ן ‪67‬‬

‫חוץ היתה גם ׳יד עשו׳)הנוצרים( כביכול עם היהודים‪ ,‬ורק בלבו הסתיר מחשבות‬
‫זךוץ‪ ,‬אשר באו לידי ביטוי ביום בהיר‪ ,‬עם מותו של המלך )יוני ‪ 46.( 1109‬את הטבח‬
‫דחה ההמון משום מה ביום אחד‪ .‬לצערנו חסר המשך השיר ותיאור הטבח‪ :‬אבל נוכל‬
‫לשחזר משהו מרוח הדברים שנאמרו שם על פי ההספד המפורסם‪ ,‬שכתב המשורר‬
‫שנה קודם לכן)מאי ‪ ,(1108‬בעקבות הרצח של שלמה אבן פרוציאל)בן אחותו של‬
‫המדינאי המפורסם סידלוס(‪ ,‬אשר יצא בשליחות מדינית למלכות אראגון ונרצח‬

                                                                                      ‫בדרך‪:‬‬

    ‫יעזפיך אלה ים מטר זעם עלי בת אדום ‪ /‬שךשה ירצץ וקצץ את אמיריה‬
‫ישיב לחיקה‪ ,‬גמול בשכול ואלמון ויש ‪ /‬כיב כל המונה‪ ,‬ככל צלמי אשריה‪47.‬‬

‫מן העובדה שה קינה — ולו גם בנוסחה המקוטע — לא נשתמרה במקור כלשהו‬
‫מחוץ לדיואן החדש‪ ,‬ניתן אולי להסיק‪ ,‬שהשתמשו בה וטיפחוה דווקא באותם‬
‫אזורים‪ ,‬שר׳ חייא המוגרבי לא הגיע אליהם; ואם יש ממש בהשערתנו‪ ,‬אין זה יכול‬
‫להיות אלא בצפון הנוצרי‪ .‬מאוחר יותר נעשה המעבר מן הצפון לדרום קשה יותר‬
‫ויותר‪ ,‬וכך גם לא נתגלגל שריד כלשהו מן הטקסט לגניזה הקאהירית — המקור‬
‫העשיר ביותר שבידינו לשרידיה של ספרות ימי־הביניים‪ ,‬שבו חומר אנדאלוסי רב‪,‬‬
‫אבל מעט מאד חומר מן האזור הנוצרי‪ 48.‬בסופו של דבר אף לא ישועה הלוי‪ ,‬המסדר‬
‫השקדן‪ ,‬אשר ביקש להשלים את אוסף השירים ככל שרק השיגה ידו‪ ,‬לא ראה לא את‬
‫השיר וכנראה גם לא את הדיואן הזה‪ :‬מן הדיואן החדש איננו מביא כנראה דבר‪.‬‬
‫גם שיטת הכתיב של מלים רומאניות בקטעי הסיום העממיים של כמה משירי‬
‫האיזור יכולה ללמד על ריחוקו של הרושם־העורך ממרכזי התרבות הערביים‪.‬‬
‫לשיטתו מסומנת תנועה אחורית גבוהה ]‪ [u‬בסוף תיבה באופן סדיר בה״א‪ 49,‬מ מ ש‬
‫כמו בכינוי החבור לנסתר‪ ,‬המבוטא באותה דרך ]‪ [u‬בערבית המדוברת‪ 50.‬בנוסח‬
‫הערבי המקביל של קטעי הסיום הרומאניים נחשבו תנועות אלה כתנועות סופיות ולא‬

                                                                                     ‫בער‪ ,‬היהודים‪ ,‬עמי ‪.30‬‬        ‫‪46‬‬
‫ברודי‪ ,‬הלוי‪ ,‬ב‪ ,‬עמי ‪ .98‬תה׳ עט‪ ,‬יב‪ :‬יש׳ מז‪ ,‬ט‪ .‬ב א מ צ ע ו ת הדימוי יש כאן כמובן‪ ,‬בדרך אגב‪,‬‬                       ‫‪47‬‬
                                                                                                                  ‫‪48‬‬
                                                                        ‫תיאור סאטירי של צלמי הכנסייה‪.‬‬             ‫‪49‬‬
                                                                      ‫שירמן‪ ,‬שירת־החול‪ ,‬עמי ‪.112-111‬‬
‫ה ש ו ו ה ‪ :‬אליאנה )‪ ,(alyenu‬שאנה )‪ ,(senu‬אלבה )‪ (albo‬ועוד )שטרן‪ ,‬עמי ‪ ,(142 ,138‬ש נ א ל ה‬                        ‫‪50‬‬
‫)‪ ,(sin élu‬פור אלה)‪ ) (por élu‬ב ך א ב ו יהלום‪ ,‬עמי ‪ .(154‬ה ש י מ ו ש באל״ף לציון התנועה ]‪ [e‬ה ו א‬
‫תוצאה של ה ת פ ש ט ו ת תופעת ה א מ א ל ה בערבית הספרדית — ראה‪ :‬זינגר‪ ,‬עמי ‪ ,36-33‬לוין‪ ,‬עמי‬

                                                                                                          ‫‪.69-64‬‬
‫השווה בכרג׳ות החורזות בחריזת ]‪ [u‬עם האיזורים‪ :‬ח ק ה ‪ /‬ועשקה )שמלצר‪ ,‬עמי ‪ ,155‬סימון‬
‫התנועה בכה״י על גבי הקו״פין( בינה ‪ /‬בעינה )שירמן‪ ,‬המשוררים‪ ,‬עמי קפא(‪ :‬ימינה ‪ /‬דינה‬
‫)שירמן‪ ,‬שירים חדשים‪ ,‬עמי ‪ (356‬אשרקה ‪ /‬עשקה )שם‪ ,‬עמי ‪ 366‬ו ב ח ״ נ ‪ :‬אשרקו‪ ,‬נעשקו(‪,‬‬
‫חבה ‪ /‬ונעשקה ‪ /‬יעאנקה‪ ,‬טרקה ‪ /‬בתעניקה )ברודי‪ ,‬הלוי‪ ,‬א‪ ,‬עמי ‪ .(196 ,201‬ל מ ב ט א הכינוי‬

                                             ‫הזה בערבית הספרדית — ראה‪ :‬קורינטה‪ ,‬עמי ‪.98-97‬‬
   65   66   67   68   69   70   71   72   73   74   75