Page 72 - peamim 46-7

‫רבי יהודה הלוי וגנזי לנינגראד ן ‪69‬‬

‫שנה‪ ,‬ישב אפוא הלוי על המזוודות — אמנם לא בלנינגראד‪ ,‬אבל בקאהיר העתיקה‪.‬‬
‫עדות של עולה רגל מראשית המאה השתיס־עשרה מופיעה באיגרת‪ ,‬ששלח יהודי‬
‫ספרדי)או צפון־אפריקאי( מאלכסנדריה למקומו‪ .‬באיגרת זו הוא מעיד על עצמו‬
‫במפורש‪ :‬עברתי מאלכסנדריה אל קאהיר כדי לעלות אל ירושלים משם‪ 56.‬כזאת‬
‫היתה כנראה גם תוכניתו של יהודה הלוי‪ ,‬כפי שהיא עולה מן השיר ׳היוכלו פגרים׳‪,‬‬
‫הנושא בדיואן החדש את הכתובת הארוכה‪ :‬וכשהתגברה עליו התשוקה כלפיה)כלפי‬
‫ארץ־ישראל( החליט לנסוע אליה וביקשו ידידיו להחזיק בו והפצירו בו להישאר אתם‬

‫ואז אמר‪:‬‬

‫׳היוכלו פגרים ‪ /‬היותם חךךים‬
‫ללבות קשורים ‪ /‬בכנפי נעזךים‪57.‬‬

‫בהמשך הוא מתווה את תוכנית הנסיעה ומתאר את תלאות הדרך‪ :‬׳ופחד וחרד‪...‬‬
‫להעזליך ספרד‪ ...‬ולרכיב אניות ‪ /‬ולךררךבציות ‪ /‬מעונותאךיות ‪ /‬והךךי נמרים׳‪58.‬‬
‫המסע לארץ־ישראל כלל אפוא הליכה במדבר)ציות(‪ ,‬והכוונה בוודאי למדבר סיני‪.‬‬
‫בפני עולה הרגל ניצבה כאן הסכנה של פגישה עם שודדי דרכים‪ ,‬שלא לדבר על‬
‫המעבר המסוכן משלטון הפאטימים והאסלאם אל השלטון הנוצרי של ממלכת‬

‫הצלבנים‪ .‬הלוי היה זקוק לכל סיוע אפשרי בדרכו זו‪59.‬‬
‫על ניסיון בלתי מוצלח שעשה לעלות לארץ־ישראל אנו לומדים מן הכותרת של‬
‫אחד השירים‪ ,‬שכתב לכבוד הפאטרון הקאהירי שלו‪ ,‬הוא ר׳ חלפון אלדמיאטי‪ .‬׳וקאל‬
‫פי אלשיך אבי סעיד בן אלדמיאטי זל ענדמא אכד פי)בדיואן חייא‪ :‬אראד( אלספר‬
‫ואתפק לה אלעודה מן אלטריק׳ — קאמר על השייך אבי סעיד אבן אלדמיאטי ז״ל‬

‫כאשר התחיל במסע )בדיואן חייא‪ :‬ביקש לנסוע( וקרה לו שחזר מן הדרך׳‪.‬‬
‫השיר עצמו פותח בהכרזה הנרגשת‪ :‬׳לבי מעירי לעלות לבית קךשי ועירי׳‪ 60.‬מיד‬
‫אחר כך המשורר מתאר על דרך התערבות ההשגחה העליונה את העיכוב; כאילו היה‬
‫כאן אות משמים‪ ,‬ממש כמו האות שנתן האל לחזקיהו המלך‪ ,‬שחזר לו שעון השמש‬
‫— מעלות אחז — אחורנית בערב‪ ,‬והאיר לו הבוקר‪ 61.‬בדיעבד נעשה לו למשורר אף‬
‫נס נוסף; שיצא הנילוס התחתון להשקות את הרי ספרד הגבוהים; והכוונה שחלפון‬
‫המצרי דואג לכל מחסורו של יהודה הספרדי‪ ,‬ולא עוד אלא שהפך לו את הצער‬

‫לשמחה‪:‬‬

‫גויטיין‪ ,‬היישוב‪ ,‬עמי ‪.252‬‬ ‫‪56‬‬
‫‪57‬‬
‫ברודי‪ ,‬הלוי‪ ,‬ב‪ ,‬עמי ‪.184‬‬ ‫‪58‬‬

‫׳לדרוך בציות׳ יכולה גם להתפרש כמליצה‪ ,‬המציינת את סכנות הדרך באופן כללי‪ .‬מכל מקום‬ ‫‪59‬‬
‫‪60‬‬
‫היא מופיעה כבר ב׳כתר מלכות׳ של ר׳ שלמה אבן גבירול — ראה‪ :‬אברמסון‪ ,‬בלשון קודמים‪,‬‬ ‫‪61‬‬

‫עמי ‪ .52‬ו ה ש ו ו ה ‪ :‬שירמן‪ ,‬לתולדות‪ ,‬עמי ‪.303‬‬

‫הערבית‪ ,‬והיינו‪ :‬כדי שאבוא לירושלים‪.‬‬ ‫ברודי‪ ,‬הלוי‪ ,‬א‪ ,‬עמי ‪ .213‬ו׳עד׳ כאן ב מ ש מ ע ו ת‬

‫ברודי‪ ,‬הלוי‪ ,‬א‪ ,‬עמי ‪.73‬‬

‫מל״ב כ‪ ,‬ט־יא‪ :‬יש׳ לח‪ ,‬ח‪.‬‬