Page 115 - מגילות קומראן א
P. 115

‫בעיות פיענוח וההדרה במגילות קומראן‬

                                                       ‫איור ז‪ :‬קטע מעותק של מגילת ההודיות ממערה ‪,4‬‬
                                                       ‫‪ ,4Q427‬קטע ‪( 10‬ראו בעמוד הקודם)‪ .‬מצד ימין למטה‬
                                                       ‫ניכר בבירור הפירור שצורף לקטע‬

               ‫הזה בא בשכנות ל'אפלה' בתיאור דומה של האור האלוהי‪' :‬ו ⃞הוא ⃞ברא חש ⃞ך [והא]ור לו ⃞ובמעונתו‬
               ‫אור או⃝רתם וכל אפלה לפנו נחה' (‪ ,4Q392‬קטע ‪ 1‬שורה ‪ 26.)5‬הפועל נו"ח מציין השבתה וחידלון‪.‬‬
               ‫מה עוד מלמדת אותנו הדוגמה הזאת? הואיל ונמצאו במהדורות עוד חיבורים ישירים‬

                                                                            ‫מוטעים‪ ,‬ראוי להיזהר ולהזהיר‪.‬‬

                                                                                               ‫ציון ספק בקריאה‬
               ‫המהדירים משתמשים בשני סימנים לציון אותיות מסופקות‪ :‬נקודה מעל האות מציינת קריאה‬
               ‫בטוחה למדי‪ ,‬ועיגול חלול מעל האות מסמן קריאה מסופקת או מסופקת מאוד‪ .‬השימוש‬
               ‫בסימנים תלוי בשיפוטו של המהדיר ולפעמים גם במאמץ שהוא עושה כדי לברר את הקריאה‬
               ‫בתצלומים או במקור; למשל שימוש בתצלומים משובחים עשוי להפחית את דרגת הספק עד‬
               ‫לביטולו‪ .‬במקרים שהקלף מקומט האותיות נראות לפעמים פגומות בתצלומים‪ ,‬אך הן שלמות‬
               ‫ונראות בבירור במקור עצמו‪ .‬גם ההקשר קובע את השימוש בסימן הספק‪ .‬למשל מהדירים‬
               ‫רבים לא יסמנו בסימן הספק דל"ת הנראית כרי"ש או בי"ת הנראית ככ"ף אם הקריאה מובטחת‬
               ‫מן ההקשר‪ .‬במהדורותיי הוספתי קו מאוזן מעל וי"ו שניתן לקרוא אותה יו"ד (על פי הצורה‪,‬‬
               ‫הדקדוק והעניין) או יו"ד שניתן לקרוא אותה וי"ו‪ .‬בכל מקרה נבחרה הקריאה העדיפה והסימן‬
               ‫⃟ו או ⃟י מעמיד את הקורא על האפשרות האחרת‪ .‬סיכומו של דבר‪ ,‬סימון הספק תלוי במידה רבה‬

                                                                                    ‫בטעמו של המהדיר‪27.‬‬

                                                                                            ‫סימון הטקסט החסר‬
               ‫טובי המהדירים מציינים במידת האפשר את שיעור הטקסט החסר‪ .‬בטורים שנותרו בהם שורות‬
               ‫שלמות (או השוליים מימין ומשמאל) אך יש בהם גם שורות פגומות ניתן למדוד את אורך‬
               ‫הפגמים‪ .‬בקטעים או בצירופי קטעים שאין בהם שורות שלמות אורך הטקסט אינו ניתן למדידה‪.‬‬
               ‫רוב המהדירים אינם מבחינים בין שני המקרים הללו ומסמנים את החסר תמיד בסוגריים‬
               ‫מרובעים‪ .‬האם נכון לסמן את שני המקרים בסימן אחד? במהדורותיי הקפדתי לסמן בסוגריים‬
               ‫[| |] את הטקסט החסר בצירופי קטעים שאין בהם שורות שלמות‪ ,‬כדי שהקורא יבין שהטקסט‬

                                                                ‫שלפניו הוא במידה רבה יצירה של המהדיר‪.‬‬

                 ‫‪ ,D. Falk, ‘4QWorks of God’ 2	 6‬חזון ואחרים (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)21‬עמ' ‪ .44–25‬במקום‪[' :‬והא]ור' המהדיר קרא‬
                              ‫'[וא]ור'‪ ,‬ויש אולי הבדל של משמע בין הקריאות‪ .‬השוו‪' :‬ונהורא עמה שרא' (דניאל יב‪ ,‬כב)‪.‬‬

                 ‫‪ 2	 7‬אם תמצאו שתי מהדורות שסימון הספקות שבהן שווה או כמעט שווה‪ ,‬חשדו במהדיר המאוחר‪ .‬מסתבר‬

‫שהוא העתיק מרעהו‪ ,‬ולא טרח לבדוק בעצמו‪103 .‬‬
   110   111   112   113   114   115   116   117   118   119   120