Page 110 - מגילות קומראן א
P. 110
ןורמיק עשילא
ג .המהדורות
כישורי המהדיר 98
מה נדרש ממי שבא לההדיר כתב־יד ממגילות מדבר יהודה? האם די ברכישת ניסיון בקריאת
כתבי־יד ובבקיאות בנושא החיבור ובלשונו וכיוצא באלה כישורים? מן התיאור שלמעלה ברור
שמלאכת ההדרת המגילות קשה במיוחד .הרי מצב השתמרות התעודות רע ,לשונן מיוחדת
ותוכניהן חדשים .על המהדיר להכיר היטב את לשונו של כתב־היד .עליו להכיר ככל האפשר את
הספרות הקרובה העשויה לסייע לו בהבנת תוכן החיבור (כגון :מקרא ,ספרות התנאים והספרים
החיצוניים) .אפילו במגילות שהשתמרו היטב אין מלאכת המהדיר קלה ,משום שההבדלים בין
האותיות אינם מובהקים תמיד .ברוב כתבי־היד אין הבחנה ברורה בין וי"ו ליו"ד וגם ההבדל
שבין אותיות דומות אחרות ,כמו דל"ת ורי"ש ,בי"ת וכ"ף ,אינו מובהק בכל מקום.
השלמת החסר בכתב־היד מצריכה ידע רב־תחומי ,והיא חיונית לא רק להבנת הטקסט ששרד
אלא גם לפיענוח הכתוב בו .ללא השלמת החסר אפילו מי שבקי מאין כמוהו בצורת האותיות
עלול לשגות בפיענוח הכתוב ששרד (להלן יובאו דוגמאות לשגיאות למיניהן) .צירוף הקטעים,
הקריאה והשלמת החסר אינם עבודה טכנית בלבד אלא אומנות המצריכה ידע ,כושר יצירה
והכרעה מתמדת בין אפשרויות קריאה שונות .מחמת ייחודם של החיבורים האלה על המהדיר
להתעקש לפענח כל שריד של אות .ואולם גם אם ישקוד המהדיר כל ימי חייו על פיענוח כתבי־
היד של החיבורים האלה לא יצליח לפענחם בשלמות ובביטחון.
וי"ו ויו"ד
הואיל ורוב סופרי המגילות לא הקפידו להבחין בבירור בין האותיות האלה ,כיצד נדע למה
כיוונו במקום שהעניין עשוי להתאים לכל אחת מהן? לא תמיד ניתן להכריע בביטחון ,אולם
שיקולים שונים עשויים לסייע לנו לכוון לדעתו של הכותב ברוב המקרים .תחילה יש לבדוק את
התעודות המבחינות בבירור בין האותיות האלה .כך נוכל לעמוד על צורותיה של לשון המגילות,
למשל המילה המקראית 'ְּכ ֵאב' כתובה במגילות בסימן וי"ו/יו"ד אחרי האל"ף .במגילות שאינן
מבחינות בין האותיות האלה אין לעמוד על משקל השם הזה והמהדירים קראו בכל מקום 'כאיב'
על פי צורת השם הזה בחטיבות אחרות של העברית העתיקה .אבל במגילת ישעיה ,שהאותיות
האלה מובחנות בה בהקפדה ,המילה כתובה 'כאוב' (בווי"ו ברורה :יז ,יא; סה ,יד) .השם 'כאוב'
שקול במשקל ֻקטל (ולא במשקל ִקטל ,המשמש בשאר חטיבות העברית).
כשאין בידינו עדויות להבחנה בצורת האותיות האלה אנו יכולים להכריע על פי שיטת הכתיב
הנוהגת במגילות .למשל המילה 'ִר ְק ָמה' מופיעה עשרים ואחת פעמים במגילות וכתובה תמיד
בווי"ו/יו"ד אחרי הרי"ש .ראשוני המהדירים גרסו 'ריקמה' ,על פי משקל השם הזה בחטיבות
האחרות של העברית הקדומה .אולם תנועת iקצרה לעולם אינה כתובה ביו"ד (לא במגילות ולא
בתעודות אחרות שמימי חיותה של העברית הקדומה) .כפי הנראה ה־ iהמקורית בוטאה בנסיבות
האלה .eיש אפוא לקרוא 'רוקמה' ,והשם שקול במשקל ֻק ְט ָלה.
אף שיקולי תחביר עשויים לסייע .למשל במגילת המקדש קרא המהדיר' :אלו אשמות' (,11QTa
טור לה ,שורה .)14צירוף זה אינו מתאים לתחביר העברית (צ"ל' :אשמות אלו') ,ונוסף על כך,
כינוי הרמז הרגיל במגילות הוא 'אלה' ולא 'אלו' .הקריאה הנכונה היא 'אלי אשמות' ,ריבוי של
' ֵאיל ָא ָשם'.
