Page 111 - מגילות קומראן א

‫בעיות פיענוח וההדרה במגילות קומראן‬

‫ואם ישאל הקורא כלום ראוי לטרוח עד אין קץ בהכרעה שבין וי"ו ליו"ד‪ ,‬אשיב שלפעמים‬
‫העניין כולו תלוי בקוצה של יו"ד‪ .‬אדגים זאת מקריאת המהדיר הראשון במגילת המקדש‪' :‬ולוא‬
‫תטהרו עיר מתוך עריכמה לעירי' (‪ ,11QTa‬טור מז‪ ,‬שורה ‪ .)15‬הכתוב הזה לקוח מקטע העוסק‬
‫בטהרת כלי עור המובאים לירושלים או למקדש‪ .‬קריאת המהדיר אינה מתאימה להקשר הזה‬
‫והפירוש שהציע מתמיה‪ .‬ובדין הציע באומגרטן לקרוא 'עור' במקום 'עיר' (ואפשר שיש לקרוא‬

‫גם‪' :‬לעורי' במקום‪' :‬לעירי')‪ .‬הפועל 'תטהרו' הוא דקלרטיווי‪' :‬תאמרו שהוא טהור'‪.‬‬
‫ידוע שבטקסט הכתוב בכתיב מלא וי"ו ויו"ד הן האותיות הנפוצות ביותר‪ .‬יש במגילות מאות‬
‫רבות של מקרים שהמהדירים החליפו וי"וים ביו"דים ויו"דים בווי"וים‪ .‬הטעויות גרמו לתקלות‬

‫חמורות לא רק בתיאור הכתיב והלשון של המגילות אלא גם בהבנת העניין‪.‬‬

‫המהדורות והמקור‬
‫מהדירים רבים משתדלים לדמות את המהדורה למקור כאילו עבודת המהדיר היא מעין העתקה‬
‫מדויקת של המקור או של תצלומו‪ .‬למשל סופרי המגילות נהגו למחוק טעויות בצורות שונות‪:‬‬
‫סימון נקודה מעל לאות (או מעליה ומתחתיה) לציון ביטולה‪ ,‬העברת קו מאונך באמצע האות‬
‫המחוקה או גירוד האות‪ .‬מהדירים המשתמשים באותם סימנים לציון המחיקה מכבידים על‬

‫המשתמש במהדורה‪.‬‬

‫המהדורות והנוסח המקורי‬
‫דבר חמור יותר הוא עירוב בין עניינים טכניים לענייני נוסח‪ .‬למשל הסופרים תלו לפעמים‬
‫אותיות בסוף השורה כדי שלא לפלוש לשוליים שבין הטורים‪ .‬מהדיר הרושם את האותיות האלה‬
‫בין השיטין עלול להטעות את המשתמש במהדורה משום שברגיל אותיות תלויות הן הוספות‬
‫לשם תיקון הטקסט ולא עניין של נוי‪ .‬לפעמים המהדירים מביאים בגוף המהדורה גרסה הנראית‬
‫לכאורה בטקסט מטושטש או מרושל‪ ,‬אף על פי שברור שהקריאה הנכונה שונה‪ ,‬והם מזכירים את‬
‫הגרסה המסתברת יותר בהערות הקריאה‪ .‬למשל ב־‪ 4Q408‬קראה המהדירה‪[' :‬ב] ⃞הפיע פארי כבדו‬
‫מזבול ק⃝ד[ש]' (קטע ‪ ,3‬שורה ‪ .)5‬בהערות הקריאה פסלה את הקריאה הנכונה 'מארי' (=מאורי)‬
‫בטענה רחוקה‪ ,‬ותרגמה‪ ;‘His glory’ :‬אבל בדברי הפירוש ציינה שהמילה 'פארי' מתאימה למילה‬
‫'מאורות' בטקסט המקביל בסרך היחד (‪ ,1QS‬טור י‪ ,‬שורה ‪ 10.)3‬הקריאה המוטעית 'פארי' מובאת‬
‫בקונקורדנציה החדשה למגילות ללא שום פקפוק‪ 11.‬ברור שהקריאה הנכונה היא ' ⃞מארי'‪ ,‬והיא‬

‫מתאימה לכתיב החסר הנוהג בכתב־יד זה ולצורת האות (גם אם אינה מושלמת)‪.‬‬
‫מהדיר אחר קרא בכתב־יד ג של מגילת המלחמה‪' :‬וככול הסר⃝ך ⃝ה⃝זה ⃝ה⃝ל[ויים] להם ⃝מ⃝ר[י]⃝עים‬

‫‪ ‬‬

‫בעונ⃝ותה' (‪ ,4Q493‬שורות ‪ ,)10–9‬והודה בהערותיו שהקריאה הזאת מפוקפקת‪ ,‬ושאין היא‬
‫תואמת את הידוע לנו ממגילת המלחמה – שהלויים אינם מריעים בחצוצרות אלא תוקעים‬

‫בשופרות‪ 12.‬הקריאה הנכונה היא‪' :‬וככול הסרְך ⃝ה⃝זה[ יתקעו] להם ⃝ה⃝כ[וה]⃝נים בעו⃝נ⃝תה'‪13.‬‬

‫‪A. Steudel, ‘4QApocryphon of Mosesc?’, P.S. Alexander et al., Qumran Cave 4, XXVI: Miscellanea, 1 0‬‬
‫‪Part 1 (DJD, 36), Oxford 2000, pp. 298–315, esp. pp. 305, 307‬‬
‫‪M. G. Abegg, Dead Sea Scrolls Concordance, I–II, Leiden 2003 1 1‬‬

‫‪M. Baillet, ‘La Règle de la Guerre (iii)’, idem, Qumran Cave 4, III: 4Q482–4Q520 (DJD, 7), Oxford 12‬‬
‫‪1982, pp. 49–52, esp. pp. 50, 51, 53‬‬

‫‪ 13‬במקרים בודדים מוחלפת השיטה‪ ,‬כלומר המהדיר רושם בגוף הטקסט נוסח מתוקן‪ ,‬ורק מהערותיו ניתן ‪99‬‬