Page 107 - מגילות קומראן א
P. 107

‫בעיות פיענוח וההדרה במגילות קומראן‬

                                                ‫ב‪ .‬התצלומים‬

                                                                                                ‫סוגי התצלומים‬
              ‫המגילות וקטעי המגילות צולמו כאמור בשלבים שונים של העבודה‪ .‬למה נועדו התצלומים?‬
              ‫בראש בראשונה הם משמשים את המהדיר בהכנת המהדורה‪ ,‬אולם לא רק המהדיר נזקק להם‬
              ‫אלא כל חוקר המעיין במהדורה‪ .‬משום כך פורסמו התצלומים במהדורות ובמקומות אחרים‪.‬‬
              ‫המהדירים בחרו לפרסם את התצלומים שנעשו לאחר הטיפול במגילות ובקטעים‪ .‬תצלומים אלה‬
              ‫נוחים לשימוש ולבדיקה אחר המהדיר‪ ,‬אולם לפעמים חסר בהם טקסט שנפגע במהלך הטיפול‪.‬‬
              ‫על כן בכל מקום שהקריאה אינה ברורה יש לעיין גם בתצלומים ישנים‪ .‬בעזרתם ניתן גם לעמוד‬

                                                               ‫על חיבורים ישירים‪ ,‬מפוקפקים או מוטעים‪.‬‬

                                                                                             ‫טכנולוגיות צילום‬
              ‫התצלומים נעשו בטכנולוגיות צילום שונות המסייעות בידינו לראות בבהירות המרבית טקסט‬
              ‫שאינו ברור בכתב־היד המקורי‪ .‬במקום שהקלף השחיר והטקסט אינו נראה היטב (או אינו נראה‬
              ‫כלל) השתמשו הצלמים בצילום בקרניים אינפרה־אדומות או בפילטרים המפרידים בין צבע‬
              ‫הדיו לרקע השחור‪ .‬כאשר הכתב מכוסה ואינו נראה לעין נעשו תצלומים בטכנולוגיות שפותחו‬
              ‫לתצלומי אוויר (או לתצלומים מן החלל) והמאפשרות לחדור מבעד לכיסוי‪ .‬משום כך עיקר‬
              ‫עבודת המהדיר נעשית בסיוע תצלומים‪ ,‬ועדיין יש להמשיך במאמצים לגילוי הכתב‪ .‬למשל‬
              ‫במגילת ההודיות יש מקומות מושחרים שהכתב אינו נראה שם היטב; בתצלומים ממוקדים‬
              ‫שצילם מר מיכאל מגן‪ ,‬מנהל המעבדה במוזיאון ישראל‪ ,‬אפשר לזהות אותיות שאינן נראות‬

                                                                              ‫בבירור בתצלומים הישנים‪.‬‬

                                                                                            ‫התצלומים והמקור‬
              ‫האם מותר לנו לוותר על העיון בכתב־היד המקורי? מקצת המהדירים הסתפקו בעיון בתצלומים‬
              ‫והציעו משום כך נוסח מוטעה‪ .‬לכל תצלום יש מגבלות‪ .‬לא תמיד ניתן להבחין בין סימני דיו ובין‬

                 ‫סימנים אחרים‪ ,‬כמו קמטים או חורים קטנים‪ ,‬הנראים בתצלום כדיו‪ .‬ויש אף מגבלות אחרות‪.‬‬
              ‫במגילת ישעיה כד‪ ,‬ה הוצע לקרוא 'עיברו (תורות)'‪ 7.‬לדעת המציעים היו"ד שבמילה 'עיברו'‬
              ‫נוספה בין השיטין מעל הבי"ת כדי שהקורא לא יטעה לקרוא ' ָע ְברו'‪ ,‬כקריאת בעלי המסורה‪.‬‬
              ‫הצורה הזאת הובאה במחקרי לשון כעדות נדירה למעבר פעלים מבניין קל לבניין פיעל‪ ,‬תופעה‬
              ‫המתועדת במקצת חטיבותיה של העברית העתיקה‪ .‬המדקדקים אף רשמו את המילה הזאת‬
              ‫בתיאור הכתיב הנוהג במגילות וראו בה עדות נדירה לכתיבת יו"ד לציון ‪ i‬קצרה בהברה סגורה‬
              ‫בלתי מוטעמת (השוו להלן הסעיף 'וי"ו ויו"ד')‪ .‬העיון במקור מגלה כי הסימן שנראה בתצלום‬

                                                              ‫כיו"ד אינו אות כתובה בדיו אלא פגם בקלף‪.‬‬
              ‫היה מקום לחשוד בקריאה‪ ,‬משום שבצורה זו‪ ,‬לפי הפרשנות שניתנה‪ ,‬יש חריגה מנוהג הכתיב‬
              ‫המקובל‪ .‬אילו באמת חששו סופרי המגילות שהקורא יגרוס קל במקום פיעל מדוע הוסיפו יו"ד‬
              ‫רק במקום הזה ולא במקומות רבים נוספים שיש בהם חשש לטעות? מדוע לא צוינה תנועת‬

                ‫‪ 	7‬י' קוטשר‪ ,‬הלשון והרקע הלשוני של מגילת ישעיה השלמה ממגילות ים המלח‪ ,‬ירושלים תשי"ט‪ ,‬עמ' ‪,471‬‬

‫‪ ;495‬ז' בן־חיים‪ ,‬עברית וארמית נוסח שומרון‪ ,‬ג‪ ,‬ספר ראשון‪ ,‬ירושלים תשכ"א‪ ,‬עמ' ‪95 .100‬‬
   102   103   104   105   106   107   108   109   110   111   112