Page 112 - מגילות קומראן א
P. 112
ןורמיק עשילא
ואם ישאלו הקוראים איך נדע מתי לפקפק בנוסח שבמהדורות ,אשיב כך :בכל מקום שאתה 100
מוצא במגילות לשון מגומגמת או עניין תמוה בדוק אחרי המהדיר .מחברי המגילות והסופרים
שהעתיקו אותן כתבו עברית טובה ומדוקדקת .דברים דומים יש לומר על ההשלמות .במקום
שהטקסט הקטוע מושלם בלשון מגומגמת והעניין סתום בדוק אחרי המהדיר שמא לא רק
השלמותיו מופרכות אלא גם קריאת שרידי האותיות אינה מדויקת .הנה דוגמה :ב־ 4Q525קרא
המהדיר' :ובחל⃝ח[ל]⃝ה ידולל פתן בעלי ⃞ו[ן]' (קטע ,15שורה 14,)3ואין טעם בקריאתו .יש לקרוא:
'בחל⃝ו[ניו] ידולל פתן .בעלי ⃞ו[תיו] '...מדובר כאן בבית האשה הזרה הנזכרת בספר משלי ,בית
השורץ נחשים ומזיקים והפועל 'ידולל' מתפרש על פי השורש דו"ל בסורית' :לנוע'15.
ועוד דוגמה :אמיל פואש ההדיר קטעים מחיבור חשוב שיש בו דברים על דוד המלך הכובש
את ירושלים ועושה הכנות לבניין בית המקדש ( .)4Q522פואש סבר בטעות שהחיבור מתמקד
בדוד ,ולכן שגה בקריאה ובהשלמת החסר ,והפליג בפירושים רחוקים .מעשי דוד מנוסחים
בגוף נסתר כדברי נבואה' :הנה בן נולד לישי בן פרץ בן יה[ודה]' כדברי הפתיחה לנבואה בבית
אל' :הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו' (מלכים א יג ,ב) .בהמשך החיבור מובאים דברי
שיח בגוף מדבר ובגוף נוכח ,ונזכרים יהושע ואלעזר .פואש לא זיהה את יהושע בקטע הנדון,
משום ששמו כתוב 'ישוע' (פואש קרא 'ישוע[ת]') .ברור שהחיבור הנדון עוסק בעניינים מספר
יהושע ,ושמתואר בו מסע העברת ארון הברית מן הגלגל לשילה .בדרך חונה הצבא בבית אל,
ויהושע ואלעזר משקיפים אל ירושלים .יהושע מסביר לאלעזר מדוע הוא עצמו לא זכה לכבוש
לעמוד על גרסת כתב־היד .הנה המקרים הזכורים לי .בחיבור חכמתי נאמר בעניין התרת נדרי האישה:
'סלהלה למענכה' ( 4Q416קטע ,2טור ד ,שורה .)10המהדיר קרא' :סל ⃞ח לה[ ]למענכה' ,ובהערות ציין
שהאות השלישית היא כנראה ה"א; ראוJ. Strugnell & D. Harrington, ‘4QInstructionb’, idem, Qumran :
Cave 4, XXIV: Sapiential Texts, Part 2: 4QIsntruction (Mûsār lĕ Mēvîn): 4Q415ff. (DJD, 34), Oxford
.1999, pp. 73–142הנוסח שבכתב־היד יקר לחכמי הלשון ,משום שהוא מעיד על ערעור הגרוניות ועל
הטעמת ההקשר .הצירוף נהגה ( salā'laבהטעמה עיקרית אחת) .לפירוש העניין השוו 'וה' ִי ְס ַלח ָלּה' (במדבר
ל ,יד) .כיוצא בדבר כתב המהדיר ' ⃞הפר' (שם ,שורה ,)9ובהערותיו ציין שהאות הראשונה דומה לחי"ת.
מקרה נוסף ידוע לי ממגילת בן סירא ממצדה .ידין ,שההדיר את המגילה הזאת ,קרא בטקסט שהביא כבסיס
לפירוש 'עם' במקום 'אם' שבמקור (י' ידין ,מגילת בן־סירא ממצדה ,ירושלים תשכ"ה ,עמ' .)37הוא לא
העיר על התיקון שעשה בטקסט ,ונראה שנגרר אחרי העניין ,שכן בנוסח שמול התצלומים הוא קרא 'אם',
כפי שכתוב במקור .גם יעקב ליכט העדיף להביא נוסח מתוקן בגוף מהדורתו למגילת ההודיות ,אך הקפיד
לסמן בכוכבית את תיקוניו ולהעיר על הנוסח שבמקור (י' ליכט ,מגילת ההודיות ממגילות מדבר יהודה,
ירושלים תשי"ז) .אמנם המהדירים נוהגים להעיר על הכתוב במקור ,אך במהדורות מקוצרות הנסמכות על
המהדורות הראשונות (כגון המהדורה החדשה של פרי וטוב) הושמטו ההערות .וכן הדבר בקונקורדנציה
החדשה של אבג (לעיל ,הערה .)11הנה דוגמה :מחמת ערעור עיצורי הגרון והלוע מחליפים סופרי המגילות
בין מילים דומות כמו 'אתה''/עתה'' ,אם''/עם' .המהדירים לא נהגו לסמן את הטעויות בגוף הטקסט .כיצד
ֵידעו בעלי הקונקורדנציה והמילונים להביא את המילה בערכה? בקונקורדנציה החדשה בערך 'עתה' רשם
העורך' :ואתה י[פקד פרעוה פ]קיד⃝י[ם]' (קטע מספר היובלים ,4Q223-224 ,קטע ,2טור ה ,שורה .)24ומי
שדעתו נוחה ממעשה העורך ת ֵמ ַה כשהוא מגיע אל 'ועתה הקימו⃝ת[ נופלים בעוז]כה' (עותק של מגילת
המלחמה ,4Q491 ,קטעים ,2–1שורה ,)18שנרשם כאן ולא בערך 'אתה' ,ליד הצורה 'ואתה' במקבילה
במגילה ממערה .1כיוצא בו הביטוי 'ועתה מבין' ,שהוא חלופה פונטית של הצירוף הנפוץ 'ואתה מבין'.
E. Puech, ‘4QBéatitudes’, idem, Qumrân grotte 4, XVIII: Textes hébreux (4Q521–4Q528, 4Q576– 14
4Q579) (DJD, 25), Oxford 1997, pp. 115–178, esp. p. 151
1 5ראו :א' קימרון' ,לתקנת המהדורות של מגילות מדבר יהודה (א)' ,מגילות ,א (תשס"ג) ,עמ' .139–138
