Page 224 - מגילות קומראן א
P. 224

‫אשל חנן‬

‫אבי הורביץ ניתח את המזמור מבחינה לשונית ומצא בנוסח שבמגילת המזמורים צירופי‬
‫מילים מאוחרים‪ ,‬שרווחו בעברית מקראית מאוחרת (כלומר בספרי התנ"ך שהתחברו בימי הבית‬
‫השני) ובלשון חז"ל‪ .‬הורביץ עמד על כך שהצירופים 'אדון הכול'‪' ,‬בן ברית'‪' ,‬הגבהים בקומתם‬
‫היפים בשערם'‪' ,‬אמרתי אני בנפשי' ו'לגדלני' כולם מאוחרים‪ ,‬ושבעברית מקראית קלסית מימי‬
‫הבית הראשון היו נאמרים אחרת‪ .‬לפיכך הציע הורביץ לתארך את מזמור קנא לתחילת תקופת‬

                                                                             ‫הבית השני‪6.‬‬
‫מנחם הרן הסב את תשומת הלב לכך שבנוסח היווני הקצר של מזמור קנא שבתרגום השבעים‬
‫אין מופיעים הביטויים שהגדיר הורביץ כביטויים מאוחרים‪ .‬כל הביטויים הללו מתועדים במגילת‬
‫המזמורים בצלעות שאינן קיימות בתרגום השבעים‪ .‬לפיכך הציע הרן שמזמור קנא צמח במהלך‬
‫תקופה ארוכה‪ ,‬ושהנוסח שבתרגום ליוונית קדום מן הנוסח העברי שבמגילת המזמורים שנמצאה‬
‫בקומראן‪ .‬ניתן אפוא לעמוד על התפתחותו של מזמור קנא‪ ,‬ולקבוע שהנוסח העברי שעמד בפני‬

                        ‫המתרגמים היוונים היה קצר וקדום מזה המתועד במגילת המזמורים‪7.‬‬
‫טלמון הציע שאחת הסיבות לכך שבעלי המסורה סידרו פסקאות באמצע פסוק בספר שמואל‬
‫היא על מנת לרמוז לפרקי תהלים שיש להם כותרת הקושרת אותם לאירוע שעליו מסופר בספר‬
‫שמואל במקום שבו סומנה פסקה‪ .‬לשיטתו בעלי המסורה השאירו פרשה סגורה באמצע פסוק‬
‫על מנת לרמוז לקורא שבעניין זה עליו לקרוא פרק מסוים בתהלים‪ .‬טלמון סבר שהִּפסקה באמצע‬

                                              ‫הפסוק בשמואל א טז‪ ,‬יב רומזת למזמור קנא‪8.‬‬

                                  ‫ב‪ .‬מזמור קנד‬

‫במספר כתבי־יד סוריים יש ארבעה מזמורים שנוספו לספר תהלים יחד עם מזמור קנא‪ 9.‬בשנת‬
‫‪ 1930‬פרסם מרטין נות מאמר שבו שחזר את הנוסח העברי של שלושה מבין חמשת המזמורים‬

‫	‪ 6‬א' הורביץ‪' ,‬לשונו וזמנו של מזמור קנ"א מקומראן'‪ ,‬ארץ־ישראל‪ ,‬ח [ספר סוקניק] (תשכ"ז)‪ ,‬עמ' ‪.87–82‬‬                       ‫‪212‬‬
‫	‪ 7‬מ' הרן‪' ,‬שני הנוסחים של מזמור תהלים קנא'‪ ,‬תרביץ‪ ,‬נד (תשמ"ה)‪ ,‬עמ' ‪ .329–319‬עמארה השיגה על‬
‫שחזורו של הרן‪ ,‬ראו‪ :‬ד' עמארה‪' ,‬מזמור קנ"א מקומראן והיחס בינו לבין מזמור ‪ 151‬בתרגום השבעים'‪,‬‬
‫טקסטוס‪( 19 ,‬תשנ"ח) עמ' א–לה‪ .‬אך נראה שהרן צדק בחלק גדול מקביעותיו‪ .‬לדיון נוסף באופי הראשוני‬
‫של הנוסח היווני לעומת הנוסח שבמגילת המזמורים ראו‪M. Segal, ‘The Literary Development of :‬‬

                     ‫‪Psalm 151: A New Look at the Septuagint Version’, Textus, 21 (2002), pp. 139–158‬‬

‫	‪ 8‬ראו‪ :‬טלמון (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)5‬עמ' ‪ .233–228‬לדיון חשוב במזמור קנא ולביבליוגרפיה הרבה על אודותיו‬
‫ראו‪M.S. Smith, ‘How To Write a Poem: The Case of Psalm 151A (11QPsa 28.3–12)’, T. Muraoka :‬‬

‫‪,& J.F. Elwolde, The Hebrew of the Dead Sea Scrolls and Ben Sira (STDJ, 26), Leiden 1997‬‬

                                                                                                          ‫‪pp. 182–208‬‬

‫‪ 	9‬למהדורה הראשונה של המזמורים הסוריים הנוספים ראו‪W. Wright, ‘Some Apocryphal Psalms :‬‬
‫‪ .in Syriac’, Proceedings of the Society of Biblical Archaeology, 9 (1887), pp. 257–266‬למהדורה‬
‫המעודכנת ביותר ראו‪H. Schneider (ed.), The Old Testament in Syriac, IV, 6: Apocryphal Psalms, :‬‬
‫‪ .Leiden 1972‬המזמורים הנדונים מובאים ברוב כתבי־היד בין חלקי חיבור תאולוגי המכונה 'כתבא‬
‫דדורשא להגמון הנסטוריאני אליה דמבר'‪ ,‬ואילו בשני כתבי־יד הם מופיעים כחלק מהמקרא‪ .‬בכתב־היד‬
‫הקדום ביותר של מזמורים אלו‪ ,‬כ"י מוסול (‪ )12t4‬המתוארך למאה השתים־עשרה לסה"נ‪ ,‬הם מופיעים‬

                                                         ‫בסוף ספר תהלים וממוספרים ‪ 151‬עד ‪.155‬‬
   219   220   221   222   223   224   225   226   227   228   229