Page 228 - מגילות קומראן א
P. 228
אשל חנן
מתברר שבטור א של 4Q448הופיעו חלקים מהיחידה הראשונה והחמישית של מזמור קנד,
ושניתן לתקן חלק משיחזוריו של סנדרס בפסוקים יח־יט .ב־ 4Q448מופיעים הפסוקים הבאים:
בקהל] רבים השמי[עו תפארתו] [בקול גדול פארו אלהים א
ולתמימים [לפאר עליון] [חברו לטובים נפשותכם] ג
על טובים תחמול] [הנה עיני יהוה טז
מעת רעה יציל נפשם] ועל מפאריו י[גדל ח סדו יז
[גואל] עני מיד צרי ם יח
[ומציל תמימים מיד רשעים] [אוה] משכנו בציון כ
ב[וחר לנצח בירושלים]
נות עמד על כך שהקשר בין היחידות השונות של מזמור קנד רופף 17.דומה שלא נטעה אם נניח
שחלק מהצלעות של מזמור קנד המופיעות במגילת המזמורים נוספו למזמור בשלב מאוחר,
שכן הם פוגעות בתקבולת ואינן משתלבות בהקשר .דוגמה בולטת לכך היא הצירוף 'ברכו את
יהוה' שבפסוק יח; צירוף זה אינו מופיע ב־ .4Q448דומה שהחלקים של מזמור קנד שנשתמרו
ב־ 4Q448משקפים נוסח קדום וקצר שעמד לפני מחבר מזמור קנד ,ושמאוחר יותר צמח לנוסח
המתועד במגילת המזמורים ובכתבי־היד הסוריים.
מזמור קנד ידוע אפוא משלושה עדי נוסח :כתבי־יד סוריים ושתי מגילות בקומראן .נראה
שהנוסח שנכלל במגילה 4Q448הוא הגרעין הראשוני של החלק הראשון והאחרון של המזמור;
הנוסח שבמגילת המזמורים ממערה 11התפתח ממנו; ואילו הנוסח שבכתבי־היד הסוריים זהה
לזה שבמגילת המזמורים.
ג .מזמור בשבח החכמה – בן סירא נא 216
בסוף פרק נ של ספר בן סירא מופיעה חתימתו של הספר ,ולאחר מכן מתועדים שלושה שירים
ואחריהם מופיעה חתימה נוספת .מזמורים אלה נכללים בפרק נא (כסימונו היום) ,אף שחלק
מהחוקרים סבורים כי לא בן סירא חיבר אותם .השיר הראשון בפרק זה הוא הלל לאל שהושיע
את המחבר ממוות ,השני הוא מזמור שנכתב בתבניתו של מזמור קלו בתהלים ,ושלאחר כל צלע
בו מופיע הפזמון 'כי לעולם חסדו' ,והשיר השלישי הוא מזמור בשבח החכמה .חלקו הראשון
של המזמור בשבח החכמה השתמר במגילת המזמורים שנמצאה במערה .11
כידוע בשנת 1896זיהה שלמה זלמן שכטר דף עברי מכתב־יד ב של ספר בן סירא ,שהובא
ממצרים לקיימברידג' על ידי הגברות לואיס וגיבסון .ארבע־עשרה שנה קודם לכן ,בשנת ,1882
הציע חוקר בשם גוסטב ביקל שהמזמור בשבח החכמה שנוסף לספר בן סירא הוא מזמור אלף־
ביתי 18.ביקל שחזר את הנוסח העברי של המזמור על סמך הנוסח היווני והסורי של ספר בן סירא.
בתרגומים של המזמור בשבח החכמה לא ניסו המתרגמים לשמור על האקרוסטיכון האלף־ביתי,
אך בנוסח הסורי נשתמרה אות האקרוסטיכון בפסוקים הפותחים באותיות מ"ם ,נו"ן ,סמ"ך
ופ"א .ביקל הגיע למסקנה שמדובר במזמור אלף־ביתי על סמך העובדה שיש במזמור עשרים
ושניים פסוקים ועל סמך ידיעותיו ביוונית ,בסורית ובעברית ,שאפשרו לו להציע שחזור של
1 7נות (לעיל ,הערה ,)10עמ' .18
G. Bickell, ‘Ein alphabetisches Lied Jesus Sirach’s’, Zeitschrift für Katholische Theologie, 6 (1882), 18
pp. 326–330