Page 228 - מגילות קומראן א
P. 228

‫אשל חנן‬

‫מתברר שבטור א של ‪ 4Q448‬הופיעו חלקים מהיחידה הראשונה והחמישית של מזמור קנד‪,‬‬
 ‫ושניתן לתקן חלק משיחזוריו של סנדרס בפסוקים יח־יט‪ .‬ב־‪ 4Q448‬מופיעים הפסוקים הבאים‪:‬‬

‫בקהל] רבים השמי[עו תפארתו]‬       ‫[בקול גדול פארו אלהים		‬   ‫א	‬
         ‫ולתמימים [לפאר עליון]‬   ‫[חברו לטובים נפשותכם]		‬    ‫ג	‬
                ‫על טובים תחמול]‬  ‫[הנה עיני יהוה			‬         ‫טז	‬
           ‫מעת רעה יציל נפשם]‬    ‫ועל מפאריו י[גדל ח	סדו		‬  ‫יז	‬
                                 ‫[גואל] עני מיד צרי	ם		‬    ‫יח	‬
    ‫[ומציל תמימים מיד רשעים]‬     ‫[אוה] משכנו בציון			‬       ‫כ	‬
          ‫ב[וחר לנצח בירושלים]‬

‫נות עמד על כך שהקשר בין היחידות השונות של מזמור קנד רופף‪ 17.‬דומה שלא נטעה אם נניח‬
‫שחלק מהצלעות של מזמור קנד המופיעות במגילת המזמורים נוספו למזמור בשלב מאוחר‪,‬‬
‫שכן הם פוגעות בתקבולת ואינן משתלבות בהקשר‪ .‬דוגמה בולטת לכך היא הצירוף 'ברכו את‬
‫יהוה' שבפסוק יח; צירוף זה אינו מופיע ב־‪ .4Q448‬דומה שהחלקים של מזמור קנד שנשתמרו‬
‫ב־‪ 4Q448‬משקפים נוסח קדום וקצר שעמד לפני מחבר מזמור קנד‪ ,‬ושמאוחר יותר צמח לנוסח‬

                                          ‫המתועד במגילת המזמורים ובכתבי־היד הסוריים‪.‬‬
‫מזמור קנד ידוע אפוא משלושה עדי נוסח‪ :‬כתבי־יד סוריים ושתי מגילות בקומראן‪ .‬נראה‬
‫שהנוסח שנכלל במגילה ‪ 4Q448‬הוא הגרעין הראשוני של החלק הראשון והאחרון של המזמור;‬
‫הנוסח שבמגילת המזמורים ממערה ‪ 11‬התפתח ממנו; ואילו הנוסח שבכתבי־היד הסוריים זהה‬

                                                                 ‫לזה שבמגילת המזמורים‪.‬‬

                     ‫ג‪ .‬מזמור בשבח החכמה – בן סירא נא‬                                                                           ‫‪216‬‬

‫בסוף פרק נ של ספר בן סירא מופיעה חתימתו של הספר‪ ,‬ולאחר מכן מתועדים שלושה שירים‬
‫ואחריהם מופיעה חתימה נוספת‪ .‬מזמורים אלה נכללים בפרק נא (כסימונו היום)‪ ,‬אף שחלק‬
‫מהחוקרים סבורים כי לא בן סירא חיבר אותם‪ .‬השיר הראשון בפרק זה הוא הלל לאל שהושיע‬
‫את המחבר ממוות‪ ,‬השני הוא מזמור שנכתב בתבניתו של מזמור קלו בתהלים‪ ,‬ושלאחר כל צלע‬
‫בו מופיע הפזמון 'כי לעולם חסדו'‪ ,‬והשיר השלישי הוא מזמור בשבח החכמה‪ .‬חלקו הראשון‬

                  ‫של המזמור בשבח החכמה השתמר במגילת המזמורים שנמצאה במערה ‪.11‬‬
‫כידוע בשנת ‪ 1896‬זיהה שלמה זלמן שכטר דף עברי מכתב־יד ב של ספר בן סירא‪ ,‬שהובא‬
‫ממצרים לקיימברידג' על ידי הגברות לואיס וגיבסון‪ .‬ארבע־עשרה שנה קודם לכן‪ ,‬בשנת ‪,1882‬‬
‫הציע חוקר בשם גוסטב ביקל שהמזמור בשבח החכמה שנוסף לספר בן סירא הוא מזמור אלף־‬
‫ביתי‪ 18.‬ביקל שחזר את הנוסח העברי של המזמור על סמך הנוסח היווני והסורי של ספר בן סירא‪.‬‬
‫בתרגומים של המזמור בשבח החכמה לא ניסו המתרגמים לשמור על האקרוסטיכון האלף־ביתי‪,‬‬
‫אך בנוסח הסורי נשתמרה אות האקרוסטיכון בפסוקים הפותחים באותיות מ"ם‪ ,‬נו"ן‪ ,‬סמ"ך‬
‫ופ"א‪ .‬ביקל הגיע למסקנה שמדובר במזמור אלף־ביתי על סמך העובדה שיש במזמור עשרים‬
‫ושניים פסוקים ועל סמך ידיעותיו ביוונית‪ ,‬בסורית ובעברית‪ ,‬שאפשרו לו להציע שחזור של‬

                                                                     ‫‪ 1	 7‬נות (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)10‬עמ' ‪.18‬‬

‫‪G. Bickell, ‘Ein alphabetisches Lied Jesus Sirach’s’, Zeitschrift für Katholische Theologie, 6 (1882), 	18‬‬

                                                                                                          ‫‪pp. 326–330‬‬
   223   224   225   226   227   228   229   230   231   232   233