Page 232 - מגילות קומראן א

‫אשל חנן‬

‫במגילה‪ ,‬למעט שתי מילים מהפסוק הפותח באות תי"ו‪ ,‬הפסוק המסיים את המזמור‪ ,‬שנותרו‬
‫בראש טור כב‪ 22.‬נוסח המזמור במגילת המזמורים הוא כדלקמן‪:‬‬

‫טור כא‬

‫תחילת המזמור בשבח החכמה (בן סירא‬ ‫אני נער בטרם תעיתי ובקשתיה‬
‫נא)‪ ,‬מתוך מגילת תהלים‪ ,11Q5 ,‬טור כא‬ ‫באה לי בת<א>רה ועד סופה אדרושנה‬

‫גם גרע נץ בבשול ענבים ישמחו לב‬
‫דרכה רגלי במישור כי מנעורי ידעתיה‬
‫הטיתי כמעט אוזני והרבה מצאתי לקח‬

‫ועלה היתה לי למלמדי אתן הודי‬
‫זמותי ואשחקה קנאתי בטוב ולא אשוב‬

‫חריתי נפשי בה ופני לוא השיבותי‬
‫טרתי נפשי בה וברומיה לוא אשלה‬
‫ידי פת[חה שערה ו]מערומיה אתבונן‬
‫ַּכ ּ ַפי הברֹותי אל[יה ]‬

‫[ת ] שכרכם בעתו‬ ‫טור כב‬
‫ ‪1‬‬

‫יש בידינו אפוא כיום שלושה עדי נוסח של המזמור בשבח החכמה‪ ,‬וסדרם הכרונולוגי כדלקמן‪:‬‬

‫הנוסח לתחילת המזמור ששרד במגילת המזמורים; הנוסח המתועד בתרגום היווני של ספר‬
‫בן סירא; הנוסח הסורי‪ ,‬המבוסס על הנוסח העברי‪ ,‬ושהושפע גם מהנוסח היווני‪ 23.‬מהשוואת‬

‫שלושת הנוסחים של המזמור מתברר כי תהליכי עריכה ספרותית שינו אותו ממזמור המתאר את‬
‫היחס לחכמה במונחים ארוטיים למזמור שיש בו פחות רמזים מיניים‪ 24.‬חלק מהרמזים המיניים‬

‫המופיעים בנוסח שבמגילת המזמורים‪ ,‬אינם מתועדים בנוסח היווני‪ ,‬ובנוסח הסורי הרמזים מסוג‬
‫זה מועטים מאלה שבנוסח היווני‪ 25.‬יש חוקרים שהציעו שמקורו של המזמור בשבח החכמה‬
‫בשיר אהבה שחובר לאהובה בשר ודם‪ ,‬ולא ביצירה שהיללה את החכמה‪ 26.‬שיר זה ככל הנראה‬

‫‪ 22‬ראו במהדורה הרשמית של מגילת המזמורים‪ :‬סנדרס (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)1‬עמ' ‪.85–79‬‬ ‫‪220‬‬
‫‪ 2 3‬כאמור‪ ,‬הנוסח המתועד בכתב־יד ב שנתגלה בגניזה בקהיר אינו נוסח עצמאי אלא מבוסס על התרגום‬

‫הסורי‪.‬‬
‫‪ 2 4‬הראשון שעמד על אופיו של המזמור‪ ,‬כלומר על כך שהיה זה שיר ארוטי שעובד למזמור בשבח החכמה‪,‬‬
‫היה מוראוקה‪ ,‬ראו‪T. Muraoka, ‘Sir 51:13–30: An Erotic Hymn to Wisdom?’, JSJ, 10 (1979), :‬‬
‫‪ .pp. 166–178‬לפניו עמדו גם סנדרס (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,1‬עמ' ‪ )84–83‬ודלקור (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,19‬עמ' ‪)37–33‬‬

‫על כמה מהרמזים המיניים‪.‬‬
‫‪ 25‬לפיכך דומה שאין לאמץ את ניסיונותיהם של סנדרס וסקיהן לשחזר את נוסח המזמור במגילת המזמורים‬
‫על סמך כתבי־היד האחרים‪ ,‬ראו‪J.A. Sanders, ‘The Sirach 51 Acrostic’, A. Caquot & M. Philonenko :‬‬

‫‪(eds.), Hommages à Andrè Dupont Sommer, Paris 1971, pp. 429–438; P.W. Skehan, ‘The Acros-‬‬

‫‪ .tic Poem in Sirach 51: 13–30’, HTR, 64 (1971), pp. 387–400‬ואמנם בנוסח של אחד־עשר הפסוקים‬
‫ששחזרו סנדרס וסקיהן (פסוקים למ"ד עד תי"ו) יש הרבה פחות רמזים מיניים מאשר באחד־עשר הפסוקים‬

‫ששרדו במגילת המזמורים (פסוקים אל"ף עד כ"ף)‪.‬‬
‫‪ 26‬אך ראו‪C. Deutsch, ‘The Sirach 51 Acrostic: Confession and Exhortation’, ZAW, 94 (1982), :‬‬