Page 25 - מגילות קומראן א
P. 25

‫תולדות התגליות הארכאולוגיות בקומראן‬

              ‫(א) ה ִקרבה למעיינות עין־פשח'ה‪ ,‬שהיו מקור מי השתייה והבישול של אנשי קומראן‪ ,‬וששימשו‬
              ‫ככל הנראה גם להשקיית דקלים שגדלו סמוך למעיינות (התמר והסלק הם הגידולים היחידים‬
              ‫שמליחות המים אינה מפריעה להם)‪( .‬ב) מיקומה של קומראן בסופה של 'דרך ללא מוצא'‬
              ‫היווה יתרון לאנשים שביקשו לפרוש מהחברה ולהתבודד במדבר‪ .‬בימי הבית השני היה מפלס‬
              ‫ים המלח גבוה בהרבה מכפי שהוא כיום‪ ,‬ומימיו הגיעו עד למצוק שממערב לעין־פשח'ה (כך‬
              ‫היה המצב עד שהחלה הירידה בגובה המים בעשרות השנים האחרונות)‪ .‬לכן לא ניתן היה‬
              ‫ללכת ברגל מצפון ים המלח לכיוון דרום‪ ,‬ואנשים שרצו להגיע מיריחו לעין־גדי שטו בספינות‪.‬‬
              ‫בנסיבות אלה לא הייתה סיבה שההולכים במדבר יהודה יגיעו לקומראן אלא אם התכוונו לכך‪.‬‬
              ‫(ג) השיטפונות בוואדי קומראן‪ ,‬על פי רוב פעמים אחדות במהלך כל חורף‪ ,‬סיפקו מים למילוי‬

                                                                                       ‫מקוואות הטהרה‪.‬‬
              ‫החפירות בחורבת קומראן החלו בשנת ‪ ,1951‬ונועדו לסייע בקביעת תאריכן של המגילות‬
              ‫שנתגלו במערה ‪ .1‬במהלך הזמן התרחב שטח החפירות‪ ,‬ובסופו של דבר נחפר רובו של האתר‬
              ‫במהלך שש עונות חפירה‪ .‬עונת החפירות האחרונה באתר בראשות דה־וו הייתה בשנת ‪.1956‬‬
              ‫בחפירה התברר שהאתר היה מיושב במהלך שלוש תקופות‪ :‬בתקופת המלוכה‪ ,‬בתקופת הבית‬

                                                      ‫השני ובתקופת מרד בר כוכבא (‪ 135–132‬לסה"נ)‪16.‬‬
              ‫האתר נוסד לראשונה במאה השמינית לפסה"נ‪ ,‬ונתקיים עד לחורבן הבית הראשון בשנת ‪586‬‬
              ‫לפסה"נ‪ .‬בתקופת הבית הראשון נבנתה בקומראן מצודה מלבנית‪ ,‬שבצדה המזרחי היו חדרי‬
              ‫מגורים ובחלקה המערבי בור מים עגול‪ .‬בור זה הוא המבנה היחיד מימי הבית הראשון הנראה‬
              ‫במקום כיום‪ .‬באתר נמצאו שתי ידיות של קנקנים ועליהן טביעות 'למלך' שנטבעו בין ‪ 705‬ל־‬
              ‫‪ 701‬לפסה"נ‪ ,‬במהלך המרד של חזקיהו מלך יהודה בסנחריב מלך אשור‪ .‬שם האתר 'סככה'‬
              ‫נזכר בספר יהושע טו‪ ,‬סא‪ .‬המצודה חרבה בתחילת המאה השישית לפסה"נ‪ ,‬סמוך לחורבן הבית‬
               ‫הראשון‪ ,‬והאתר נעזב לפרק זמן ארוך‪ ,‬ורק בסוף המאה השנייה לפסה"נ שבו להתגורר במקום‪.‬‬
              ‫רוב השרידים שנמצאו בקומראן הם מימי הבית השני‪ ,‬ובאותה התקופה האתר שימש המרכז‬
              ‫הקהילתי של אנשי הכת‪ .‬לאחר שכבשו הרומאים את קומראן בשנת ‪ 68‬לסה"נ חנה במקום חיל‬
              ‫משמר רומאי עד לשנת ‪ 74‬לסה"נ‪ .‬במהלך מרד בר כוכבא שהו במקום מספר חיילים יהודים‪,‬‬
              ‫והם ככל הנראה צפו מקומראן לכיוון צפון‪ .‬על חורבות המגדל שבפינה הצפונית־מערבית של‬

                                  ‫המבנה המזרחי נתגלתה קערה שבתוכה מטבעות מתקופת מרד בר כוכבא‪.‬‬
              ‫דה־וו מצא באתר ‪ 1,223‬מטבעות‪ ,‬ובעזרתם קבע שהאתר נבנה מחדש במאה השנייה לפסה"נ‪,‬‬
              ‫לאחר שהיה נטוש כ־‪ 500‬שנה‪ .‬לשכבה שנבנתה במאה השנייה‪ ,‬וששימשה עד לרעידת האדמה‬
              ‫של שנת ‪ 31‬לפסה"נ‪ ,‬קרא דה־וו שכבה ‪ .I‬מכיוון שניתן היה להבחין בשכבה זו בשני שלבים‬
              ‫שונים‪ ,‬הפריד דה־וו בין שכבה ‪ Ia‬לשכבה ‪ .Ib‬בשלב הקדום (‪ )Ia‬שוחזר המבנה מתקופת המלוכה‬
              ‫והבור העגול נוקה וטויח מחדש‪ ,‬ואילו בשלב המאוחר יותר (‪ )Ib‬נבנו במקום שני מבנים‪ :‬מבנה‬
              ‫מזרחי רבוע ובניין מערבי שנבנה סביב בור המים מימי הבית הראשון‪ .‬על פי הממצאים שנמצאו‬
              ‫במבנים השונים דומה שהמבנה המערבי שימש מרכז מנהלי‪ ,‬ואילו המבנה המזרחי היה המרכז‬
              ‫הקהילתי של אנשי קומראן‪ .‬לאחר רעידת האדמה נבנה האתר מחדש‪ ,‬ושכבה זו כונתה על ידי‬
              ‫דה־וו שכבה ‪ .II‬שכבה זו נתקיימה עד לכיבוש הרומי בשנת ‪ 68‬לסה"נ‪ .‬דה־וו סבר שלאחר רעידת‬

                ‫‪ 1	 6‬על החפירות הארכאולוגיות שנערכו בחורבת קומראן בראשותו של ר' דה־וו ראו‪R. de Vaux, Archaeol� :‬‬

                    ‫‪ogy and the Dead Sea Scrolls, Oxford 1973; J. Magness, The Archaeology of Qumran and the Dead‬‬

‫‪13 Sea Scrolls, Grand Rapids, Mich. 2002‬‬
   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30