Page 26 - מגילות קומראן א
P. 26
אשל חנן
האדמה היה האתר נטוש כשלושים שנה ,ורק לאחר ימיו של הורדוס נושב מחדש בתחילת המאה 14
הראשונה לסה"נ .אך לאחרונה התברר שלא הייתה תקופת פער בת שלושים שנה בין שכבה Ib
לבין שכבה IIוהחיים במקום נמשכו כרגיל במהלך תקופה זו17.
בפינה הצפונית־מערבית של המבנה המזרחי נבנה מגדל ש ִאפשר לאנשי קומראן להתגונן
מפני התקפות של נוודים .ממגדל זה צופים כיום אל המבנה המערבי .מכיוון שמטמוני מטבעות
הכסף ,המחסנים ,האורוות ואבני הרחיים נמצאו כולם במבנה המערבי ,מקובל שמבנה זה שימש
המרכז המנהלי של הכת.
במבנה המזרחי מדרום למגדל נתגלה חדר ובו שולחנות עשויים טיח; אורכו של הארוך
שבהם כ־ 5מ' .כמו כן נמצאו בחדר שני שולחנות קטנים שכוירו בהם שקעים בטיח ,והם נראים
כשולחנות כתיבה .בחדר זה נמצאו אף שלוש קסתות דיו – שתיים מחרס ואחת ממתכת .קסת
רביעית ,מחרס ,נמצאה בחצר שבמרכז המבנה המזרחי ,מעבר לקיר המזרחי של חדר זה .מכיוון
שהשולחנות נמצאו בתוך מפולת ואחת הקסתות נמצאה מעבר לקיר ,ניתן לשער שהשולחנות
והקסתות שימשו בחדר שהיה בקומה שנייה ,ואשר היה אולי חדר כתיבה שהעתיקו בו מגילות.
ממערב לחדר הכתיבה יש חדר שנבנו בו ספסלים מכל עבריו ונמצאו בו נרות חרס רבים .דה־וו
שיער שהוא שימש כיתת לימוד .לדעתו ,החדר שמדרום לכיתת הלימוד ,שנמצאו בו קבוצה של
ארונות קיר ,שימש ספרייה .כשהצבא הרומי התקדם לעבר קומראן לקחו אנשי הכת את המגילות
מחדר זה והעבירו אותן למערה .4a
מדרום למבנה המזרחי נבנו חדר האוכל וחדר ששימש לאחסון כלי ההגשה של אנשי קומראן.
במחסן זה נמצאו כ־ 1,000כלי חרס מסודרים זה בתוך זה .כלים אלו הם משישה סוגים :חלק
הארי הם כלי אכילה אישיים ,משלושה סוגים ,ושלושת הטיפוסים האחרים הם כלים שבהם
הוגש האוכל לשולחן .כלי האכילה האישיים שנמצאו בחדר מנו 210צלחות שטוחות 75 ,כוסות
ו־ 708קערות עמוקות .הכלים שבהם הוגש האוכל מנו 38קערות גדולות עמוקות 11 ,לגינים ו־
21קנקנים .בשל גילויו של מחסן כלי ההגשה ,מקובל לזהות בחדר הגדול שליד המחסן את חדר
האוכל של אנשי הכת .גודלו של חדר זה ומספר כלי האוכל שנמצאו במחסן מעידים שהקהילה
בקומראן מנתה בין 150ל־ 200איש .דומה שאנשי קומראן סיימו לשטוף ולסדר את הכלים בשעה
שרעידת האדמה של שנת 31לפסה"נ מוטטה את התקרה של מחסן כלי החרס.
מסביב לחדר האוכל יש ריכוז של מקוואות ,כלומר של בֵרכות מטויחות בטיח הידראולי
שמדרגות רחבות מובילות אל קרקעיתן .אחד המאפיינים של המקוואות בקומראן הוא קו טיח
על המדרגות שנועד להפריד בין היורדים לטבול ובין העולים מהרחצה .לעתים יש שני קווי
הפרדה ,ודומה שבמקרה זה שימש השטח שבין שני הקווים להפרדה ולא דרכו על המדרגות
בחלק זה .ברוב המקרים אין קווי ההפרדה מחלקים את המדרגות באמצען ,אלא יוצרים חלוקה
בין חלק צר לחלק רחב של המדרגות .הפרדה בין היורדים למקווה לעולים ממנו נזכרת במשנה,
הקובעת שכלים שנמצאו בירידה אל המקווה טמאים ,בעוד כלים שנמצאו בעלייה מהמקווה
טהורים (משנה ,שקלים ח ,ב) .הפרדה זו מתוארת גם באוונגליון חיצוני (כלומר שאינו כלול
בברית החדשה) שנכתב על יריעת עור שנתגלתה במצרים18.
17מ' ברושי' ,הארכיאולוגיה של קומראן :עיון מחודש' ,הנ"ל ואחרים (עורכים) ,מגילות מדבר יהודה:
ארבעים שנות מחקר ,ירושלים תשנ"ב ,עמ' .59–53
1 8על האוונגליון החיצוני שנמצא במצרים ראוF. Bovon, ‘Fragment Oxyrhynchus 840: Fragment of a :
Lost Gospel, Witness of an Early Christian Controversy over Purity’, JBL, 119 (2000), pp. 705–728
