Page 264 - מגילות קומראן א

‫ניצן בלהה‬

‫מקטעים ‪ ,41–40‬שמקומם הפיזי בטקסט אינו ברור‪ ,‬נשתמרו והושלמו בתפילת הבוקר המילים‬
‫הבאות‪:‬‬

‫ובצאת[השמש להאיר על הארץ ]השלישית לר [ ]‬
‫כבודנו [ ]מנוח קודש [ ]‬

‫והללו ל[כה ברוך אתה אל ישרא]ל ומהולל שם[ קודשכה בפי]‬
‫כול קדו[שים ] קודשים י [ ]‬

‫כבוד[ ‪ ]...‬‬

‫בסקירת המוטיבים בטקסט ‪ 4Q503‬ציינתי שבברכות ימי החג מודגשת שמחת החג‪ ,‬ואילו בברכות‬
‫לשבתות מודגשים מנוחת השבת‪ ,‬עונג השבת וגם בחירת ישראל מכל העמים לקיים את מנוחת‬
‫השבת וקדושתה‪ .‬מוטיבים נוספים החוזרים בתפילות אלו הם מוטיב הכבוד ומוטיב התהילה‪.‬‬
‫כל המוטיבים הללו אמורים גם בתפילות השבת שבתפילת ישראל המאוחרת‪ ,‬אם כי בניסוחים‬
‫אחרים‪ 107.‬למשל בפיוט 'לאל אשר שבת מכל המעשים'‪ ,‬המשולב בברכת 'יוצר אור' בשבת‬
‫ומופיע גם בגניזה‪ ,‬נזכרים דברים על כבוד האל‪ ,‬תהילתו בפי כל הברואים ובחירת עם ישראל‬

‫לקיים את מנוחת השבת וליהנות מעונג השבת‪108.‬‬
‫מאפיינים אלו של יום השבת מבוססים על המסורת המקראית (שמות כ‪ ,‬ח–יא; דברים ה‪,‬‬
‫יג–יד; ישעיה נח‪ ,‬יג; וראו גם‪ :‬יובלים ב‪ ,‬יט–כא‪ ,‬לא–לב; נ‪ ,‬ט–י)‪ ,‬והיא אפוא המקור לברכות‬
‫השבת בקומראן ובתפילת ישראל‪ .‬המוטיב של בחירת עם ישראל מכל הגויים לקיים את השבת‬
‫אמור בברכה האמצעית של העמידה לשבת‪ ,‬אם כי בניסוח אחר‪ .‬מקורו במסורת המקראית‬
‫(שמות לא‪ ,‬טז–יז)‪ ,‬והוא מודגש בספר היובלים ב‪ ,‬יט–כא‪ ,‬לא‪ .‬מוטיב השבח והברכה לאל‬
‫בשבת מודגש בספר היובלים יותר מבמקרא‪ .‬נאמר שם‪' :‬ויברך בורא הכול אשר ברא את היום‬
‫הזה לברכה ולקדושה ולתהילה מכל הימים' (יובלים ב‪ ,‬לב ;‪ 109‬והשוו‪ :‬שם נ‪ ,‬ט)‪ .‬עדות זו בספר‬
‫היובלים‪ ,‬שנכתב בחוג של בעלי הלכה הקרובה להלכות החוג הקומראני‪ 110,‬מעידה כי לפחות‬
‫חוגים מסוימים בימי הבית השני ביקשו להנהיג אמירת תהילות לאל בשבת‪ .‬עם זאת אמירת שיר‬
‫התהילה לאל 'מזמור שיר ליום השבת' (תהלים צב) בפי הלויים בשבת מלמדת כי כבר במקדש‬
‫נאמרה תהילה לאל בצד קרבן התמיד של יום השבת‪ ,‬ולמנהג זה הייתה בוודאי השפעה על תוכן‬
‫תפילת השבת עם הנהגת התפילה כעבודת האל הרשמית‪ .‬כך למשל בברכת 'יוצר אור' בשבת‬

‫‪ 107‬באומגרטן (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)39‬עמ' ‪E.G. Chazon, ‘On the Special Character of the Sabbath ;402–401‬‬ ‫‪252‬‬

‫‪Prayer: New Data from Qumran’, Journal of Jewish Music and Liturgy, 15 (1992–1993), pp. 7–9‬‬

‫‪ 108‬על נוסחו הקדום של פיוט זה ראו‪ :‬עזרא פליישר‪ ,‬היוצרות בהתהוותם והתפתחותם‪ ,‬ירושלים תשמ"ד‪ ,‬עמ'‬
‫‪ .48–47‬המוטיבים הללו נזכרים גם בתפילת העמידה לערבית של לילי שבתות בסדר רב עמרם גאון ובסדר‬
‫רב סעדיה גאון‪ .‬ראו‪ :‬ע' פליישר‪ ,‬תפילה ומנהגי תפילה ארץ־ישראליים בתקופת הגניזה‪ ,‬ירושלים תשמ"ח‪,‬‬

‫עמ' ‪.22‬‬
‫‪ 1 09‬תרגום מ' גולדמן‪ ,‬הספרים החיצוניים (מהדורת א' כהנא)‪ ,‬א‪ ,‬עמ' רכט‪.‬‬
‫‪ 110‬עותקים של ספר היובלים נמצאו בקומראן‪ ,‬והקדום שבהם‪ ,4Q216 ,‬הוא בחלקו מהרבע האחרון של המאה‬
‫השנייה לפסה"נ (בערך ‪ 100–125‬לפסה"נ) או מאמצע המאה השנייה לפסה"נ‪ ,‬קרוב לזמן חיבורו של‬
‫הספר‪ .‬ראו‪J. VanderKam, ‘4QJubileesa’, H. Attridge et al, Qumran Cave 4, VIII: Parabiblical Texrs, :‬‬
‫‪ .Part 1 (DJD, 13), Oxford 1994, p. 2‬ספר היובלים דוגל בלוח שנה בן ‪ 364‬ימים‪ ,‬והלכותיו לשבתות‬

‫ולחגים דומות להלכות קומראן בנושאים אלו‪.‬‬