Page 269 - מגילות קומראן א

‫ליטורגיה בקומראן‪ :‬תפילות הקבע‬

‫[‪]...‬‬
‫[תהלת] רנן בלשון הששי לאל [ה]טוב‬

‫בשבעה רנות ]פלאיה]‬
‫[‪]...‬‬

‫תהלת [זמר בל]שון השביעי לנש[יאי רוש]‬
‫זמר עוז [לאלו]הי קו[דש]‬

‫בש[בעה זמרי] נ[פ]ל[א]ותי[ה]‬
‫[‪]...‬‬

‫[שב]ע תה[לי ברכותיו‬
‫שב]ע [תהל]י גדל [צדקו‬
‫שבע תהלי] רום מלכו[תו‬
‫[שבע] תהלי [תשבחות כבודו]‬
‫[שב]ע ת[הלי הודות נפלאותיו]‬
‫[שבע תהלי ר]נ[ו]ת עוזו‬
‫שבע [תהלי זמירו]ת קודשו‬

‫(‪ ,4Q403‬קטע ‪ ,1‬טור א‪ ,‬שורות ‪123)9–1‬‬

‫הרושם המתקבל משירה זו ודומותיה הוא כי לא את דברי השבח מבקשת שירה זו לבטא‪ ,‬אלא‬
‫את הליטורגיה של אמירות פולחניות כסדרן‪ .‬לפנינו מעשה ליטורגי־פולחני של אמירות כסדרן‬
‫בפמליה של מעלה‪ 124.‬ההיגד היחיד בשירות עולת השבת המביא את ברכת המלאכים לאל‬
‫כלשונה מופיע בסופו של שיר השבת השישית‪' :‬ברוך [ה]אד[ו]ן מל[ך ה]כול מעלה לכול ברכה‬
‫ות[שבחות]' (‪ ,4Q403‬קטע ‪ ,1‬טור א‪ ,‬שורה ‪ .)28‬אופן השירה של שבעת המהללים מן הכהונה‬

‫השמימית מתואר בשיר השבת השמינית‪:‬‬

‫[לשו]ן [הראישון תגבר שבעה בלשון משנה לו]‬
‫[ולשו]ן משניו תגבר משלישי לו‬

‫[ו]לשון שלישי תגבר [שבעה מרביעי לו]‬
‫[ולשון ה]רב[י]עי תגבר שבעה בלשון החמישי לו‬

‫ולשון החמישי תגבר ש[בעה בלשון הששי] לו‬
‫ולשון הששי תגב[ר] שבעה בלשון ה[שב]ייעי לו‬

‫ובלשון השביעי ת[גבר‪]...‬‬

‫(‪ ,4Q405‬קטע ‪ ,11‬שורות ‪125)5–2‬‬

‫‪ 123‬הטקסט מובא לפי מהדורת ניוסם בספרה (שם)‪ ,‬עמ' ‪ .188–187‬ניוסם השלימה את הפערים בעזרת העותק‬

‫המקביל לשיר זה ממצדה (‪ ,Mas1k‬טור ב; ראו‪ :‬שם‪ ,‬עמ' ‪ )172–171‬והקטע המקביל בשיר עולת השבת‬

‫השמינית (‪ ,4Q403‬קטע ‪ ,1‬טור ב‪ ,‬שורות ‪ ;39–32‬ראו‪ :‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .)227‬החלוקה לשורות פיוטיות לפי ניצן‬

‫(לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)9‬עמ' ‪.223–222‬‬
‫‪ 1 24‬ראו‪ :‬ניצן (שם)‪ ,‬עמ' ‪.229–222‬‬
‫‪ 125‬המקבילה ‪ ,4Q403‬קטע ‪ ,1‬טור ב‪ ,‬שורות ‪ ,29–27‬מקוטעת מאוד‪ .‬ההשלמות במהדורת ניוסם בספרה‬

‫(לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)5‬עמ' ‪ ,275‬מבוססות בעיקר על הנוסחה החוזרת של אופן השירה‪257 .‬‬