Page 268 - מגילות קומראן א

‫ניצן בלהה‬

‫אלו דברי המתפללים בעדה הארצית‪ ,‬המכירים בנחיתות מעמדם לעומת כוהני הקורב השמימיים‬ ‫‪256‬‬
‫ה'נכבדים בכול מחני אלוהים' (שם‪ ,‬שורה ‪ .)2‬עם זאת הם מבקשים להיות ראויים לספר את‬
‫'הוד מלכותו' של אלוהים ואת 'הדר כבוד מלך אלוהים' יחד עם המהללים השמימיים‪ .‬רעיון‬
‫השיתוף בין המתפללים הארציים לשמימיים מצוי כאמור ב־‪ ,4Q503‬ונזכר בכתבים אחרים של‬
‫הכת (למשל‪ :‬הודיות‪ ,1QHa ,‬טור ג [יא]‪ ,‬שורות ‪ ;23–19‬טור ו [יד]‪ ,‬שורות ‪ ;13–8‬טור יא [יט]‪,‬‬

‫שורות ‪ ;14–10‬סרך היחד‪ ,1QS ,‬טור יא‪ ,‬שורות ‪ ;7b–9a‬ברכות‪ ,4Q286 ,‬קטע ‪ ,7‬טור א)‪120.‬‬
‫השירות עצמן משתנות משבת לשבת‪ ,‬ומתרוממות במעלת תוכנן ואומריהן‪ .‬בשירות של‬
‫חמש השבתות הראשונות מתוארים ייסוד הכהונה השמימית‪ ,‬מעלותיה וייעודיה‪ .‬בשירות‬
‫לשבת השישית עד השלוש־עשרה מתוארת התהילה במרומים לפי דרגות אומריה‪ :‬בשירות‬
‫לשבת השישית עד השמינית מתוארות תהילת האל והברכות למהלליו בפי שבעת נשיאי הראש‬
‫של צבאות המלאכים ושבעת הנשיאים של כוהני ההיכלות השמימיים‪ ,‬ואילו בשירות לשבת‬

‫התשיעית עד השלוש־עשרה מתוארות שירת ההיכל של מעלה ושירת מרכבות המלאכים‪121.‬‬
‫השירות אינן מביאות את דברי המהללים השמימיים‪ ,‬אלא מודיעות על סדר שבע קבוצות‬
‫המהללים לדרגותיהם ומקומותיהם‪ 122‬ועל נושאי שירתם‪ ,‬ומתארות את אופן שירתם‪ .‬כך לדוגמה‬

‫בשיר השבת השישית‪:‬‬

‫[תהלת רומם בלשון] השלישי לנשיאי רוש‬

‫רומם לאלוהי [מ]לאכי רום‬

‫[‪]...‬‬

‫תהלת שבח בלשון הרבי[עי] לגבור על כול [אלוהים]‬

‫בשבע גבורות פלאה‬

‫[‪]...‬‬

‫[תה]לת [ה]ודות בלשון החמיש[י] ל[מ]ל[ך] הכבוד‬

‫בשבעת הו[ד]ות פלאיה‬

‫‪ 120‬לפירושים לכתובים ראו‪ :‬ליכט (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)15‬עמ' ‪ ;163–162 ,113–111 ,85–83‬הנ"ל (לעיל‪,‬‬
‫הערה ‪ ,)6‬עמ' ‪ ;230‬ניצן‪ ,‬ברכות (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)5‬עמ' ‪.27–25‬‬

‫‪ 121‬ראוי לציין כי בטקסט אחר מקומראן‪ ,4Q286–290 ,‬המתאר את היכל הכבוד השמימי ואת מקהלות‬
‫המלאכים ושאר הברואים המהללים את האל‪ ,‬הסדר הוא הפוך‪ :‬מן התהילה השמימית אל התהילה הארצית‪.‬‬
‫התהילות‪ ,‬המלוות שם טקס ברית שנתי‪ ,‬מאצילות מן הקדושה השמימית על המחדשים הארציים את‬
‫הברית עם ה'‪ .‬ראו‪B. Nitzan, ‘The Idea of Holiness in Qumran Poetry and Liturgy’, D.K. Falk et al. :‬‬

‫‪(eds.), Sapiential, Liturgical and Poetical Texts from Qumran (STDJ, 35), Leiden 2000, pp. 127–145,‬‬

‫‪esp. 139–143‬‬

‫‪ 122‬החלוקה לשבע ניכרת בשירות עולת השבת במהללים השמימיים‪ ,‬במספר התהילות וגם במקומות‬
‫השמימיים המקודשים‪ ,‬כגון‪' :‬שבעת קודשי רום' (‪ ,4Q403‬קטע ‪ ,1‬טור ב‪ ,‬שורה ‪[' ,)11‬שב]עת דבירי‬
‫כהונו[ת]' (‪ ,4Q405‬קטע ‪ ,7‬שורה ‪ .)7‬גם רקיעים‪ ,‬היכלות‪ ,‬מקדשים ומרכבות אמורים בלשון ריבוי‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫'היכלי מלך' (‪ ,4Q400‬קטע ‪ ,1‬טור א‪ ,‬שורה ‪' ,)13‬רקי[ע]י הטוהר'‪' ,‬רקיעי כבודו' (‪ ,4Q405‬קטע ‪ ,23‬טור א‪,‬‬
‫שורות ‪' ,)7–6‬מקדשי קודש' (‪ ,4Q400‬קטע ‪ ,1‬טור א‪ ,‬שורה ‪' ,)7‬מרכבות דבירו' (‪ ,4Q403‬קטע ‪ ,1‬טור ב‪,‬‬
‫שורה ‪' ,)15‬מרכבות כבודו' (‪ ,4Q405‬קטעים ‪ ,22–20‬שורות ‪ .)5 ,3‬על המסורת של חלוקה לשבע בספרות‬
‫המתארת את הקדושה השמימית ראו ספרה של ניוסם (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)5‬עמ' ‪ ;51–50 ,31‬אליאור (לעיל‪,‬‬
‫הערה ‪ ,)60‬עמ' ‪ .66–33‬ג'יימס דווילה סבור שגם לשונות הריבוי של המקומות הללו קשורים למסורת זו‪,‬‬

‫ראו‪J.R. Davila, Liturgical Works, Grand Rapid & Cambridge 2000, p. 84 :‬‬