Page 271 - מגילות קומראן א

‫ליטורגיה בקומראן‪ :‬תפילות הקבע‬

‫שנלמדו מישעיה ומיחזקאל‪ ,‬שבהם באו דברי המהללים השמימיים 'קדוש קדוש קדוש ה' צבאות‬
‫מֹלא כל הארץ כבודו' (ישעיה ו‪ ,‬ג) ו'ברוך כבוד ה' ממקומו' (יחזקאל ג‪ ,‬יב)‪ .‬היגדים אלו נעשו‬
‫במסורת התפילה בישראל לאמירות הקדּושה הנאמרות בפי המלאכים והמתפללים הארציים‬
‫בברכת 'יוצר אור' ובקדושה שבעמידה; הם משמשים גם בליטורגיה הנוצרית‪ 130,‬והם נרמזים‬
‫כבר בחנוך א לט‪ ,‬יב–יג‪ .‬אולם היגדים אלה אינם מופיעים במפורש אף באחד מהחיבורים‬
‫הליטורגיים מקומראן‪ ,‬אלא לכל היותר נרמזים בדרכי השירה השמימית‪ .‬סוגיה זו אינה ברורה‬
‫די צורכה‪ ,‬שכן אנשי קומראן אומרי השירות והתפילות הקפידו על טהרתם ועל שמירת חוקי‬
‫הקדושה‪ ,‬המכשירים אותם לתהילת האל עם המלאכים‪ 131.‬ואכן יש חוקרים המשערים שיש‬
‫לאמירות הקדושה הדים ברמזים מילוליים שונים בשירות עולת השבת‪ ,‬בהמנון לבורא ב־‪,11Q5‬‬

‫וב־‪132.4Q503‬‬
‫עוד ראוי לציין בשירות עולת השבת את תיאורי ההיכלות השמימיים‪ ,‬מרכבות המלאכים‬
‫וכיסא הכבוד של האלוהים בדביר קודשו השמימי‪ .‬הללו מעוגנים בתיאורים של תבניות המשכן‬
‫והמקדש שניתנו למשה (שמות כה–כז) ולשלמה (מלכים א ו‪ ,‬יד – ז‪ ,‬נ; וראו‪ :‬דברי הימים א כב‪,‬‬
‫יא–יט)‪ ,‬ובמיוחד בתיאורי תבנית המרכבה והמקדש שחזה יחזקאל (פרקים א; י; מ–מא)‪133.‬‬
‫תבניות אלו של המקדש משמשות גם בחזונות האפוקליפטיים של ההיכל השמימי בדניאל ז‪,‬‬
‫ט–י; בחנוך א יד‪ ,‬ט–כב ובספרות ההיכלות‪ .‬אך תיאורי ההיכל והמרכבה השמימיים בשירות‬
‫עולת השבת נבדלים מן התיאורים האפוקליפטיים בשניים‪ :‬ראשית‪ ,‬תיאורי ההיכל והמרכבה‬
‫בשירות אלו אינם מבנים דוממים‪ ,‬אלא הם משתתפים בשירת התהילה לאל ונוטלים חלק‬
‫בליטורגיה השמימית‪ ,‬למשל‪' :‬באלה יהללו כול י[סודי קוד]ש קודשים עמודי משא לזבול‬
‫רום רומים וכול פנות מבניתו' (‪ ,4Q403‬קטע ‪ ,1‬טור א‪ ,‬שורה ‪' ;)41‬במשכ[ן אלוהי] דעת יפולו‬
‫לפנו ה[כרו]בים וב[ר]כו בהרומם' (‪ ,4Q405‬קטע ‪ ,20‬טור ב – קטע ‪ ,22‬שורה ‪' ;)7‬פתחי מבואי‬
‫ושערי מוצא משמיעים כבוד המלך' (‪ ,4Q405‬קטע ‪ ,23‬טור א‪ ,‬שורה ‪ .)9‬שנית‪ ,‬בעוד שבספר‬
‫חנוך ובספרות ההיכלות בני תמותה מתנתקים מעולמם הארצי ועולים למרומים‪ ,‬ושם הם חוזים‬

‫‪ 130‬ראו למשל‪ :‬קלמנט‪ ,‬האיגרת הראשונה‪ ,‬לד‪ ,‬ז ‪(K. Lake, The Apostolic Fathers [LCL], I, London 1912,‬‬
‫)‪ ,p. 67‬וכן‪ ;Consititutiones Apostolorum 7.35.3; 8.12.27 :‬ראו‪D.A. Fiensy, Prayers Alleged to be :‬‬
‫‪ .Jewish: An Examination of the Consititutiones Apostolorum, Chico 1985, pp. 66–69, 108–109‬חוקרים‬
‫רואים בכך השפעה של צורות אמירת הקדושה בתפילה היהודית‪ .‬ראו‪D. Flusser, ‘Sanktus und Gloria’, :‬‬

‫‪O. Betz et al. (eds.), Abraham unser Vater: Juden und Christen im Gespräch über die Bibel – Festschrift‬‬

‫‪für Otto Michel, Leiden 1963, pp. 128–152; idem, ‘Jewish Roots of the Liturgical Trisagion’,‬‬

‫‪ ;Emmanuel, 3 (1973–1974), pp. 37–43‬פאלק (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)37‬עמ' ‪ ,145–144‬ושם ספרות‪.‬‬
‫‪ 131‬ראו‪ :‬ניצן (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)9‬עמ' ‪ ;238–237‬הנ"ל (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)121‬עמ' ‪D.C. Allison, ‘The ;145–127‬‬

‫‪Silence of Angels: Reflection on the Songs of the Sabbath Sacrifice’, RevQ, 13 (1988), pp. 189–197‬‬

‫‪ 132‬ראו‪A.M. Schwemer, ‘Gott als König und Seine Königsherrschaft in der Sabbathlieder aus :‬‬

‫‪Qumran’, M. Hengel & A.M. Schwemer, Königherrschaft Gotts und himmlischer Kult in Judentum,‬‬

‫‪Urchristentum und in der hellenistischer Welt, Tübingen 1991, pp. 97–102; E.G. Chazon, ‘Liturgical‬‬

‫’‪ ,Communion with the Angels at Qumran‬פאלק (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)121‬עמ' ‪ ;105–95‬חזון (לעיל‪ ,‬הערה‬
‫‪ ;)55‬פאלק (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)37‬עמ' ‪ ;146–138‬ויינפלד (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)51‬עמ' ‪ ;137–131‬הנ"ל (לעיל‪,‬‬

‫הערה ‪ ,)126‬עמ' ‪.432–431‬‬
‫‪ 133‬ראו בספרה של ניוסם (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)5‬עמ' ‪C. Newsom, ‘Merkabah Exegesis in the Qumran ;58–47‬‬

‫‪259 Sabbath Shirot’, JJS, 38 (1987), pp. 11–30‬‬