Page 266 - מגילות קומראן א

‫ניצן בלהה‬

‫השני אלא מקומראן‪ ,‬אין לדעת מתי נפוץ מנהג זה בתפילת השבת של חוגים אחרים‪ .‬מנהג זה‬ ‫‪254‬‬
‫מקובל בתפילת העמידה לשבת‪ ,‬שאין בה בקשות על צורכי הבריות‪ ,‬אלא רק שבע ברכות‪ :‬שלוש‬
‫הברכות הראשונות ושלוש הברכות האחרונות הנאמרות גם בימי חול‪ ,‬ובמרכזן ברכה על קדושת‬
‫היום‪ ,‬ובה אמירות על קדושת השבת‪ .‬הלכות חז"ל בעניין זה מפורטות בתוספתא‪ ,‬ברכות ג‪ ,‬י–יג‬
‫(מהדורת ליברמן‪ ,‬עמ' ‪ ,)15–14‬ובדברי הברייתא בירושלמי 'אסור לתבוע צרכיו בשבת' (שבת‬
‫טו‪ ,‬ג [טו ע"ב])‪ 116.‬אף שעדויות חז"ל על מנהג זה הן מתקופת התנאים או האמוראים‪ 117,‬הרי‬
‫העדות מקומראן ומספר היובלים יכולה להצביע שבאותם חוגים שהנהיגו תפילה בימי הבית‬

‫השני כבר הייתה מסורת מה אומרים ומה אין אומרים בתפילות השבת‪.‬‬

‫שירות עולת השבת‬
‫שירות עולת השבת‪ ,‬הכוללות שירות לשלוש־עשרה שבתות‪ ,‬רבעון של שנה בת ‪ 364‬ימים‪,‬‬
‫נשתמרו בעשרה עותקים‪ ,‬תשעה בקומראן (‪ )4Q400–407; 11Q17‬ואחד במצדה (‪.)Mas1k‬‬
‫הקדום שבהם‪ ,4Q400 ,‬הוא מן התקופה החשמונאית (בערך ‪ 50–75‬לפסה"נ)‪ ,‬והמאוחר שבהם‪,‬‬
‫‪ ,Mas1k‬הוא בערך מאמצע המאה הראשונה לסה"נ‪ 118.‬שירות אלו הן בעיקרן תהילות שמימיות‪,‬‬
‫המתארות את שירת השבח לאל בשבתות בפי צבאות המלאכים המשרתים בהיכלות השמימיים‪.‬‬

‫הכינוי של שירות אלו‪ ,‬מספורן ותאריכי אמירתן כתובים בכותרותיהן‪ .‬לדוגמה‪:‬‬

‫[למשכיל שיר עולת השב]ת הראישונה בארבעה לחודש הראישון‬

‫(‪ ,4Q400‬קטע ‪ ,1‬טור א‪ ,‬שורה ‪)1‬‬

‫למשכיל שיר עולת השבת השביעית בשש עשר לחודש {השני}‬

‫(‪ ,4Q403‬קטע ‪ ,1‬טור א‪ ,‬שורה ‪ ,4Q404=30‬קטע ‪)3‬‬

‫למש[כיל שיר עולת] ה[ש]בת שתים עשרא [בעשרים ואחד לחודש השלישי]‬

‫(‪ ,4Q405‬קטע ‪ ,20‬טור ב – קטע ‪ ,22‬שורה ‪ ;6‬ומקבילה ‪ ,11Q17‬קטע ‪ ,17–16‬שורה ‪)9‬‬

‫משכיל‪ :‬בעל תפקידי הוראה (סרך היחד‪ ,1QS ,‬טור ג‪ ,‬שורה ‪ ;13‬טור ט‪ ,‬שורות ‪ )21 ,12‬וכנראה גם‬
‫מחבר ברכות ותפילות או מעין שליח ציבור האומרן בקהל (ראו‪ :‬סרך הברכות‪ ,1QSb ,‬טור א‪ ,‬שורה‬
‫‪ ;1‬טור ג‪ ,‬שורה ‪ ;22‬טור ה‪ ,‬שורה ‪ ,4Q510 ;20‬קטע ‪ ,1‬שורה ‪ ,)4‬בשש עשר לחודש {השני}‪ :‬מספר‬

‫החודש אינו כתוב בטקסט‪ ,‬אך הוא וד ִאי לפי סדר תאריכי השבתות‪.‬‬

‫הכינוי שניתן לשירות אלו‪ ,‬שירות עולת השבת‪ ,‬והכינוי הכללי למלאכים המשוררים אותן‪' ,‬כוה[ני]‬
‫קורב משרתי פני מלך קודש' (‪ ,4Q400‬קטע ‪ ,1‬טור א‪ ,‬שורה ‪ ,)8‬רומזים על ייעודן – ליטורגיה‬
‫פולחנית‪ ,‬המקיימת את מצוות העולה ליום השבת בשירה‪ 119.‬די ברמזים אלו ובידיעותינו על‬
‫פרישת כת היחד מפולחן המקדש הארצי בזמנה‪ ,‬כדי להניח ששירות אלו משקפות פולמוס‬
‫עם אופיו של הפולחן שהתקיים במקדש הארצי בזמנה של כת היחד‪ .‬ואכן בשיר עולת השבת‬

‫‪ 116‬ראו‪ :‬חזון (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)44‬עמ' ‪ .114–113‬ראו עוד‪ :‬פליישר‪ ,‬תפילה ומנהגי תפילה (לעיל‪ ,‬הערה ‪,)108‬‬
‫עמ' ‪.29–26‬‬

‫‪ 117‬ראו‪ :‬היינימן (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)27‬עמ' ‪.30‬‬
‫‪ 118‬ראו לפרסומה של המגילה‪ :‬ניוסם (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)5‬עמ' ‪ ;173‬ובספרה (לעיל הערה ‪ ,)5‬עמ' ‪.168 ,86‬‬

‫‪ 1 19‬הקרבת קרבן שמימי נזכרת רק בשיר לשבת השלוש־עשרה‪ ,11Q17 :‬קטעים ‪ ,22–21‬שורות ‪.3–2‬‬