Page 265 - מגילות קומראן א
P. 265

‫ליטורגיה בקומראן‪ :‬תפילות הקבע‬

               ‫מקדימים לאמירת הִּפסקה 'המאיר לארץ' את הפיוט 'הכול יודוך והכול ישבחוך'‪ ,‬לאחר פסקה זו‬
                                    ‫מוסיפים את הפיוט האלף־ביתי 'אל אדון'‪ ,‬שאף הוא שבח לאל הבורא‪111.‬‬

                     ‫הודות ביום השבת (‪ ,4Q504‬קטעים ‪ ,2 –1‬טור ז‪ ,‬שורות ‪ 12 –4‬פנים‪ ,‬שורות ‪ 10 –1‬אחור)‬

               ‫תפילות יום השבת בדברי המאורות הן כאמור מזמורי הודות לאל ולא תחינות‪ .‬נשתמרו שלושה‬
               ‫מזמורים מקוטעים‪ .‬המזמור הראשון הוא תהילה לאל הבורא‪ ,‬מהמזמור השני נשתמרה רק‬
               ‫פתיחה הקוראת להלל את האל‪ ,‬והמזמור השלישי הוא תהילה לאל הבורא והפועל‪ .‬להלן המזמור‬
               ‫הראשון‪ ,‬שהשתמר במצב הטוב ביותר‪ ,‬עם הצעותיה של חזון להשלמת השורות הקטועות‬

                                                     ‫בהתחשב ברוחב המשוער של הדף ובתוכני המזמור‪112.‬‬

                                                                                      ‫הודות ביום השבת הודו [לאדוני הללו]‬
                                                                                       ‫את שם קודשו תמיד‪ .‬בש[רו תהלותיו]‬
                                                                                   ‫כול מלאכי רקיע קודש [המים אשר מעל]‬
                                                                                ‫לשמים הארץ וכול מחשביה [מעינות תהום]‬
                                                                              ‫רבה ואבדון והמים וכול אשר[ בהם‪ .‬הללוהו]‬

                                                                                                   ‫כול בריאותיו תמיד לעולמי[‬

                  ‫בש[רו תהילותיו]‪ :‬ההשלמה לפי ישעיה ס‪ ,‬ו‪ .‬מלאכי רקיע קודש‪ :‬על תהילת מלאכים ראו‪ :‬תהלים‬
                  ‫פט‪ ,‬ו–ח; קמח‪ ,‬א–ב‪ 113.‬ו[כול המים אשר מעל] לשמים‪ :‬לפי תהלים קמח‪ ,‬ד‪ .‬הארץ וכול מחשביה‪:‬‬
                  ‫מחשבי ארץ הם מעמקי ארץ או יסודותיה (השוו‪ :‬הודיות‪ ,1QHa ,‬טור ג [יא]‪ ,‬שורות ‪[ .)33–32‬מעינות‬
                  ‫תהום] רבה‪ .‬לפי בראשית ז‪ ,‬יא‪ .‬אולי עדיף 'מי תהום רבה'‪ ,‬לפי ישעיה נא‪ ,‬י‪ 114.‬והמים וכול אשר[‬

                                                               ‫בהם‪ :‬לפי נחמיה ט‪ ,‬ו; השוו‪ ,4Q511 :‬קטע ‪ ,1‬שורה ‪.4‬‬

               ‫מזמור זה הוא המנון לבורא מסוג מזמורי הזימון לשבח האל‪ ,‬כגון תהלים קמח‪ ,‬המזמן את כלל‬
               ‫ברואי השמים והארץ להלל את האל הבורא‪ .‬בהודות ביום השבת‪ ,‬כמו בתהלים קמח‪ ,‬ו–יג‪,‬‬
               ‫הקריאה לתהילת האל מזמנת את הברואים לשיר בשבחו‪ ,‬והמזמור מתפתח מקריאה זו לשיר‬
               ‫המבטא את מלוא היקפם הקוסמי של מעשי האל הבורא‪ ,‬וחותם בקריאת זימון לתהילת תמיד‪115.‬‬
               ‫תהילת כל הבריאה – ברואי השמים‪ ,‬הארץ‪ ,‬הימים והתהומות – ביום השבת‪ ,‬שבו שבת אלוהים‬
                ‫מכל מלאכתו אשר עשה‪ ,‬הולמת את תפילת השבת‪ ,‬המסיימת את מחזור התפילות לימי השבוע‪.‬‬
               ‫על מנהג של שבח לאל בשבת ניתן ללמוד כאמור מאמירת מזמור התהילה תהלים צב בשבת‬
               ‫במקדש‪ ,‬מהדגשת חובת השבח ביובלים ב‪ ,‬לב; נ‪ ,‬ט‪ ,‬מברכות השבח לאל בשבת בליטורגיה‬
               ‫היומית של ‪ 4Q503‬ומן התהילות לאל בשירות עולת השבת מקומראן‪ .‬מחזור התפילות של דברי‬
               ‫המאורות מלמד על מנהג נוסף – הימנעות מאמירת בקשות לאל ביום השבת‪ .‬מסתבר שכך‬
               ‫נהגו בימי הבית השני לפחות בחוג הקומראני‪ .‬כיוון שאין בידינו תפילות לשבת מימי הבית‬

                                                                           ‫‪ 	111‬ראו‪ :‬היינימן (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)27‬עמ' ‪.33–32‬‬
                 ‫‪ 	112‬חזון (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)44‬עמ' ‪ .307 ,298‬שיר זה נכתב בדף שרק חלקו הימני השתמר‪ ,‬לפיכך השלמתו היא‬

                                                              ‫לפי רוחב דף משוער‪ .‬חזון הציגה שתי אפשרויות שחזור‪.‬‬
                                         ‫‪ 1	 13‬על תהילת המלאכים ביום השבת ראו עוד להלן‪ ,‬בשירות עולת השבת מקומראן‪.‬‬

                                                     ‫‪ 	114‬לאפשרויות אחרות ראו‪ :‬ניצן (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)9‬עמ' ‪ ,324‬הערה ‪.54‬‬

‫‪ 	115‬על סוג ספרותי זה ראו‪ :‬שם‪ ,‬עמ' ‪253 .135–134‬‬
   260   261   262   263   264   265   266   267   268   269   270