Page 272 - מגילות קומראן א

‫ניצן בלהה‬

‫במראות ההיכל והמרכבה השמימיים‪ ,‬אין בשירות עולת השבת התנתקות מיסטית מעין זו‪ .‬על‬
‫פי דברי השירה לשבת הראשונה המתפללים הארציים‪ ,‬בתפילותיהם בשבתות‪ ,‬משתתפים עם‬
‫המהללים השמימיים בתהילת האל (‪ ,4Q400‬קטע ‪ ,2‬שורה ‪ .)8‬צורתן הליטורגית של השירות‬
‫עשויה לרוממם ולהלהיבם‪ ,‬אך זו מיסטיקה שונה מן המיסטיקה של חנוך ושל יורדי המרכבה‬
‫הרבניים‪ .‬זו מיסטיקה של התנתקות מדרכי הפולחן במקדש הארצי שאינו ראוי לתפקידו‪,‬‬

‫והזדהות עם האידאל הפולחני המיוצג על ידי התיאורים של הליטורגיה השמימית‪.‬‬

‫סיכום‬

‫במאמר זה סקרתי את התופעה של עבודת האל בכת היחד בקומראן‪ ,‬שהתנהלה בליטורגיה של‬
‫תפילות קבועות במקום עבודת הקרבנות‪ ,‬בעוד המקדש עומד על כנו ופועל‪ .‬תופעה זו נלמדה‬
‫מן הטקסטים של התפילות שנמצאו במערות קומראן – תפילות לבוקר ולערב‪ ,‬לימי השבוע‪,‬‬
‫לשבתות ולחגים – וכן מהיגדים בכתבי הכת הפוסלים את עבודת הקרבנות במקדש בזמנם‬
‫מפני שאינה מתקיימת בטהרה כראוי‪ ,‬ומעדיפים לקיים את עבודת האל בתפילה‪ .‬הטקסטים של‬
‫תפילות לעבודת האל הקבועה שנמצאו בקומראן הם העדות הקדומה ביותר שבידינו לתפילות‬
‫קבע בישראל‪ .‬לפיכך חשיבותם רבה לחקר תולדות התפילה בישראל‪ ,‬ובמיוחד לחקר התופעה‬
‫הליטורגית והספרותית של מעבר מתפילות נסיבתיות ומשירה עממית של מזמורים המלווה את‬
‫העבודה במקדש‪ ,‬לעבודת חובה בתפילה‪ .‬עבודת האל בתפילה נעשתה לחובה בכלל ישראל רק‬
‫לאחר חורבן הבית השני‪ .‬במאמר זה עמדתי על הדפוסים הליטורגיים שבתפילות הקבע מקומראן‪,‬‬
‫על תוכני התפילות ועל המסורות המשתקפות בהן‪ .‬דפוסים ליטורגיים הכוללים את זמן התפילה‪,‬‬
‫ברכות פותחות וחותמות ומהלך קבוע של גוף התפילות המיועדות לסדר זמנים מסוים – כל אלה‬
‫הם חידוש לעומת המקרא‪ .‬עם זאת לכל סדר של תפילות בקומראן דפוס ליטורגי משלו‪ .‬עדיין‬
‫לא נתגבש בקומראן דפוס אחיד בעל כללים קבועים לאמירת ברכות ותפילות כבהלכות חז"ל‪,‬‬
‫והתפילות עדיין לא רוכזו בסידור כולל‪ ,‬הקובע את המהלך הליטורגי של כל התפילות לימי חול‪,‬‬
‫לשבתות ולחגים‪ .‬סידור כולל נתגבש בישראל רק בתקופת הגאונים‪ ,‬כאלף שנה לאחר חורבן‬

‫הבית השני‪.‬‬
‫בתפילות מקומראן אין תכנים כתתיים מובהקים‪ ,‬למעט לוח זמנים המותאם ללוח ‪364‬‬
‫הימים שבו דגלה הכת מקומראן ופסילת הכהונה במקדש הארצי לכפרת עוונות‪ ,‬כאמור בפתיחת‬
‫שירות עולת השבת‪ .‬לעומת זאת יש בתפילות אלו הדים למסורות הבאות לידי ביטוי גם בתוכני‬
‫התפילות הקבועות של ישראל‪ ,‬שהלכו ונתגבשו לאחר חורבן בית שני‪ .‬יסודן של רוב המסורות‬
‫הללו במקרא‪ ,‬ומשתקפים בהן יסודות האמונה של עם ישראל לדורותיו ולפלגיו‪ ,‬כגון‪ :‬האמונה‬
‫בבורא עולם‪ ,‬תולדות הברית בין ה' לישראל כתיאורה המקראי‪ ,‬מצוות השבת והחגים‪ ,‬ההכרה‬
‫בחטא שנתגבשה בישראל אחרי חורבן הבית הראשון‪ ,‬הצורך בווידוי עוונות והכמיהה לגאולה‬
‫שלמה‪ .‬אפשר לשער שמסורות אלו באו לידי ביטוי בתפילות של חוגים שונים או של אנשים‬
‫פרטיים בימי הבית השני‪ ,‬שלא הגיעו לידינו מאחר שלא נכתבו‪ 134.‬עם זאת ברור שאין לראות‬
‫בתפילות מקומראן‪ ,‬כניסוחן‪ ,‬עדות לראשיתם של נוסחי תפילות שהלכו ונתגבשו בישראל לאחר‬

‫החורבן השני‪ ,‬אלא לראשיתן של שיטות ליטורגיות לעבודת האל בתפילה‪.‬‬

‫‪ 134‬ראו‪ :‬רייף (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)27‬עמ' ‪ .87–82‬‬ ‫‪260‬‬