Page 311 - מגילות קומראן א
P. 311

‫מנחם קיסטר‬

                               ‫ספרות החכמה בקומראן‬

               ‫בראשית פרסום מגילות קומראן ניסו החוקרים להסביר מדוע אין בקומראן ספרות חכמה‪ .‬בינתיים‬
               ‫נמצאו ופורסמו כמה וכמה חיבורים חשובים וארוכים מקומראן שהחוקרים כוללים בסוג ספרותי‬
               ‫זה‪ .‬אולם אופיים של חיבורים אלו‪ ,‬קשרם לחיבורים אחרים‪ ,‬השאלה אם יש לראותם כ'כתתיים'‬
               ‫אם לאו ומקומם בתולדות ספרות החכמה – שנויים במחלוקת‪ ,‬בין השאר משום שטקסטים אלו‬
               ‫הם מן החידתיים ביותר שנמצאו בקומראן מצד לשונם וסגנונם‪ .‬במאמר זה לא אנסה לפתור‬
               ‫את כל השאלות העולות מטקסטים אלו‪ ,‬ואף לא אנסה לשרטט תמונה שלמה של האידאולוגיה‬
               ‫שלהם‪ .‬תחת זאת אנסה להעמיד את ההקשר הכללי שבתוכו נכתבו לדעתי‪ ,‬ולהפגיש את הקוראים‬
               ‫אתם‪ ,‬עם תוכנם ועם הקושי לעמוד על עיקרם החמקמק‪ .‬בדרכנו נראה תופעות הקשורות לעריכה‬
               ‫ולהעתקה של טקסטים ולשימוש במטבעות לשון לצרכים משתנים‪ ,‬תופעות מרתקות שאינן‬

                                                                             ‫מיוחדות רק לספרות החכמה‪.‬‬

                                                       ‫א‬

               ‫בספרי החכמה המקראיים המובהקים‪ ,‬משלי‪ ,‬איוב וקהלת‪ ,‬שונים זה מזה במידה ניכרת‪ .‬העצות‬
               ‫המעשיות‪ ,‬המועילות‪ ,‬של ספר משלי אינן דומות לדיונים המעמיקים והמיוסרים בבעיית הרע‬
               ‫בספר איוב‪ ,‬ושני אלה נבדלים מהרהוריו של קהלת‪ .‬ואולם קווי הדמיון בין ספרים אלו אינם‬
               ‫מבוטלים‪ ,‬ובהם‪ :‬מרכזיותו של מושג החכמה (גם אם היא נושא לוויכוח בספר קהלת) ותורת‬
               ‫הגמול (גם אם היא נושא לוויכוח בספר איוב)‪ ,‬התייחסות אוניוורסלית נטולת זיקה ייחודית לה'‬

                  ‫אלוהי ישראל ולמעמדו המיוחד של עם ישראל והיעדר כל אזכור לתורה או להתגלות נבואית‪.‬‬
               ‫בספרות הבתר מקראית‪ ,‬כפי שהייתה ידועה עד לגילוי מגילות קומראן‪ ,‬היו חיבורי החכמה‬
               ‫הבולטים ספר בן סירא‪ ,‬שנתחבר בארץ־ישראל במאה השנייה לפסה"נ‪ ,‬לפני מרד החשמונאים‪,‬‬

                 ‫	* המגילות הגדולות שנמצאו במערה ‪ 1‬צוטטו להלן לפי המהדורות דלקמן‪ .‬סרך היחד צוטט לפי מהדורת‬
                 ‫הטקסט העברי של א' קימרון בתוך‪J.H. Charlesworth (ed.), The Dead Sea Scrolls: Hebrew, Aramaic, :‬‬

                      ‫‪and Greek Texts with English Translations, I: Rule of the Community and Related Documents,‬‬

                 ‫‪ ;Tübingen 1994‬הפירוש הטוב ביותר לטקסט הוא‪ :‬י' ליכט‪ ,‬מגילת הסרכים‪ ,‬ירושלים תשכ"ה‪ .‬מגילת‬
                 ‫ההודיות צוטטה לפי מהדורת י' ליכט‪ ,‬מגילת ההודיות ממגילות מדבר יהודה‪ ,‬ירושלים תשי"ז‪ ,‬בתיקוני‬
                 ‫נוסח רבים לפי מהדורות אחרות (בחלקן קריאות חדשות של א' קימרון); מספור הטורים והשורות בטקסט‬
                 ‫בהודיות נרשם לפי מהדורת גרסייה־מרטינז וטיכלאר‪ ,‬שבה שוחזר הסדר הנכון של הטקסט‪F. García :‬‬
                 ‫‪,Martínez & E.J.C. Tigchelaar, The Dead Sea Scrolls Study Edition, I, Leiden 1997, pp. 146–203‬‬
                 ‫ובסוגריים רבועים הובא המספור במהדורת ליכט‪ .‬הספרים החיצוניים צוטטו בדרך כלל לפי מהדורת א'‬
                 ‫כהנא‪ ,‬הספרים החיצונים לתורה לנביאים ולכתובים ושאר ספרים חיצונים‪ ,‬א–ב‪ ,‬תל־אביב תש"ל‪ ,‬לעתים‬
                 ‫בתיקונים‪ .‬ספר בן סירא צוטט לפי מהדורת מ"צ סגל‪ ,‬ספר בן סירא השלם‪ ,2‬ירושלים תשל"ב‪ ,‬אך ההפניות‬

‫לפסוקי הספר הן לפי החלוקה המקובלת של הנוסח היווני‪ ,‬ולא לפי המספור שחידש סגל בפירושו‪299 .‬‬
   306   307   308   309   310   311   312   313   314   315   316