Page 313 - מגילות קומראן א
P. 313

‫ספרות החכמה בקומראן‬

‫בשורות מעטות אלו אנו רואים זיהוי משולש‪ :‬חכמה – תורת עליון – פיאור האל‪ .‬פיאור האל‬
‫קשור לברכות על המזון ולדברי תורה הנאמרים בסעודה‪' :‬על אוכלמה בשבע נאמרה' (מעין מה‬
‫ששנינו‪' :‬שלושה שאכלו על שולחן אחד ואמרו עליו דברי תורה כאילו אכלו משולחנו של מקום'‬

                                                                             ‫[אבות ג‪ ,‬ג])‪.‬‬
‫גם במקום שנשמרו בכתבים מספרות הבית השני מאפיינים חיצוניים לא מעטים של ספרות‬
‫החכמה‪ ,‬נוצקו בהם תכנים חדשים‪ .‬התורה והייחודיות של עם ישראל עומדות בבסיסם של‬
‫טקסטים רבים‪ .‬אם החכמה זהה לתורה‪ ,‬היא עשויה לקבל בנקל סממנים כתתיים (שהרי אחד‬
‫מקווי האפיון של קבוצות בתקופת בית שני הוא שרק חברי הקבוצה שומרים נכונה את התורה)‪.‬‬
‫מכל מקום החכמה קיבלה משמעות מוגדרת וברורה‪ :‬היא סך כל האמונות והדעות‪ ,‬ההלכה‬
‫והמעשה של הקבוצה‪ .‬לעתים קרובות יש הרבה מן המשותף בין הטקסטים מספרות החכמה‬
‫שיידונו להלן לבין טקסטים כתתיים‪ ,‬שבהם החכמה היא תמצית תורתה של הכת‪ .‬ההתבוננות‬
‫בדמותה של החכמה ובאופייה של ספרות החכמה ובתמורות שחלו בשתיהן בשלהי ימי בית שני‬
‫פותחת פתח לראיית היחס בין ישן לחדש בסוגה ספרותית‪ ,‬ומגלה את עמוד התווך של יהדות‬

                                             ‫התקופה ואת יחסה למורשת הדורות הקודמים‪.‬‬

                                                   ‫ב‬

‫עם מציאתן של המגילות הגדולות והכתתיות מקומראן התברר כי במגילת ההודיות ובמגילת‬
‫הסרכים מופיעים כמה וכמה מונחים מעולמה של ספרות החכמה‪ .‬אמנם המילה 'חכמה' אינה‬
‫שכיחה כלל‪ ,‬אבל מקבילותיה‪ ,‬כגון 'בינה'‪' ,‬דעת'‪' ,‬תושיה'‪ ,‬ומילים הגזורות מן השורש שכ"ל‬
‫מופיעות במגילות אלו‪ .‬ואולם תוכנן של המילים בהקשרן הכתתי חדש הוא בהשוואה לתוכנן‬
‫במקרא ושונה לחלוטין‪ ,‬ואף דרך ההבעה שונה מזו שבספרי החכמה שבמקרא‪ .‬אין 'דעת' אלא‬
‫ידיעת סודות האל‪ ,‬ובהם קודם כול פירושה הנכון של התורה ופשר המאורעות ההיסטוריים של‬
‫אחרית הימים‪ ,‬כפי שהתגלו למייסדי הכת‪ .‬מערכת המינוח של ספרי החכמה משמשת אפוא כדי‬
‫להביע מערכת ערכים אחרת ושונה‪ ,‬פרטיקולריסטית־כתתית‪ .‬האל בחסדו מעניק את החכמה‪,‬‬
‫והיא גואלת אותם ממצבו השפל של בשר ודם‪ .‬דעת האל קשורה לעתים קרובות ביותר לפיאורו‬
‫של האל (כך גם בקטע שהבאתי ממגילת תהלים)‪ .‬האדם נגאל מיסוד הבשר שבו‪ ,‬ועולה למדרגתם‬
‫של המלאכים‪ .‬טרנספורמציה זו‪ ,‬שהיא פרי החסד האלוהי‪ ,‬היא המאפשרת לאדם להבין את‬

                             ‫חכמת האל הנסתרת מבני אדם ולהלל את ה' יחד עם המלאכים‪6.‬‬
                ‫אביא שני קטעים אופייניים‪ ,‬אחד ממגילת ההודיות ואחד ממגילת הסרכים‪:‬‬

               ‫וביצר חמר הגברתה מ ֹו ָדה מ ֹו ָדה‬     ‫אודכה אלי כי הפלתה עם עפר		‬
                         ‫ותשכילני במעשי פלאכה‬         ‫ואני מה כיא [הודע]תני בסוד אמתכה		‬
                                                      ‫ותתן בפי הודות ובלשוני [תהיל]	ה	‬
               ‫ואספרה כבודכה בתוך בני אדם‬

‫(הודיות‪ ,1QHa ,‬טור יט [טור יא]‪ ,‬שורות ‪)6–3‬‬

‫הפלתה‪ :‬הפלאתה‪ ,‬עשית נפלאות‪ .‬עפר‪ ,‬יצר חמר‪ :‬אדם‪ ,‬שיסודו ומהותו עפר‪ .‬הגברתה‪ :‬נתת כוח וגבורה‪.‬‬
                                                  ‫מודה מודה‪ :‬מאוד מאוד‪ .‬הודות‪ :‬הודיות‪ ,‬תודות‪.‬‬

                 ‫	‪ 6‬על היבטים אחרים של תפיסה זו ראו במאמרי‪' ,‬על הרע ועל הטוב‪ :‬הבסיס התאולוגי של עדת קומראן'‪,‬‬

‫בקובץ זה‪301 .‬‬
   308   309   310   311   312   313   314   315   316   317   318