Page 318 - מגילות קומראן א
P. 318
מנחם קיסטר
האדם ( 24.)4Q186האל הוא הנותן לבחיר את חלקו ב'נחלת כבוד'' ,כי מראש ֵה ִרים רא<ו>שכה
ועם נדיבים הושיבכה' .זו מעין הכלאה של פסוק בבן סירא' :חכמת דל תשא ראשו ובין נדיבים
תושיבנו' (יא )1עם הפסוק המקראי' :מקים מעפר דל [ ]...להושיב עם נדיבים' (שמואל א ב ,ח),
שנתפרש בקומראן על הרמתו של האדם ממעמדו הנחות כיציר עפר (הודיות ,1QHa ,טור יט [יא],
שורה )12בחסד האל .לפי פרשנות מדרשית זו של פסוק החכמה שבבן סירא 25אין מדובר בשינוי
מעמדו החברתי בלבד של האדם ,אלא (ככל הנראה) בשינוי גם של מעמדו הרוחני ,ובהטעמה
יתרה של חלקו של האל בפעולה זו (הטעמה הנעדרת מן הפסוק בבן סירא).
האל עשה את כל בריותיו ו' ִתְּכָנם' (כלומר נתן להם 'ִּתּכּון' הראוי להם ,היינו את מידתם
הראויה) 'במוזני צדק'' ,באיפת צדק ומשקל צדק' ( ,4Q418קטע ,126טור ב ,שורה ;3קטע ,127
שורות .)6–5איפה זו של האל ניתנה ל'חכם' הכתתי (המכונה במגילות הכתתיות 'משכיל'):
'ואתה שכל [פ]תח לכה ובאוצרו המשילכה ואיפת אמת פ<ו>קד[ה לכה' ( ,4Q418קטע 81+81א,
שורה ,)9כלומר שכלו ואוצרו (אוצר חכמתו וידיעתו) של האל הופקדו בידיו של החכם ,וניתנה
לו 'איפת אמת' ,שבה יוכל למדוד את המידות האלוהיות שמהן מורכבת המציאות .גם הקטע
הבא קשור ל'משקל' הרוחני של כל אדם ואדם:
[ הבט ב]רז נהיה וקח תולדות [א]דם וראה בכול [ .2
[ ]ופקודת מעשהו ואז תבין במשפט אנוש ומשקל [כול איש? ...כי]
מזל שפתיו לפי רוחו וקח ברז נהיה על [מ]שקל קצים ומדת [
( ,4Q418קטע ,4Q416 + 77קטע 26)7
וקחְ :למד (לשון ' ֶל ַקח') .ופקודת מעשהו :בדיקת מעשי החבר בכת (השוו' :להיות פוקדם את רוחם
ומעשיהם' [סרך היחד ,1QS ,טור ה ,שורה ' ;]24יפקדהו למעשיו' [ברית דמשק (גניזה) ,עמ' יג ,שורה
.)]11מזל שפתיו :דיבורו של אדם ,כלומר מה שמביעות שפתיו ('מזל' – מן השורש נז"ל) .וקח ברז
נהיה :כאן מתחיל כנראה משפט חדש .קצים :תקופות.
המונח 'תולדות אדם' קשור ככל הנראה לתורה המיוחדת שעל המשכיל ללמד ,לפי סרך היחד:
'להבין וללמד את כול בני אור בתולדות כול בני איש לכול מיני רוחותם' ( ,1QSטור ג ,שורות
,)14–13כלומר אם איש הוא תולדתו של הטוב או של הרע .כאן פונים למישהו ,כנראה מעין
המשכיל של סרך היחד ,ללמוד באמצעות 'רז נהֶיה' לאן שייך האדם ,לבדוק את מעשיו ,להבין
מה 'משקלו' הרוחני המדויק של כל אדם (המונח 'משקל' קשור לתפיסת הנחלה) ,ולעמוד על
היחס בין רוחו של אדם לבין דיבורו .וכן נקרא הנמען להבין באמצעות 'רז נהֶיה' את משקל
התקופות .לקטע זה יש להשוות את משימתו של המשכיל לפי סרך היחד:
אלה החוקים למשכיל להתהלך בם עם כול חי ל ִת ּכ ּון עת ועת ולמשקל איש ואיש
ו ָלמ ֹוד את כול השכל הנמצא לפי העתים ואת חוק העת
2 4הטקסט פורסם בידי אלגרו ,ראוJ.M. Allegro, Qumran Cave 4. I: 4Q158–4Q186 (DJD, 5), Oxford : 306
.1968, pp. 88–91ראו גם :י' ליכט' ,שוקיים סימן לבחירה (צד חדש בתורתם של אנשי כת מדבר יהודה)',
תרביץ ,לה (תשכ"ו) ,עמ' .26–18ועיינו במאמרי (לעיל ,הערה .)6
2 5או פסוק דומה לו.
2 6לפירושם של דברים אלו ראוM. Kister, ‘Physical and Metaphysical Measurements Ordained by God :
in the Literature of the Second Temple Period’, E.G. Chazon, D. Dimant & R.A. Clements (eds.),
Reworking the Bible: Apocryphal and Related Texts at Qumran (STDJ, 58), Leiden 2005, pp. 153–176
