Page 323 - מגילות קומראן א
P. 323

‫ספרות החכמה בקומראן‬

‫פרי הסתכלות חדשה‪ ,‬אולי בהשראת הגות יוונית‪ .‬ועל כל אלו שורה המינוח הייחודי‪' ,‬רז נהֶיה'‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬השימוש שעשה החיבור שלנו בפסוק מספר בן סירא חשוב לקביעת זמנו של חיבורנו‪36.‬‬

‫לבדיקת משקלם הרוחני של בני אדם (כנראה באמצעות 'רז נהיה') ולהערכת 'נחלתו' של כל‬

               ‫איש ואיש יש חשיבות בכל היבט והיבט מחייו של אדם‪ .‬כך למשל אנו קוראים‪:‬‬

                                                  ‫(‪] [ )1‬מתכונתה ב ֯כול[ ] ֯ה בם כי כמוזני צד[ק]‬        ‫‪	.6‬‬
             ‫(‪֯ ] [ )2‬מ ֯י[ [ל]א יהיו ֯ב]מה כיא זאת תעלה <ו>זאת [תרד] אשר לוא [    ]‬                      ‫	‬
                                                                                                          ‫	‬
                                  ‫(‪[ )3‬לאיפה ו]איפה לעומר ועומר [           ]‬                             ‫	‬
                              ‫(‪] [ )4‬ל אשר לוא ביחד [ תכן רו] ֯חמה ליפי מראיה [אל יביטו]‬                  ‫	‬
                           ‫(‪[ )5‬כול] ֯מ ֯בינים כי ל ֯פיא רוחות ית[כנו?] תכנתה ביחד רוחמ[ה ]‬               ‫	‬
                     ‫(‪[ )6‬כ]ול מו ֹמֹיה ספר לו ובגויתה הבי ֯נ ֯ה[ו           ] נגף‬                        ‫	‬
                                                                                                          ‫	‬
                                                        ‫(‪֯ )7‬ב ֯א ֹפל[ה ו]היה לו כמכשול לפנ ֯י [עור‬       ‫	‬
                                                                 ‫(‪[ )8‬י]של ֯ח [ו] ֯נ ֹגפו וחרה אפו בס[‬    ‫	‬
                                                                    ‫(‪ )9‬עם משקל תכונה רוחם בש[‬
                                                                 ‫(‪ )10‬ל[ו] ֯א ֹי ֹכשול בה ואם ינגף ב[‬

‫(‪ ,4Q415‬קטע ‪ ,4Q418 + 11‬קטע ‪)167‬‬

‫כפי שהעירו‪ ,‬שורה ‪ 5‬מדברת אל מי שמזווג איש עם אישה‪ ,‬ויש לספר לחתן המיועד את כל‬
‫מומיה של הכלה כדי שלא לעבור על 'לפני עור לא תתן מכשול'‪ ,‬ויש לשקול ב'מוזני צדק' את‬
‫בני הזוג כדי לדעת את התאמתם זה לזה‪ .‬טקסט מקוטע זה מקביל לטקסט הלכתי מקומראן שבו‬

                                                                                    ‫נאמר‪:‬‬

‫ואם את בתו יתן איש לאיש – את כול מומיה יספר לו; למה יביא עליו את משפט הארור‬
        ‫אשר אמר ' ַמ ׁ ְש ֶגה ִע ֵּור בדרך'? וגם אל ִי ְּתנ ָהה לאשר לוא הוכן לה כי הוא כלאים [‪]...‬‬

‫(ברית דמשק‪ ,4Q271 ,‬קטע ‪ ,3‬שורות ‪)10–7‬‬

‫יש לנו בזה הזדמנות נדירה לראות אותן הלכות עצמן באספקלריה של שתי סוגות שונות‪ :‬הלכה‬
‫וחכמה‪ .‬הביטחון ביכולת האנושית (כנראה של ה'משכיל') לשקול את ההתאמה בין בני הזוג‬
‫באמצעות 'רז נהיה' הוא המאפשר למחוקק לאסור על איש לתת את בתו 'לאשר לוא הוכן לה'‪:‬‬
‫בידיו של בשר ודם לברר (בחסד האל) מי האישה שהוכנה מראש בידי האל להיות לאיש מסוים‪.‬‬
‫גם החובה לספר את מומיה של האישה הנישאת משותפת לשני החיבורים‪ ,‬ואף לימודה של‬
‫חובה זו מן הפסוק 'ארור משגה ִעֵּור בדרך' (דברים כז‪ ,‬יח) או מן הפסוק 'לפני ִעֵּור לא ִתתן‬
‫מכׁשֹל' (ויקרא יט‪ ,‬יד; כך בחיבור חכמת רז נהיה)‪ .‬ראוי לציין שלעניין אחרון זה יש מקבילה‬
‫בספרות ההלניסטית‪ .‬קיקרו מציג ויכוח בין פילוסופים סטואים בשאלה‪' :‬אם ירצה איש הגון‬
‫למכור את ביתו בגלל פגמים כלשהם שהוא עצמו מכיר‪ ,‬אולם האחרים אינם יודעים דבר עליהם‬
‫[‪ ]...‬אם המוכר לא יאמר זאת לקונים וימכור את המבנה במחיר גבוה בהרבה מכפי שסבר שעתיד‬
‫הוא למכרו‪ ,‬האם מעשהו זה הנו בלתי הגון ומגונה?'‪ ,‬ועל כך ענה אחד הפילוסופים‪ ,‬אנטיפטר‬
‫מטרסוס (חי במאה השנייה לפסה"נ)‪' :‬אכן כזה הוא‪ ,‬כי במה זה שונה מאדם שאינו מראה את‬
‫הדרך לאיש תועה‪ ,‬מעשה שבאתונה נאסר והוטלה עליו קללה מטעם הציבור? [‪ ]...‬זה אף חמור‬

                 ‫‪ 	36‬סטרגנל והרינגטון (לעיל‪ ,‬הערה ‪ )18‬פירשו שלא כדין 'אדונים' כרמז לשם הקודש 'אדני'‪ .‬אלגווין (לעיל‪,‬‬

‫הערה ‪ )18‬העיר על המקבילה בבן סירא‪ ,‬אבל לא עמד על מלוא משמעות ההקבלה בין שני המקורות‪311 .‬‬
   318   319   320   321   322   323   324   325   326   327   328