Page 327 - מגילות קומראן א
P. 327
ספרות החכמה בקומראן
וגם תבואתכה ת[ כ]זורע כלאים אשר הזרע והמלאה ותבואת ה[כרם]
יקד[ש וג]ם הונכה עם בשרכה [ ]חייכה יתמו יחד
( ,4Q418קטע ,103טור ב ,שורות )9–6 ובחייכה לוא תמצא
במסחורכה :במסחרך .למה :פן ,שמא .שעטנז] [ ]...ותבואת ה[כרם] יקד[ש :על פי' :לא תזרע כרמך
כלאים פן תקדש המלאה הזרע אשר תזרע ותבואת הכרם .לא תח ֹרש בשור ובחמֹר יח ָדו .לא תלבש
שעטנז צמר ופשתים יחדו' (דברים כב ,ט–יא).
הקורא יראה שלעתים קרובות קשה לדעת במה עוסקים קטעים אלו בדיוק ומה עיקר עניינם .בכל
זאת כמה דברים משותפים לקטעים השונים ,למשל העיסוק ביחס שבין ממון ְלרּו ַח' :קח כיסכה,
ובדבריכה אל תמעט רוחכה .בכל הון אל תמר רוח קודשכה'; '[אל תמ]כור נפשכה בהון';
'ורוחכה אל תחבל בו' וגם' :הונכה עם בשרכה [ ]חייכה' .לדעתי דאגתו העיקרית של
חיבור חכמת רז נהֶיה אינה לצד הכלכלי אלא לצד הדתי .כל הונו של אדם בא לו מן האל ,והוא
קצוב לו ממנו ,והרעיון המרכזי בקטעים אלו ובקטעים רבים אחרים הוא רעיון הנחלה שנתבאר
לעיל .לכן עקרונית על אדם להימנע מלסמוך על 'הון אנשים' .אם יחסר לך כסף ,אומר המחבר,
'לוא מבלי הון מחסורכה' ,כי לאלוהים אוצרות רבים .אל לו לאדם לנסות להוסיף על נחלתו
הקצובה לו מן האל ,כי ניסיון כזה מביא לקיצור חייו ,זו אותה הסגת גבול שתוארה לעיל .אולם
אל חלק זה של האמור בקטע 8א נסמך קטע המדבר על מי שלווה בכל זאת 'הון אנשים' .דומה
שאין דעתו של המחבר נוחה מעצם הדבר מבחינה אידאולוגית־דתית ,והפצרתו בלווה להחזיר
את ההלוואה מהר ככל האפשר אינה נובעת רק מסיבות כלכליות; ואכן קו המחשבה שיש לבקש
את הפרנסה מן האל בלבד חוזר בהמשכם של הדברים (8ב) .אולם בתווך (בסוף 8א) ניתן נימוק
מעשי ברור לצורך להחזיר את החוב ללווה בהקדם (ראו בביאור) ,רעיון השייך לעולמה של
ספרות החכמה מאז ומתמיד.
המפתח להבנתו של קטע 8ב מצוי במילים 'פקדתה לנושה בכה בעד רעיכה נתתה כל חייכה
בו' .נראה שהקטע עוסק במי שמשתף את ממונו בממונו של אחר (שותפות או ערבות) ,ועיקר
טענתו שיש במצב כזה סכנה רבה ,משום שלכל אדם ואדם נחלתו שלו מן האל ,ועלול אתה
לסכן את 'נחלתך' שלך .שאלה גדולה היא מהו 'כיס צפונ<י>כה' (8ב) .ייתכן שזה מציין את
האוצר שנגנז לאדם משמים ,ואם כן חייב אדם לתת לנושה את אשר לו ,ולא לשתפו בנחלתו,
כי שיתוף בנחלה החומרית הוא שיתוף גם בנחלה הרוחנית .החזרת הכסף לנושה וניתוק הקשר
הכספי יאפשרו לאדם להחזיר לעצמו את 'כיס צפוניו' ,החשוב הרבה יותר ממנו ,ושהוא 'כל
חייו' .דברים אלו אמורים בפירוש בקטע 8ג' :אל תערב הון (או :אל תערבהו – את הנושה בך
[?]) בנחלתכה פן יוריש גויתכה' .אם הנוסח 'הון' הוא הנכון (ראו בפירוש לקטע) מדובר כאן
בשותפות בהון (ראו' :והון אנשי הקודש ההולכים בתמים אל יתערב הונם עם הון אנשי הרמיה'
[סרך היחד ,1QS ,טור ט ,שורה .)]8שותפות בהון בנחלתו של אדם ,הניתנת לו מידי האל ,עלולה
להביא לפגיעה בחייו ('פן תקציר חייכה') ,שכן הממון ,החיים והחלק הרוחני מוקצבים לאדם
כולם כאחד וכרוכים זה בזה .כיוצא באמור כאן אמור גם בקטע :9ערבות פירושה כלאיים ,והיא
עלולה לסכן את חייו של אדם מבחינה דתית ,כי היא פוגעת במנת חלקו של כל אדם ואדם
כפי שניתנה לו משמים ,וזו עברה דתית .לפיכך ,כך קובע קטע 8ג ,על אדם להסתפק בנחלתו
ולהתקיים בדיוק באמצעים שברשותו .כאן מובאות כמה מימרות אופייניות לספרות החכמה
('אל תשבוע לחם ואין כסות ,אל תשת יין ואין אכל' ,כלומר סדר העדיפות הצרכני שחייב אדם
לפעול לפיו) ,אולם המושג הדתי המניע פסוקים אלו ייחודי לעולמו של החיבור חכמת רז נהֶיה315 .
