Page 331 - מגילות קומראן א
P. 331

‫ספרות החכמה בקומראן‬

                     ‫ומטבע זה אנו מוצאים גם בצוואת קהת מקומראן‪:‬‬

‫ואל אלים לנצח‪ ,‬ויאר אורו עליכם ויודיע לכם‬        ‫ואל אלין לכול עלמין ונהר נהירה עליכון ויודענכון‬
‫את שמו הגדול ותדעוהו‪ ,‬שהוא אל העולמים‬            ‫שמה רבא ותנדעונה‪ ,‬די הוא אלה עלםיה ומרא‬
‫(=הנצח) ואדון כל המעשים ושליט בכול‬               ‫כול םעבדיא ושליט בכולא למעבד בהון כרעותה‪.‬‬
‫לעשות בהם כרצונו‪ .‬ויעשה לכם חדווה‬                ‫ויעבד לכון חדוא ושמחא לבניכון בדרי קושטא‬

       ‫ושמחה לבניכם בדורות הצדק לעולם‪.‬‬                                                            ‫לעלמין‪.‬‬

‫ועתה‪ ,‬בניי‪ ,‬היזהרו בירושה המסורה לכם‬             ‫וכען‪ ,‬בני‪ ,‬אזדהרו בירותתא די מ<ה>שלמא‬
‫ואשר נתנו לכם אבותיכם ואל תתנו ירושתכם‬           ‫לכון ודי יהבו לכון אבהתכון ואל תתנו ירותתכון‬
‫לנכרים ונחלתכם לזרים – ותהיו שפלים‬               ‫לנכראין ואחסנותכון לכילאין – ותהון לשפלו‬
‫ונבלים בעיניהם ויבוזו לכם‪ ,‬ולא יהיו תושבים‬       ‫ולנבלו בעיניהון ויבסרון עליכון‪ ,‬די להון תותבין‬
‫בתוככם כי אם יהיו עליכם ראשים‪ .‬אלא אחזו‬          ‫לכון ולהון עליכון ראשין‪ .‬להן אחדו בממר‬
‫בדבר יעקב אביכם והחזיקו בדיני אברהם‬              ‫יעק<ו>ב אבוכון ואתקפו בדיני אברהם ו<ב>צדקת‬
‫ובצדקת לוי ובצדקתי‪ ,‬והיו קדושים וטהורים‬          ‫לוי ודילי‪ ,‬והוא קד[י]שין ודכין מן כול רוב ואחדין‬
‫מכול [???] ומחזיקים בצדק והולכים בישרות‬          ‫בקושטא ואזלין בישירותא ולא בלבב ולבב להן‬
‫ולא בלב ולב אלא בלב טהור וברוח צדק וטוב‪,‬‬         ‫בלבב דכא וברוח קשיטה וטבה‪ ,‬ותנתנון לי‬
‫ותתנו לי ביניכם שם טוב וחדווה ללוי ושמחה‬         ‫ביניכון שם טב וחדוא ללוי ושמח<<א>> לי[ע]קוב‬
‫לי[ע]קב ודיצה ליצחק ותשבחה לאברהם‪,‬‬               ‫ודיאצ לישחק ותשבוחא לאברהם‪ ,‬די נטרתון‬
‫ששמרתם והילכתם בירושה [?] שעזבו לכם‬              ‫והילכתון ירות[תא] די שבקו לכון אבהתכון‪:‬‬
‫אבותיכם‪ :‬אמת וצדק ויושר וטוהר וקודש‬              ‫קושטא וצדקתא וישירותא ודכ[ותא וק]ודשא‬
‫וכהונה‪ ,‬ככל אשר ציוויתי אתכם וככול אשר‬           ‫וכה[ו]נתא‪ ,‬ככול די פקדת<<כ>>ון וככול די‬

                          ‫לימדתיכם באמת‪.‬‬                                              ‫אלפתכון בקושוט‪.‬‬

‫(‪ ,4Q542‬קטע ‪ ,1‬טור א‪ ,‬שורה ‪ – 1‬טור ב‪ ,‬שורה ‪52)1‬‬

‫חוזרת כאן אפוא אותה נוסחה‪' :‬אל תתנו ירושתכם לנוכרים ונחלתכם לזרים'‪ ,‬והכוונה כאן‬
‫לשמירת מצוות התורה‪ .‬דוגמה אופיינית להמשכיות חלקית של ספרות החכמה בתוך ספרות‬
‫הצוואות (המוכרת גם מחיבורים לא קומראניים‪ ,‬וראש לכול החיבור המכונה צוואת שנים־עשר‬

                                                                              ‫השבטים)‪53.‬‬
‫יש אפוא המשכיות בשימושה של מטבע מבן סירא בספרות החכמה ובספרות הצוואות‪ .‬אם‬
‫נכונה טענתי שהשימוש במטבע זה אינו לפי כוונתו המקורית של בן סירא‪ ,‬הרי כאן לא רק הוכחה‬
‫שזמנם של חיבורים אלו מאוחר לבן סירא (ואולי גם לתלּות כלשהי בין החיבורים השונים)‪ ,‬אלא‬
‫גם דוגמה נוספת לעיבודם של משלי חכמה ומשפטים אחרים‪ ,‬שמשמעותם משתנה עם שאילתם‬
‫מחיבור לחיבור‪ 54.‬מכל מקום יש בכך כדי להדגים את הקשר בין חיבורים שונים בספרות החכמה‬

                                                        ‫ואת קשרה של זו לספרות הצוואות‪.‬‬

                      ‫‪E. Puech, ‘4QTestament de Qahat ar’, idem, Qumran grotte 4, XXII: Textes araméens, premiére 	52‬‬

                                                                          ‫‪partie: 4Q529–549 (DJD, 31), Oxford 2001, pp. 268–269‬‬

                                                                                                  ‫‪ 5	 3‬ראו לעיל‪ ,‬הערה ‪.2‬‬

‫‪ 5	 4‬דוגמאות נוספות ראו לעיל‪ ,‬עמ' ‪319 .310–309 ,306‬‬
   326   327   328   329   330   331   332   333   334   335   336