Page 331 - מגילות קומראן א
P. 331
ספרות החכמה בקומראן
ומטבע זה אנו מוצאים גם בצוואת קהת מקומראן:
ואל אלים לנצח ,ויאר אורו עליכם ויודיע לכם ואל אלין לכול עלמין ונהר נהירה עליכון ויודענכון
את שמו הגדול ותדעוהו ,שהוא אל העולמים שמה רבא ותנדעונה ,די הוא אלה עלםיה ומרא
(=הנצח) ואדון כל המעשים ושליט בכול כול םעבדיא ושליט בכולא למעבד בהון כרעותה.
לעשות בהם כרצונו .ויעשה לכם חדווה ויעבד לכון חדוא ושמחא לבניכון בדרי קושטא
ושמחה לבניכם בדורות הצדק לעולם. לעלמין.
ועתה ,בניי ,היזהרו בירושה המסורה לכם וכען ,בני ,אזדהרו בירותתא די מ<ה>שלמא
ואשר נתנו לכם אבותיכם ואל תתנו ירושתכם לכון ודי יהבו לכון אבהתכון ואל תתנו ירותתכון
לנכרים ונחלתכם לזרים – ותהיו שפלים לנכראין ואחסנותכון לכילאין – ותהון לשפלו
ונבלים בעיניהם ויבוזו לכם ,ולא יהיו תושבים ולנבלו בעיניהון ויבסרון עליכון ,די להון תותבין
בתוככם כי אם יהיו עליכם ראשים .אלא אחזו לכון ולהון עליכון ראשין .להן אחדו בממר
בדבר יעקב אביכם והחזיקו בדיני אברהם יעק<ו>ב אבוכון ואתקפו בדיני אברהם ו<ב>צדקת
ובצדקת לוי ובצדקתי ,והיו קדושים וטהורים לוי ודילי ,והוא קד[י]שין ודכין מן כול רוב ואחדין
מכול [???] ומחזיקים בצדק והולכים בישרות בקושטא ואזלין בישירותא ולא בלבב ולבב להן
ולא בלב ולב אלא בלב טהור וברוח צדק וטוב, בלבב דכא וברוח קשיטה וטבה ,ותנתנון לי
ותתנו לי ביניכם שם טוב וחדווה ללוי ושמחה ביניכון שם טב וחדוא ללוי ושמח<<א>> לי[ע]קוב
לי[ע]קב ודיצה ליצחק ותשבחה לאברהם, ודיאצ לישחק ותשבוחא לאברהם ,די נטרתון
ששמרתם והילכתם בירושה [?] שעזבו לכם והילכתון ירות[תא] די שבקו לכון אבהתכון:
אבותיכם :אמת וצדק ויושר וטוהר וקודש קושטא וצדקתא וישירותא ודכ[ותא וק]ודשא
וכהונה ,ככל אשר ציוויתי אתכם וככול אשר וכה[ו]נתא ,ככול די פקדת<<כ>>ון וככול די
לימדתיכם באמת. אלפתכון בקושוט.
( ,4Q542קטע ,1טור א ,שורה – 1טור ב ,שורה 52)1
חוזרת כאן אפוא אותה נוסחה' :אל תתנו ירושתכם לנוכרים ונחלתכם לזרים' ,והכוונה כאן
לשמירת מצוות התורה .דוגמה אופיינית להמשכיות חלקית של ספרות החכמה בתוך ספרות
הצוואות (המוכרת גם מחיבורים לא קומראניים ,וראש לכול החיבור המכונה צוואת שנים־עשר
השבטים)53.
יש אפוא המשכיות בשימושה של מטבע מבן סירא בספרות החכמה ובספרות הצוואות .אם
נכונה טענתי שהשימוש במטבע זה אינו לפי כוונתו המקורית של בן סירא ,הרי כאן לא רק הוכחה
שזמנם של חיבורים אלו מאוחר לבן סירא (ואולי גם לתלּות כלשהי בין החיבורים השונים) ,אלא
גם דוגמה נוספת לעיבודם של משלי חכמה ומשפטים אחרים ,שמשמעותם משתנה עם שאילתם
מחיבור לחיבור 54.מכל מקום יש בכך כדי להדגים את הקשר בין חיבורים שונים בספרות החכמה
ואת קשרה של זו לספרות הצוואות.
E. Puech, ‘4QTestament de Qahat ar’, idem, Qumran grotte 4, XXII: Textes araméens, premiére 52
partie: 4Q529–549 (DJD, 31), Oxford 2001, pp. 268–269
5 3ראו לעיל ,הערה .2
5 4דוגמאות נוספות ראו לעיל ,עמ' 319 .310–309 ,306