Page 317 - מגילות קומראן א
P. 317

‫ספרות החכמה בקומראן‬

                            ‫ועם נדיבים הושיבכה‬        ‫כי מראש ֵה ִרים רא<ו>שכה		‬  ‫	‬
                                ‫רצונו ׁ ַש ֵחר תמיד‪.‬‬  ‫ובנחלת כבוד ִהמשילכ	ה	‬      ‫	‬

‫(‪ ,4Q416‬קטע ‪ ,2‬טור ג‪ ,‬שורות ‪)12–8‬‬

‫אביון אתה‪ :‬אם אביון אתה‪ .‬לביאור 'אביון'‪' ,‬נחלה'‪' ,‬הסגת גבול' ו'רש' ראו להלן‪ .‬תתאו‪ :‬תתאווה‪,‬‬
‫תחשוק‪ .‬זולת נחלתכה‪ :‬מה שאינו כלול ב'נחלתך'‪ .‬תתבלע‪ :‬אתה תינזק‪ .‬בה‪ :‬בנחלה 'זולת נחלתכה';‬
‫ושיעור הדברים‪ :‬תאווה לנחלה שאינה שלך תזיק לך‪ .‬תסיג גבולכה‪ :‬תגרום לגבולך להצטמצם‪ ,‬לסגת‬
‫אחור‪ .‬ישיבכה‪ :‬כנראה ינחה אותך‪ ,‬יביא אותך (קטע מקביל מקומראן גורס 'יושיבכה'‪ ,‬השוו להלן‪' :‬ועם‬
‫נדיבים הושיבכה'; אבל הנוסח שלפנינו נראה לי עדיף)‪ ,‬והכוונה כנראה לאל‪ .‬בה התהלך‪ :‬בנחלתך‪,‬‬
‫כלומר התנהג לפי 'נחלתך' (ראו להלן)‪ .‬דרוש מולדיו‪ :‬למד את ההורוסקופ שלו‪ .‬למכבדיכה‪ :‬למכבדך‬

                  ‫(צורת יחיד)‪ ,‬והכוונה כאן ולהלן לאל‪ .‬ראש‪ :‬ריש‪ ,‬עוני‪ .‬המשילכה‪ :‬נתן לך ריבונות‪.‬‬

‫האדם מתואר כ'אביון'‪' ,‬רש'‪ .‬קשה לדעת איך בדיוק ראה בעל החיבור את היחס בין עוניו של‬

‫ה'אביון'‪ְ ,‬מעּוט ההון‪ ,‬ובין 'עניי הרוח'‪ ,‬כלומר עוני כערך רוחני חיובי‪ ,‬כמצוי במגילות אחרות‪,‬‬

‫או כמצבו של האדם כלפי אלוהיו‪ ,‬כמצוי גם במקרא (למשל תהלים פו‪ ,‬א; בחיבור שלפנינו‬

‫ראו למשל‪ ,4Q417 :‬קטע ‪ ,2‬טור א‪ ,‬שורה ‪ .)17‬גם מושגים כספיים־משפטיים אחרים משמשים‬

‫למחבר כמטפורות‪ .‬הבולט שבהם הוא 'נחלה'‪ .‬לדעת המחבר לכל אדם יש נחלה‪ ,‬שניתנה לו‬
‫מידי האל‪ .‬נחלה זו כוללת הן את מעמדו הרוחני של האדם‪( 19‬כך גם במגילות כתתיות אחרות‪)20‬‬

‫הן את מעמדו החומרי והמשפטי‪ .‬למשל במקום אחר בחיבור נאמר שרק הבעל זכאי למשול‬

‫באשתו‪' ,‬ואשר ימשול בה זולתכה‪ ,‬הסיג גבול חייהו' (‪ 4Q416‬קטע ‪ ,2‬טור ד‪ ,‬שורה ‪ ,)6‬כלומר מי‬
‫שטוען בפעולתו לסמכות על אשת איש חודר בכך לנחלתו של זולתו ומצמצם את נחלתו שלו‪21.‬‬

‫נחלתו של אדם נקבעת ב'רז נהֶיה'‪ .‬לימודו של הסוד האלוהי הזה יחשוף בפני האדם את התכנית‬

‫האלוהית‪ ,‬וילמד אותו שלא לחטוא בפריצת הגבולות שנקבעו בתכנית זו‪ .‬איך יעמוד אדם על‬
‫רז זה? 'דרוש מולדיו' – אומר הטקסט‪ .‬פירושו של ביטוי זה‪ :‬בדוק את ההורוסקופ שלו;‪ 22‬אבל‬

‫למי מתייחסות מילים אלו? אפשר ש'מולדיו' הם ההורוסקופ שנקבע בידי האל‪ ,‬ו'נחלתו' היא‬

‫הנחלה שניתנה מידי האל (המתגלה על ידי הטכניקה האסטרולוגית)‪ .‬מבחינה טקסטואלית סביר‬
‫פחות‪ ,‬אבל לא מן הנמנע‪ 23,‬להניח ש'מולדיו' ו'נחלתו' הם אלו של זולתך‪ .‬כך או כך אנו למדים‬

‫ש'רז נהֶיה' לפי מחבר זה נלמד לא רק מהתגלות הקשורה לכתבי הקודש‪ ,‬אלא גם מבדיקת‬

‫ההורוסקופ‪ ,‬המגדיר מהי נחלתו של אדם‪ ,‬כלומר מהו מעמדו הגשמי והרוחני‪ .‬ואכן יש בידינו‬

‫קטע כתתי של הורוסקופ (וחכמת הפרצוף והגוף) מקומראן‪ ,‬שלפיו נקבע מעמדו הרוחני של‬

                 ‫‪ 	19‬השוו‪' :‬הוא ִּפֵּלג לנוחלי אמת' (‪ ,4Q418‬קטע ‪ ,55‬שורה ‪ ;6‬וראו בהערות סטרגנל והרינגטון [שם]‪,‬‬
                 ‫עמ' ‪' ;)270‬ואתה‪ ,‬מבין‪ְׂ ,‬ש ָמ ָחה (=ְׂש ַמח) בנחלת אמת' (‪ ,4Q416‬קטע ‪ ,4‬שורה ‪ְּ' ;)3‬כ ִפי נחלתו בה ירשע'‬

                                                     ‫(‪ ,4Q417‬קטע ‪ ,1‬טור א‪ ,‬שורה ‪ .)23‬יש אפוא נחלה באמת וברשעה‪.‬‬
                 ‫‪ 	20‬ראו למשל‪' :‬יפקדהו למעשיו ושוכלו (=ושכלו) וכוחו וגבורתו והונו וכתבוהו במקומו כפי נחלתו בגורל‬

                                                                        ‫האור' (ברית דמשק [גניזה]‪ ,‬עמ' יג‪ ,‬שורה ‪.)12‬‬
                                                                                                 ‫‪ 2	 1‬אין מדובר בניאוף!‬

                      ‫‪M. Morgenstern, ‘The Meaning of BYT MWLDYM in the Qumran Wisdom Texts’, JJS, 51 (2000), 2	 2‬‬

                                                                                                                                 ‫‪pp. 141–144‬‬

                 ‫‪ 	23‬סביר פחות – משום שמבחינה תחבירית אין שם עצם בזכר שהכינוי יכול לחזור אליו; לא לגמרי מן‬
                 ‫הנמנע – משום שעקרונית ייתכן שחלה כאן 'תאונה' טקסטואלית‪ ,‬או שהסופר לא דייק בלשונו‪ ,‬וכיוון‬

‫ל'רעך' מאחר ש'זולת נחלתכה' היא בעצם 'נחלת רעך'‪305 .‬‬
   312   313   314   315   316   317   318   319   320   321   322