Page 6 - etmol 83
P. 6

‫היו חשובים לציונים משום שכבר‬                                                        ‫ב־‪ 9‬ו‪ 9‬ו נשלח שלמה‬
‫בשלב מוקדם של עבודתם בארץ אחרי‬                                                          ‫פלמן לדמשק כדי‬
‫הכיבוש האנגלי‪ ,‬הם הגיעו למסקנה כי‬                                                       ‫לפעול בחצרו של‬
‫״האלמנטים המקומיים״‪ ,‬כלומר הפלס‪-‬‬
‫טינאים‪ ,‬אינם בני שיח וכי אי‪-‬אפשר‬                                                    ‫פייצל ולבוא בקשרים‬
‫להגיע אתם להבנה ולהתגבר על התנג­‬
‫דותם להגשמת התוכנית הציונית‪ ,‬כפי‬                                                      ‫עם מנחיגים ערבים‬
‫שהוגדרה בהצהרת באלפור‪ .‬לעומת‬
‫זאת‪ ,‬כך האמינו‪ ,‬ניתן יהיה לנטרל את‬                                                          ‫מארץ־ישראל‬
‫הבעיה ולעקוף אותה על‪-‬ידי הסכם עם‬
‫פייצל‪ ,‬מנהיג הערבים שהתייצבו לצד‬                ‫‪j/k‬נ צ י ג‬
‫האנגלים‪ ,‬אשר רגלו לא דרכה מעולם‬                       ‫ציוני‬
‫על אדמת ארץ‪-‬ישראל וכאיש המדבר‪,‬‬
‫בז לפלסטינאים ולא החשיבם לערבים‪.‬‬           ‫שלמה פלמן ‪ -‬שליח‬
‫תקופה ארוכה תמכו האנגלים בשיגור‬
‫משלחת ציונית לדמשק‪ ,‬אולם באמצע‬             ‫מאת נקדימוו רוגלב ד מ ש ק‬
‫מאי ‪ 1919‬חזרו בהם לפתע‪ .‬היו כמה‬
‫וכמה סיבות לתפנית הזאת‪ ,‬אך העיק­‬           ‫היה גם אחד ממזכירי הפדרציה הציונית‬       ‫משפחת פלמן ידועה בתולדות הישוב‬
‫רית שבהן‪ ,‬שנשמרה כמובן בסוד‪,‬‬               ‫ובתקופת כינוסה של ועידת‪-‬השלום‪,‬‬           ‫היהודי בארץ־ישראל בגין הפרדס‬
‫היתה הדיווחים של הקצינים המדיניים‬          ‫לאחר מלחמת העולם‪ ,‬היה מזכיר הכבוד‬        ‫שנטע אבי המשפחה דוד דב פלמן‪,‬‬
‫של אלנבי כי השמועות על הקשרים‬              ‫של ״ועד יהודי פאריס יוצאי אירופה‬         ‫בשנת ‪ ,1884‬בגבול הכפר סומיל‪ ,‬מהלך‬
‫ועל ההידברות בין פייצל והציונים‬                                                     ‫שעתיים מיפו‪ .‬דוד דב פלמן מת ממכת‬
‫מגבירות את האופוזיציה נגדו גם בדמ­‬                                       ‫המזרחית״‪.‬‬  ‫שמש זמן קצר אחרי עלותו ארצה‪ .‬את‬
‫שק וגם בארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחד מאנשי‬                                                        ‫הפרדס ״גינת דוד׳ ואת המשפחה‬
‫המודיעין האנגלים קבע בדו״ח שלו‪ ,‬כי‬                 ‫פגישה עם וייצמן‬                  ‫ניהלה אשתו השניה שרה איטה‪ ,‬הנחש­‬
‫הסכם וייצמן־&ייצל אינו שווה את הנייר‬
‫שנכתב עליו‪ .‬אם יוודע קיומו של ההס­‬         ‫מאוגוסט ‪ 1918‬ניסה שלמה פלמן‪ ,‬בן‬                   ‫בת ל״אם הפרדסנות העברית״‪.‬‬
‫כם ברבים‪ - ,‬אמר ‪ -‬הוא יהיה כעניבת‪-‬‬         ‫ה‪ ,26-‬לחזור לארץ‪-‬ישראל‪ .‬מנהל‬             ‫בנו בכורו של דוד דב מאשתו הרא­‬
‫חנק סביב צווארו של פייצל והערבים‬           ‫המשרד הארץ‪-‬ישראלי‪ ,‬הד״ר יעקב‬             ‫שונה‪ ,‬אהרן לייב‪ ,‬חיבר את הספר‬
‫יתייחסו אליו כאל בוגד‪ .‬״אין טעות‬           ‫טהון‪ ,‬השתדל להשיג לו רשיון לשוב‬          ‫הראשון בהלכות גידול הדרים בארץ‪-‬‬
‫גדולה מלראות בפייצל נציג של ערביי‬          ‫לארץ‪ ,‬שהיתה נתונה למימשל צבאי‬            ‫ישראל‪ ,‬בשם ״מעין גנים״‪ .‬הספר יצא‬
‫ארץ‪-‬ישראל‪ ...‬הם נוטים לו חסד כל זמן‬        ‫אנגלי‪ ,‬בחזקת מורה‪ .‬האינטליג׳נס‬           ‫לאור בדפוס לונץ ב‪ .1891-‬אחרי שנשא‬
‫שהוא מבטא את הלאומיות הערבית‬               ‫העניק את הרשיון המבוקש רק בסוף‬           ‫אשה‪ ,‬רכש אהרן לייב אדמה בפתח‪-‬‬
‫ומייצג את השקפותיהם‪ ,‬אך לא תהיה‬            ‫דצמבר ‪ ,1918‬אלא שעתה העדיף פלמן‬          ‫תקוה והתיישב בה‪ .‬ב‪ 1892-‬נולד בנו‬
‫לו מרות עליהם אם יחשבו שעשה‬                ‫להשאר בפאריס ולגשת לבחינות הדוק­‬         ‫שלמה‪ .‬שנתיים לאחר מכן מת אהרן‬
‫איזשהו הסכם עם היהודים ומתכוון‬             ‫טוראט למשפטים‪ .‬באביב ‪ 1919‬התוודע‬
                                           ‫שלמה פלמן לד״ר חיים וייצמן‪ ,‬שעשה‬                                             ‫לייב‪.‬‬
                                 ‫לקיימו״‪.‬‬  ‫אז בפאריס בענייני ועידת השלום‪.‬‬           ‫שלמה למד בבית הספר של יק״א‬
                                           ‫וייצמן התרשם מבקיאותו של פלמן‬            ‫בפתח‪-‬תקוה‪ .‬לשון הלימוד שם היתה‬
           ‫״סוכן פרטי״‬                     ‫בענייני הערבים‪ ,‬משליטתו הגמורה‬           ‫צרפתית‪ .‬אחר‪-‬כך למד משפטים בקוש‪-‬‬
                                           ‫בערבית ומחוג מכריו בין אנשי הפמליה‬       ‫טא ובקהיר‪ .‬במלחמת העולם הראשונה‪,‬‬
‫משנתייאש מן הסיכוי שהאנגלים‬                ‫של האמיר פייצל מנהיגו של העולם‬           ‫בתחילת ‪ ,1915‬ברח שלמה פלמן למצ­‬
‫יסייעו לו בשיגור משלחת רשמית‬               ‫הערבי וחברי המשלחת הערבית לוועי­‬         ‫רים באוניית המלחמה האמריקנית טנסי‬
‫לפייצל‪ ,‬עלה בדעתו של וייצמן לשגר‬                                                    ‫יחד עם רבים מבני הארץ‪ .‬ביוני ‪1915‬‬
‫את פלמן לדמשק‪ ,‬כ״סוכן פרטי״ של‬                                           ‫דת השלום‪.‬‬  ‫קיבל היתר לנסוע לצרפת ולהשלים שם‬
‫ועד‪-‬הצירים‪ .‬באמצע יוני ‪ ,1919‬אחרי‬          ‫כבר בהסכם הנודע‪ ,‬מ‪ 3-‬בינואר‬              ‫את לימודיו‪ .‬הוא קיבל תואר מוסמך‬
‫שקיבל תואר דוקטור למשפטים מן‬               ‫‪ ,1919‬בין וייצמן ופייצל נזכר עניין‬       ‫למשפטים‪ ,‬שימש מפקח בבית‪-‬ספר‬
‫הסורבון‪ ,‬יצא פלמן לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬              ‫חילופי נציגים‪ ,‬או סוכנים מוסמכים בין‬     ‫תיכון בפאריס‪ ,‬היה ״מזכיר אגודת‬
‫עדיין לא היה בידו כתב‪-‬מינוי‪ .‬וייצמן‬        ‫ועד‪-‬הצירים‪ ,‬שייצג את ההנהלה הציו­‬        ‫המתלמדים העבריים״ ו״חברת העזרה‬
‫רצה כי המינוי של המועמד‪ ,‬שעליו‬             ‫נית בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬ובין המימשל הערבי‬        ‫למתנדבים העבריים בצרפת״‪ .‬כן שימש‬
‫המליץ בחום‪ ,‬ייעשה על‪-‬ידי ועד‪-‬‬              ‫של פייצל בדמשק‪ .‬הקשרים עם פייצל‬          ‫מזכיר ועד הקרן‪-‬הקיימת‪ ,‬השתתף‬
‫הצירים ולא על דעתו שלו בלבד‪ .‬בבואו‬                                                  ‫ביסוד הבטאון של הוועד ובעריכתו‪.‬‬
‫ארצה‪ ,‬הצטרף פלמן ל״חבורת הסולל״‪,‬‬
‫שרכשה את מניות ״דאר היום״ וסייעה‬
‫לאיתמר בן‪-‬אב״י להוציא את העתון‪.‬‬
‫פלמן פתח משרד משפטי על‪-‬יד מערכת‬
‫״דאר היום״‪ .‬מודעות על שירותיו‬
‫המגוונים של המשרד נתפרסמו כמעט‬

                    ‫בכל גליון של העתון‪.‬‬
‫בסוף אוגוסט ‪ 1919‬אישרה האקזקו‪-‬‬
‫טיבה של ועד‪-‬הצירים את מינויו של‬
‫פלמן‪ ,‬לפי המלצת וייצמן והד״ר דוד‬
‫אידר‪ ,‬מרכז העבודה המדינית בוועד‬
   1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11