Page 10 - etmol 83

‫מפולטבה שאפילו לא פרש את שמו וחתם בראשי התיבות‬ ‫שהלכו להתיישב בארץ־ישראל ולולי הם‪ ,‬הנאחזים‬
‫צ״מ על מאמרו ״דרכי נועם״‪ .‬אין הכותב מסכים שהיתה‬ ‫בצפרניים במפעל‪ ,‬היה הרעיון מתפוגג והכל היו הולכים‬
‫נהירה גדולה אחרי רעיון התחיה בתחילה ולכן אינו רואה‬ ‫לאמריקה‪ .‬לו היו החלוצים הגדולים בהיסטוריה מחכים עד‬
‫עתה נסיגה גדולה‪ .‬הסיבה שהרעיון עורר רק מעטים היתה‬ ‫להתעוררות הרוחנית בציבור לא היו מפעלים בעולם‪.‬‬
‫שהעולים חרתו על דגלם רק תחילת פסוק ״בית יעקב לכו‬ ‫עליית זרובבל אף היא לא היתה מתחוללת‪ .‬והלאומיות‬
‫ונלכה״ והשמיטו את סופו ״בשם ה׳״ )כידוע היתה תחילת‬ ‫היהודית דהיום היתה מחכה למימושה עד לביאת המשיח‪.‬‬
‫הפסוק סיסמת הביל״ויים(‪ .‬וכך באו ארצה על סמך תורות‬ ‫מן הראוי היה שאחד העם ושאר ראשי חובבי״ציון יבקרו‬
‫זרות שאין בינן ובין הרעיון הלאומי מאומה ומה שדחף את‬ ‫בארץ ויווכחו באמיתות הדברים ולא יהיו תלושים מן‬
‫העולים היה זה שנדחו ממקומות אחרים ורעיון הישוב הפך‬ ‫המציאות )שנתיים לאחר מכן ערך אחד העם את ביקורו‬
‫אצלם לשאלת פרנסה‪ .‬משום כך הסתייגו מהם היסודות‬ ‫הראשון בארץ וחזר וביקר בה עוד שלוש פעמים לפני שבא‬
‫החרדים שבעם אבל לא רק הם‪ ,‬כי אין תנועה יכולה‬
‫להתקיים ללא אידיאל‪ ,‬כפי שמוכיחה ההיסטוריה‪ .‬ועל סמך‬ ‫להשתקע ב*‪.(1922‬‬
‫העבר‪ ,‬עליית זרובבל ומעשה רבי יוחנן בן זכאי ביבנה‪,‬‬ ‫לדעת רטנר הפתרון הוא בישוב בעלי אמצעים בארץ־‬
‫מגיע צ״מ למסקנה ״כי רק תורתנו וספרותנו הקדושה‪ ,‬היא‬ ‫ישראל‪ ,‬שרבים מהם מבקשים ללכת לשם ואף הולכים‪ ,‬אבל‬
‫רק היא תתן לנו חיי עולם להתקיים זמן רב כזה ולכן עלינו‬ ‫חוזרים בפחי נפש כי אין אדמה לקניה‪ .‬למעשה יש אדמה‬
‫לעשות בעד רוח העם ולעורר בו את הרגש הלאומי״‪ .‬אבל‬ ‫אך בריכוזים גדולים של אלפי דונמים וחובבי״ציון חייבים‬
‫גם המעשה דרוש ולכן יש להחזיק בזה ובזה ולחלק ראשות‬ ‫היו לרכוש שטחים גדולים אלה ולמכרם בחלקות קטנות למי‬
‫התנועה למנהיגי הרוח ולמנהיגי המעשה והאחרונים יבואו‬ ‫שמוכן לשלם וכך להחזיר את אשר הוציאו‪ .‬כלומר‪ ,‬רטנר‪,‬‬
‫כרוב חובבי־ציון‪ ,‬תולה הכל בכסף‪ .‬אבל גם הוא פיתח‬
‫מבין הצעירים שכבר נוסו בהוויות עולם ובניהול‪.‬‬ ‫רעיון תלוש מן המציאות‪ ,‬כי אינו מציע דרך להשיג את‬
‫ההון בשביל קניית הקרקע על־ידי חובבי ציון והוא מתעלם‬
‫להעדיף איכות על כמות‬ ‫מן העובדה שכל נסיונותיהם של החובבים עד־כה לרכוש‬
‫אדמה‪ ,‬ממש לאותה מטרה‪ ,‬עלו בתוהו מחוסר ממון‪ ,‬כי‬
‫אחד העם הגיב רק על דברי ליליינבלום‪ ,‬וזה במאמר ״על‬ ‫האגודות לא שלחו את כספיהן לקופה הכללית וכבר עמדנו‬
‫פרשת דרכים״ )שכונס אחר כך תחת הכותרת ״לא זה‬
‫הדרך‪ ,‬מאמר שני״(‪ .‬רובו של מאמר זה הוא הרחבת הרעיו­‬ ‫על כך‪.‬‬
‫נות של המאמר הראשון אבל מן הראוי להדגיש כאן את‬ ‫השני למגיבים והחשוב ביניהם היה הסופר משה לייב‬
‫טענת המחבר שאינו מתנגד כלל למעשה אלא שאין להתחיל‬ ‫ליליינבלום‪ ,‬שהיה מזכיר חובבי״ציון ומראשוני ההוגים את‬
‫בו לפני שיבשל וכאשר תגיע שעתו צריך יהיה להעדיף את‬ ‫רעיון התחיה‪ .‬במאמרו ״דרך בת עמי״ הוא מבקש לסתור‬
‫האיכות על הכמות וזה על ידי ״שלום ואחוה‪ ,‬אמת וצדק‪,‬‬
‫אהבת העבודה בארץ״ ואז יתחבב העניין על העם ובכוח‬ ‫את הנחות אחד העם מיסודן‪.‬‬
‫האהבה אליו יצליח‪ .‬דווקא כשבונים הכל על התועלת‬ ‫ישוב ארץ־ישראל מתנהל בכבדות‪ ,‬לדעתו‪ ,‬לא כתוצאה‬
‫מתקפח הכל‪ ,‬שכן ״את מי יורה דעה חשבון הדונמים ואל מי‬ ‫מהידרדרות האומה‪ ,‬כטענת אחד העם‪ ,‬אלא מתכונות‬
‫תדבר בשבח ישראל שפת התועלת הפרטית‪ ,‬אם מי שיש לו‬ ‫המושרשות ביהודים מקדמת דנא‪ ,‬בין הייתר‪ :‬הם אינם‬
‫)העשירים( אינו רוצה ומי שרוצה ואין לו לא ימצא שם את‬ ‫מקבלים מחשבה ללא מעשה‪ ,‬ללא תכלית‪ :‬הם עם פזיז ‪-‬‬
‫עמא פזיזא‪ ,‬הדוחק את הקץ; הם קצרי רוח ואין להם‬
‫אשר הוא מבקש?״‬ ‫סבלנות להביא דברים לכלל גמר ראוי לשמו‪ .‬אחת‬
‫דומה כי בעליה השניה היה הרבה מן האיכויות שאחד‬ ‫ההוכחות לכך שאין יהודים גורסים רעיון בלי מעשה‪,‬‬
‫העם ראן כהכרחיות להצלחה ואילו בזמננו עדיין מנסרות‬ ‫משמשים לליליינבלום מאמצי הרבנים צבי הירש קלישר‬
‫כמה מבעיות היסוד שעורר ״לא זה הדרך״‪ ,‬בעיקר העימות‬ ‫ויהודה אלקלעי שבשנות השישים פתחו בתנופה גדולה‬
‫בין הגישה החומרנית כנגד הגישה הערכית‪ ,‬שרבים‬ ‫להפיץ את ה ר עיון אבל כיוון שלא ליווהו במע שה העלו‬
‫חרס בידם‪ .‬גם מחשבה מעשית אינה מספיקה אם אין כסף‬
‫המצרים על התפוגגותה‪.‬‬ ‫בצידה‪ .‬הנה לורנם אוליפנט האנגלי הגה בהקמת מושבות‬
‫פעילותו הממושכת של אחד העם בקרב חובבי‪-‬ציון‬ ‫יהודיות בארץ־ישראל‪ ,‬אך כאשר התברר שאין לו כסף‬
‫והמאמרים שפירסם במרוצת השנים מוכיחים שאמת דיבר‬ ‫לביצוע נסתיימה גם תוכניתו בלא כלום )אגב‪ ,‬גם הכסף לא‬
‫כאשר טען שלא זו בלבד שלא פסל את הצד החומרי של‬ ‫היה עוזר כי התורכים התנגדו לתוכנית(‪ .‬ומניין יבוא ההון‬
‫ישוב ארץ‪-‬ישראל אלא אף ראה בו יסוד הכרחי לעיקר‪,‬‬ ‫אם עשירי ישראל עומדים מנגד ואיך יכול לקום מפעל‬
‫למבנה הרוחני שיקום בה עד שיהיה למרכז רוחני לעם‬ ‫לתפארה כאשר הרוב בתוך קומץ ההולכים עתה לארץ״‬
‫באשר הוא‪ .‬במשך הזמן חלו תמורות במחשבתו בדבר‬ ‫ישראל הוא חסר כלי וכאן מתגלה הפזיזות כאשר יהודים‬
‫צביונו של מרכז כזה ולבסוף תיארו כטבור לעם היהודי‪:‬‬ ‫אביונים עלו בתחילה בהמון‪ ,‬בלי חשבון‪ ,‬בלי עורף‪ ,‬בלי‬
‫לאו דווקא מקור חשיבה‪ ,‬לימוד והשראה ליהדות כולה‪,‬‬ ‫ערובה למימון‪ .‬הנה‪ ,‬אפילו מימון פורתא‪ ,‬מימון קטן כזה‬
‫אלא מעין מוקד לחיים יהודיים שכל התפוצות יהיו קשורות‬ ‫הניתן היום‪ ,‬הוא הגורם לכך ש ה ר עיון של ישוב ארץ־‬
‫אליו‪ .‬דומה שאומנם כך התפתחו הדברים ושאכן היום אין‬ ‫ישראל אינו מתחסל‪ ,‬שהרי העם היהודי ״מעריך כל דבר‬
‫תפוצה שלא תראה בישראל מוקד כזה‪ ,‬ומאה שנה לאחר‬ ‫לפי תוצאותיו במעשה ולא לפי ערכו המופשט״‪ .‬אין ברירה‬
‫פירסומו של ״לא זה הדרך״ מהווה ישראל את המרכז‬ ‫אלא לדבר אל היהודים ״בלשון המובנת להם‪ ,‬היא שפת‬
‫‪,‬התועלת הפרטית ואז מה שלא יעשה הרגש יעשה חשבון‬
‫העברי הגדול בעולם‪.‬‬ ‫לתועלת ומתוך שלא לשמה יבואו לשמה״‪ .‬כלומר ‪ -‬״זה מה‬
‫אין ספק כי אחד הדוחפים העיקריים להתפתחות זו היה‬ ‫שיש״‪ ,‬כפי שהיינו אומרים היום‪ .‬ושוב‪ ,‬בגלל חוסר סבלנו­‬
‫אחד העם‪ .‬כל ימי שבתו בהנהגת חובבי ציון)מ‪ 1890-‬ועד‬ ‫תו של העם לחכות עד שיתבססו המושבות‪ ,‬דבר שמעצם‬
‫‪ (1902‬חתר לכך שהחובבים יעסקו יותר בחינוך ובתרבות‬ ‫טיבו טעון התפתחות ממושכת‪ ,‬הוא מתייאש מייד‪ .‬״אלף‬
‫מאשר בהתיישבות ולא רק בגלל עקרונותיו אלא גם מסיבה‬ ‫ושמונה מאות שנה״ ‪ -‬טוען ליליינבלום ‪ -‬״לא ארכו לנו‬
‫מעשית‪ :‬אין לחובבים די כסף ליישב ואילו בתחום הרוחני‬ ‫לישון שנת מרמוטא ולא שמנו לב כלל לישוב הארץ ולתשו־‬
‫כוחם רב להם‪ .‬מאמציו חוללו את התמורה בתנועה והודות‬ ‫עת עמנו ועכשיו‪ ,‬שלא יכולנו לשכלל )לבסס( את הקולו­‬
‫לסיועה קיבל החינוך העיקרי בארץ צביון לאומי והעבריות‪,‬‬ ‫ניות הנ״ל במשך שש שנים‪ ,‬רפו ידינו‪ .‬האין אנו עמא‬
‫שבתחילת העליה הראשונה נאנקו על קיומה רק בודדים‪,‬‬
‫פזיזא?״‬
‫הפכה למושכל ראשון‪.‬‬ ‫המגיב השלישי על מאמר אחד העם היה חובב ציון‬

‫סו‬