Page 7 - etmol 83
P. 7

‫אוזניו‪ .‬המידע של פלמן נראה כה חשוב‬         ‫הכל‪-‬סורי השני הכתיר אותו‪ ,‬ב״‪8‬‬            ‫הצירים‪ .‬נקבע כי ד״ר פלמן יצא לדמ­‬
‫בעיני סמואל עד ששיגר ללונדון‪ ,‬מייד‪,‬‬        ‫במארס ‪ ,1920‬מלך על סוריה ״בגבולו­‬        ‫שק‪ ,‬יבוא בקשר עם מנהיגי התנועה‬
‫מברק דחוף ביותר‪ ,‬שבו תיאר את‬                                                        ‫הלאומית הערבית‪ ,‬יעביר ארצה מידע‬
‫הארועים האחרונים בסוריה‪ ,‬בשמו של‬                                    ‫תיה הטבעיים״‪.‬‬   ‫על המתרחש בסוריה ובחוגו של פייצל‬
‫״פלדמן ]כך במקור![‪ ,‬סוכן ציוני מהימן‬                                                ‫ובמידת האפשר‪ ,‬יסביר את העמדות‬
‫שיצא את דמשק ביום ד ]‪[23.7.1920‬״‪.‬‬                    ‫ועדה משותפת‬                    ‫הציוניות‪ .‬משכורתו של פלמן הועמדה‬
‫למוחרת‪ ,‬ב‪ 24-‬ביולי‪ ,‬אחרי מערכה בת‬                                                   ‫על חמשים לירות לחודש‪ .‬הותר לו‬
‫שמונה שעות ברמות החולשות על‬                ‫ועידת השלום לא הכירה בצעד החד‪-‬‬           ‫לבוא לארץ מפקידה לפקידה ולקבל‬
‫מעבר ח׳אן מייסלון‪ ,‬בואך דמשק‪,‬‬              ‫צדדי של פייצל ותבעה ממנו לבוא‬            ‫עליו עבודה משפטית חשובה‪ ,‬ככל‬
‫מוטטו הצרפתים את משטרו של פייצל‬            ‫ללונדון ולהתייצב לפניה‪ .‬בתוך כך חזר‬
‫וגירשו אותו מסוריה‪ .‬האנגלים המלי­‬          ‫פלמן וביקש אישור להמשיך במשא‪-‬‬                                          ‫שתזדמן לו‪.‬‬
                                           ‫ומתן בעניין המילווה‪ .‬רק במחצית‬           ‫שליחותו של ד״ר שלמה פלמן לדמ­‬
                 ‫כוהו לבסוף על עיראק‪.‬‬      ‫השניה של מאי נתקבלה בלונדון החל­‬         ‫שק נמשכה מספטמבר ‪ 1919‬עד יולי‬
‫משימתו של ד״ר שלמה פלמן נסתיי­‬             ‫טה שעל פלמן להשהות את המשא‪-‬ומתן‬          ‫‪ .1920‬דמשק‪ ,‬מרכז הלאומיות הכל‪-‬‬
‫מה‪ .‬שוב לא היה חפץ בסוכן של ועד‪-‬‬           ‫ולמשוך אותו כמיטב יכולתו‪ .‬מכל מקום‬       ‫ערבית המתעוררת‪ ,‬תססה בלי הרף‪.‬‬
‫הצירים בדמשק‪ .‬במשך שנתיים היה‬              ‫‪ -‬כך נאמר בהחלטה ‪ -‬אין טעם להלוות‬        ‫העיר שרצה תועמלנים‪ ,‬״מועדונים‬
‫לפלמן משרד פרקליטות בירושלים‪,‬‬              ‫כסף לערבים עד שיקום בדמשק משטר‬           ‫פוליטיים״‪ ,‬ראשי שבטים וסוכנים‬
‫בשותפות עם עוני עבד אל‪-‬האדי‪.‬‬               ‫יציב‪ .‬ב‪ 13-‬ביוני ‪ 1920‬נפגשו פלמן‬         ‫גלויים וחשאיים של אנגליה ושל‬
‫ב‪ 1924-‬הסתכסך פלמן עם ראשי‬                 ‫וח״מ קלווריסקי‪ ,‬נציג פיק״א שאף הוא‬       ‫צרפת‪ .‬דיווחיו של פלמן עסקו במתרחש‬
‫המחלקה המשפטית של ההנהלה הציו­‬             ‫פעל בחצרו של פייצל‪ ,‬במלון ויקטוריה‬       ‫ברחוב‪ ,‬בהפגנות ובאסיפות‪ ,‬בהלכי‬
‫נית‪ ,‬ירד מצרימה ופתח משרד בקהיר‪.‬‬           ‫בדמשק עם משלחת מטעם ועדת פלסטין‬          ‫הרוחות ב״חצר״ של פייצל‪ ,‬ובתנועה‬
‫קודם לכן הוצעה לו משרת שופט‬                ‫של הקונגרס הסורי ועם אישים אחרים‬         ‫הלאומית הערבית על פלגיה השונים‪,‬‬
‫בחיפה‪ ,‬אך הוא סירב לקבלה‪ .‬פלמן‬             ‫והם הגיעו להסכמה בעניין הקמת ועדה‬        ‫שבין מנהיגיה בעלי ההשפעה הגדולה‬
‫ניסה להתמנות למנהל קרן‪-‬היסוד‬               ‫משותפת‪ ,‬שתתכנס בדמשק להכין מצע‬           ‫ביותר היו פלסטינאים‪ ,‬נציגי הקו‬
‫בבירת מצרים‪ ,‬בסיועו של וייצמן‪.‬‬             ‫להסכמה בין שני העמים‪ .‬מן הראוי‬           ‫האנטי‪-‬צרפתי והאנטי‪-‬ציוני הקיצוני‪.‬‬
‫מזכירתו של וייצמן‪ ,‬ז׳אנט ליברמן‪,‬‬           ‫לציין כי האישים הפלסטינאים‬               ‫כן דיווח פלמן על העתונות ועל העתונ‪-‬‬
‫העבירה את מכתב הבקשה שלו למזכיר‬            ‫שהשתתפו בשיחות היו מועין אל‪-‬מאדי‪,‬‬
‫הנהלת קרן‪-‬היסוד וביקשה שישיב‬               ‫רפיק אל‪-‬תמימי‪ ,‬עזת דרוזה‪ ,‬אמין אל‪-‬‬          ‫אים ועל מצבה של הקהילה היהודית‪.‬‬
‫לד״ר פלמן ישירות‪ .‬משלא נענה‪ ,‬הציע‬          ‫חוסייני ועארף אל‪-‬עארף‪ .‬הציונים לא‬        ‫נראה כי היו לפלמן קשרים מיוחדים‬
‫פלמן לאיתמר בן־אב״י עיסקה‪ :‬אם‬              ‫מיהרו למנות נציגים מוסמכים לוועדה‬        ‫עם מזכירו הפרטי של פייצל‪ ,‬עוני‬
‫ישפיע על וייצמן שימנה אותו למנהל‬                                                    ‫עבדול‪-‬האדי‪ ,‬חברו לספסל הלימודים‪.‬‬
‫קרן‪-‬היסוד בקהיר‪ ,‬יתן לו פלמן שי ‪-‬‬                                         ‫המשותפת‪.‬‬  ‫ספק אם פעולתו השיגה מטרה כלשהי‪.‬‬
‫מניות של ״הסולל״ בערך של מאה‬               ‫ב‪ 14-‬ביולי הגישו הצרפתים לפייצל‬          ‫בחודש ינואר ‪ 1920‬החלו מגעים בין‬
                                           ‫אולטימטום‪ :‬הוא נדרש לפזר את צבאו‬         ‫פלמן ובין קבוצה של מנהיגים‪ ,‬בתוכם‬
                                   ‫לירות‪.‬‬  ‫ולבטל את גינוני המלכות שנטל לעצמו‪.‬‬       ‫גם פלסטינאים קיצונים‪ ,‬על מילווה‬
                                           ‫המהלך הצרפתי התנהל תוך שיבושים‬           ‫ציוני גדול לפייצל תמורת הסכם חתום‬
          ‫וייצמן לא מגיב‬                   ‫בתקשורת והיה אפוף ״ערפל קרב״‪.‬‬            ‫בעניין תמיכה בשאיפות הציונים‬
                                           ‫הידיעות על הנעשה בדמשק ובדרך‬             ‫בארץ‪-‬ישראל‪ .‬המדיניות הלאומנית‬
‫ב‪ 1928-‬נדד פלמן לניו‪-‬יורק‪ ,‬בעק­‬            ‫אליה היו מעטות וסותרות‪ .‬והנה חזר‬         ‫הקיצונית שמנהיגים אלה דחקו אליה‬
‫בותיה של אשתו האמריקנית פאני‪.‬‬              ‫הד״ר פלמן מדמשק לירושלים ודיווח‬          ‫את פייצל‪ ,‬איש פשרות מטבעו‪ ,‬הצרי­‬
‫תחילה פתח משרד בשדירה החמישית‪,‬‬             ‫לד״ר אידר מוועד‪-‬הצירים על ההתרח­‬         ‫כה משאבים גדולים‪ .‬צרפת ואנגליה‬
‫אך עד מהרה נאלץ לעקור לכתובת‬               ‫שויות האחרונות בסוריה‪ .‬ד״ר אידר‬          ‫הפסיקו‪ ,‬או צימצמו מאוד את תמיכתן‬
‫צנועה הרבה יותר‪ .‬בסוף ינואר ‪1930‬‬           ‫לקח את פלמן לנציב‪-‬העליון כדי‬             ‫הכספית בפייצל ומכאן היוזמה הערבית‬
‫שוב כתב פלמן לוייצמן‪ ,‬הזכיר לו נשכ­‬        ‫שהרברט סמואל ישמע את הדיווח במו‬          ‫בעניין המילווה‪ .‬מצוקתו הכספית של‬
‫חות וביקש שימליץ עליו לפני פליכס‬                                                    ‫פייצל גברה עוד יותר אחרי שהקונגרס‬
‫פראנקפורטר ולואי בראנדייס‪ ,‬כדי‬             ‫המלך פייסל נכנס לדמשק‬
‫שישלבו אותו במנגנון הציוני בארצות‪-‬‬

    ‫הברית‪ .‬וייצמן לא הגיב על המכתב‪.‬‬
‫פלמן חזר ארצה בתחילת שנות‬
‫השלושים‪ .‬הוא עסק בענייני קרקעות‪,‬‬
‫לאו דווקא לצידן של הקרן‪-‬הקיימת‬
‫והכשרת‪-‬היישוב‪ .‬הוא היה אחד מפרק‪-‬‬
‫ליטיו של סוחר הקרקעות ראובן שיינ‪-‬‬
‫צויט‪ ,‬שנאשם ברצח המהנדס יעקב‬

       ‫צוואנגר בתל‪-‬נוף‪ ,‬במארס ‪.1937‬‬
‫במארס ‪ 1946‬כתב אלתר רגובסקי‬
‫אל וייצמן‪ ,‬בשם ״אזרחים רבים״‪ ,‬שימ­‬
‫ליץ ויתן ידו להופעת ד״ר פלמן לפני‬
‫ועדת החקירה האנגלית‪-‬אמריקנית‪.‬‬

            ‫וייצמן לא השיב על המכתב‪.‬‬
‫שלמה פלמן‪ ,‬״האיש של וייצמן בדמ­‬
‫שק״‪ ,‬מת בפתח‪-‬תקוה אור ליום ג׳ ‪23‬‬
‫בנובמבר ‪ ,1954‬מנוכר מקרוביו‪ ,‬נעזב‬

                   ‫מבני משפחתו ונשכח‪.‬‬
   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12