Page 27 - ורד נועם סופי לאתר
P. 27
מבוא
המסתורין של מושג הטומאה המקראי ,שטיבה וטעמה לא נתפרשו ,משך אותי
להבין כיצד תפסה ההלכה הקדומה ,ואחריה ההלכה התנאית ,את עצם מהותה
של המערכת של טומאה וטהרה ואת הבחנות היסוד המשמשות בה ,פעמים
במובלע ,בין חיים ומוות ,טבע ותרבות ,ישראל ונכרים ,הגוף והסתעפויותיו.
מהו דיוקן הטומאה העולה מספרות ההלכה הבתר–מקראית? תופעת טבע
אימננטית ,מ ָטפורה או מושג הלכתי מופשט ,נטול קיום במציאות? האם תלתה
בה ספרות זו מטען מוסרי? היכן מיקמה את איסור קיומה בין מרחב הקדושה
לבין מרחב החולין? האם ביקשה לצמצם או להנכיח אותה בחיי היומיום? כאן
אעיר ,שמחקר זה אינו מעוניין בשחזור המציאות ההיסטורית והחברתית של
ימי הבית השני ואחריו ,אלא במעקב אחר המערכת ההלכתית התאורטית ,יהיה
אשר יהיה מרחב תחולתה ויישומה במציאות ההיסטורית .כמו כן ,אין מחקר
זה עוסק בהשוואות בין–תרבותיות .אין הוא מוציא מכלל אפשרות השפעות
חיצוניות ,אבל עיקר עניינו בהתפתחות הפנים–יהודית ממקרא להלכה וביחס
בין חוגים וספרויות פנים–יהודיים בימי הבית השני ואחריו .בחינה שטחית של
מושגי הטומאה בתרבות היוונית–ההלניסטית מלמדת על קרבה מסוימת בין
העקרונות הבסיסיים של טומאת המת בתרבות היוונית והיהודית ,ובהם הטומאה
המידבקת של המת ,טומאת קברו וביתו של המת וטומאת הנכנס אליהם ,איסור
כניסה למקדש בטומאה ואיסור טומאה לכוהן ,וכן היטהרות באמצעות מים72.
ואולם כל המאפיינים האלה כבר קיימים במקרא ,והתקשיתי להסתייע בהם
להבנת כיווני ההתפתחות של ההלכה הבתר–מקראית ,להוציא אולי ,מוטיבים
בודדים בספרות הבית השני73.
הלכות טהרה בימי הבית השני ובספרות חז"ל זכו להתעניינות מחקרית
לא מועטה בין חוקרי ספרות חז"ל וחוקרי ראשית הנצרות כאחד ,והתעניינות
זו התעצמה מאז שנתגלתה ספרות קומראן .היא הצמיחה שיח עשיר בעיקר
בשאלה ההלכתית–ההיסטורית הטעונה של תחומי הטהרה בחברה היהודית בת
הזמן .המחקר הרבה לתהות על הרחבת הטהרה אל החולין בידי הכתות השונות,
על היקפה של הקפדה זאת ,על מניעיה ועל השפעתה על ההווי החברתי של
ההתחשבות בנסיבות הזמן בפיתוחם של נושאים הלכתיים שבין אדם למקום .ובכל זאת, 72
הגרעין הראשוני של הגדרות הטומאה ואופן השפעתה הוא נקי יותר משיקולים חברתיים 7 3
ומוסריים גלויים ,ותלוי יותר בפרשנות ובמסורת עתיקה.
ראו פארקר ,מיאזמה ,עמ' .73-32
ראו להלן ,פרק ב ,א ;2וסעיף ד ליד הערה .415
] [ 17
