Page 26 - ורד נועם סופי לאתר

‫מבוא‬

‫לאזן את הסיכונים המחקריים על ידי הגבלה של נושא המחקר לתחום הלכתי‬
‫מוגדר ועל ידי שימוש בעדי נוסח מהימנים ככל האפשר למקורות הנידונים‬
‫בספרות חז"ל‪ 69.‬בחרתי בנושא טומאת המת משום מרכזיותה של הטהרה‬
‫בהלכה הקדומה מחד גיסא‪ ,‬ומרכזיותה וחומרתה של טומאת מת בין הטומאות‪,‬‬
‫מאידך גיסא‪ ,‬כפי שהגדירו חז"ל‪‘ :‬חמור מכולם המת'‪ 70.‬מערכת זו של הלכה‬
‫מצטיינת בקדמותה וגם בהרחבתה ובשכלולה העצום לעומת הבסיס המקראי‪,‬‬
‫‘מקרא ממועט והלכות מרובות'‪ ,‬ולפיכך יש בה ללמד על יחסי מקרא והלכה‪.‬‬
‫יתרון אחר שמצאתי בנושא זה הוא טבעו המיוחד כתחום הלכתי שבין אדם‬
‫למקום‪ ,‬הנושא ממבט ראשון אופי שרירותי וסתום‪ ,‬נעדר משמעות מוסרית‬
‫או חברתית ברורה‪ .‬דווקא כאן נראה לי שאפשר לבודד את הפיתוח ההלכתי‬
‫ואת פרשנות המקרא‪ ,‬לפחות במידת מה‪ ,‬ממניעים חברתיים ומוסריים חיצוניים‬
‫גלויים לעין ולהתקרב אל העולם הדתי והאונטולוגי של ההלכה בטהרתו‪71.‬‬

‫הנחקר גם יחד היא אכן התוצאה שאנו חפצים בה‪ ,‬כדבריו שם‪‘ :‬הכמיהה למדע הותירה‬ ‫‪ 69‬‬
‫את שאלת משמעותה הדתית של ההלכה מיותמת'‪ .‬אכן‪ ,‬נראה שהמודעות הפילולוגית‬
‫והזהירות מפני ההטיה המחקרית אינן מצדיקות נזירות עולם מן התכנים והמשמעויות‬ ‫‪7 0‬‬
‫ומכל מחקר שעיניו נשואות אל ֵמ ֵעבר לחיבור אחד במישור המצע ואל ֵמ ֵעבר לרובד‬ ‫‪7 1‬‬
‫הפילולוגי במישור המטרה‪ .‬דברים כדרבנות בכיוון זה מובאים מתוך יומנו האישי של‬
‫אורבך אצל זוסמן‪ ,‬אורבך‪ .103 ,‬זוסמן מפליג בשבחו על ש'החזיר עטרה ליושנה והעמיד‬
‫את היהדות התלמודית לדורותיה במקום הראוי לה‪ ,‬לא רק כפילולוגיה מתה‪ ,‬אלא כגוף‬
‫מרכזי בהיסטוריה החיה של העבר וההווה' (שם‪ ,‬עמ' ‪ ,104-103‬אבל ראו גם שם‪ ,‬עמ' ‪85‬‬

‫הערה ‪.)178‬‬
‫ציטוטים מהמשנה הובאו על פי כתב יד קאופמן‪ .‬במסכת אהלות נעזרתי במהדורתו‬
‫המדעית של אברהם גולדברג‪ .‬השימוש בספרי במדבר נעשה על פי כתב יד רומי ‪,32‬‬
‫ולעתים נעזרתי בעדי נוסח נוספים‪ .‬אני חבה תודה גדולה לפרופ' מנחם כהנא‪ ,‬שהעמיד‬
‫לרשותי בנדיבותו את העתקת כתב יד רומי שלו לספרי במדבר ואת ההצגה הסינופטית‬
‫שהכין מכל עדי הנוסח‪ ,‬כתשתית למהדורתו העתידית לספרי במדבר‪ .‬השימוש בספרי‬
‫זוטא לבמדבר בפרשת פרה הושתת על קטע גניזה לפרשה זו שפורסם בידי אפשטיין‪ ,‬פרה‪,‬‬
‫ופעם שנייה בידי כהנא‪ ,‬מדרשי הלכה מהגניזה‪ ,‬עמ' ‪ .223-214‬הכרח מתודולוגי נוסף הוא‬
‫הבחנה בין רבדיה — התנאי והאמוראי — ומקומות מוצאה — ארץ–ישראל ובבל — של‬
‫הספרות התלמודית‪ .‬היבט זה בולט פחות בחיבור זה בשל עיסוקו בעיקר בספרות התנאית‬

‫של ארץ–ישראל‪.‬‬
‫משנה‪ ,‬כלים א ד‪.‬‬
‫מובן שבידוד שלם כזה אינו אפשרי‪ .‬הרחקת הטומאה מחיי החולין נושאת השלכות‬
‫חברתיות כבדות‪ .‬לכל זה ראו נעם‪ ,‬טהרה‪ .‬ראו גם דברי אורבך‪ ,‬ההלכה‪ ,‬עמ' ‪ ,139‬על‬
‫נוכחותם של שיקולים דתיים בנושאים הלכתיים בעלי אופי משפטי מובהק‪ ,‬ולהפך —‬

‫] ‪[ 16‬‬