Page 22 - ורד נועם סופי לאתר

‫מבוא‬

‫לתולדותיהן של הלכות מסוימות‪ ,‬בעיקר בתחומים משפטיים המשקפים‬
‫מציאות חברתית‪ ,‬כגון הלכות צדקה‪ ,‬עבודה זרה‪ ,‬עבדים‪ ,‬ירושה והפקר‪49.‬‬
‫יעקב (ג'פרי) רובינשטין עקב אחר ההיסטוריה של חג הסוכות מימי הבית השני‬
‫לספרות חז"ל‪ 50.‬משה הלברטל בחן את השינויים שהתחוללו בהלכה הקשורה‬
‫ליחסי המשפחה‪ ,‬ותלה אותם ב'מהפכות פרשניות' שיסודן בשיקולים ערכיים‪51.‬‬
‫אהרן שמש תיאר את הרצף ההלכתי מן המקרא לספרות חז"ל בנושא המשפטי–‬
‫החברתי של שיפוט וענישה‪ 52.‬עדיאל שרמר בחן את גלגולו של מוסד הנישואים‬
‫משלהי ימי הבית השני עד תקופת התלמוד‪ 53.‬באחרונה בחר ישי רוזן–צבי‬
‫להתמקד בהתפתחותן של תפיסות מגדריות בהלכה וניתח את עיצובו ההלכתי‬
‫המהפכני של טקס הסוטה בידי חז"ל‪ 54.‬הספר המונח בזה לפני הקורא מתמקד‬
‫בנושא אחד — טומאת המת — מתוך מכלול הדינים של טומאה וטהרה‪ ,‬התחום‬
‫ההלכתי המרכזי בעולמה של החברה היהודית בימי הבית ובהלכה הקדומה‪55.‬‬

‫ג‪ .‬טומאת המת‪ :‬תולדות ההלכה‬

‫בתורה מוקדשים לטומאת המת כעשרה פסוקים בלבד בבמדבר פרק יט ועוד‬
‫כחמישה בתיאור מלחמת מדיין בבמדבר לא‪ ,‬בתוספת פרטים נלווים הנזכרים‬
‫כבדרך אגב בכמה הקשרים נוספים‪ .‬חוקי המקרא בעניינה של טומאת המת‬
‫מפרטים כמה עקרונות פשוטים למדי‪ .‬לעומתם‪ ,‬דיני אהלות התנאיים הם מן‬
‫הסבוכים והענפים ביותר בהלכה התנאית כבר ברבדיה המוקדמים‪ ,‬עד שהפכו‬
‫בשיאה של תקופת התנאים למופת להלכה הקשה ביותר ללימוד בעיני התנאים‬

‫עצמם‪ 56.‬תכונה מיוחדת זו של הלכות אהלות הודגשה כבר בפי חכמינו‪:‬‬

‫ראו זוסמן‪ ,‬אורבך‪ ,‬עמ' ‪ 91 ,88‬ומראי המקום שם‪.‬‬ ‫‪ 49‬‬
‫רובינשטין‪ ,‬סוכות‪.‬‬ ‫‪ 50‬‬
‫הלברטל‪ ,‬מהפכות‪.‬‬ ‫‪5 1‬‬
‫‪5 2‬‬
‫שמש‪ ,‬עונשים וחטאים‪.‬‬ ‫‪5 3‬‬
‫שרמר‪ ,‬זכר ונקבה‪.‬‬ ‫‪ 54‬‬
‫רוזן–צבי‪ ,‬הטקס‪.‬‬ ‫‪ 55‬‬

‫על קדמותן של הלכות טהרה והדומיננטיות שלהן בשכבות המוקדמות של המשנה ראו‬ ‫‪ 56‬‬
‫למשל אלון‪ ,‬הלכות טהרה; ניוזנר‪ ,‬המסורות הרבניות‪ ,‬עמ' ‪ ;319-301 ,300-286‬הנ"ל‪,‬‬

‫החבורה; זוסמן‪ ,‬חקר; הנגל ודיינס‪ ,‬ביקורת‪ ,‬עמ' ‪ ;51-47‬רגב‪ ,‬טהרת חולין; נעם‪ ,‬טהרה‪.‬‬
‫ראו בבלי‪ ,‬פסחים נ ע"א; חגיגה יד ע"א ומקבילות; בבא מציעא נט ע"א‪.‬‬

‫] ‪[ 12‬‬