Page 25 - ורד נועם סופי לאתר

‫מבוא‬

‫לעיל‪ ,‬הם דוגמאות לחילוצם של ערכים והשקפות עולם מתוך העיצוב ההלכתי‬
‫ומתוך השתנותה של ההלכה‪ 66.‬המחקר הנוכחי מבקש‪ ,‬כקודמיו‪ ,‬לפתוח מתוך‬

‫ההלכה גם צוהר אל השקפות‪ ,‬אמונות ודעות‪.‬‬
‫מטרתו המחקרית של ספר זה תבעה מידה של העזה מתודולוגית‪ ,‬בשלושה‬
‫היבטים עיקריים‪( :‬א) הוא עוסק בתכנים הלכתיים בספרות התנאית ולא‬
‫בחקר הטקסטים המכילים אותם‪ ,‬אף כי טרם פורסמו מהדורות משביעות רצון‬
‫והיסטוריה ספרותית שלמה של הספרות התנאית בכללותה; (ב) הוא נשען על‬
‫סינתזה של מקורות מחיבורים שונים‪ ,‬ואפילו מקורפוסים נבדלים‪ .‬אין הוא‬
‫מטפל ברציפות ביצירה אחת‪ ,‬ועל כן הבירור היסודי של הטקסט והקונטקסט‬
‫של כל מקור ומקור לגופו אינו אפשרי מלכתחילה; (ג) הבעיות הכרוכות בחקר‬
‫תולדות ההלכה‪ ,‬כפי שתוארו לעיל‪ ,‬יוצרות הכרח בשחזורים המבוססים על‬
‫ניתוח‪ ,‬סברה והשערה‪ ,‬ונשענים פחות ‘על קרקע סמוך ובטוח'‪ 67.‬במובנים אלה‬
‫חורג הספר מגדרן של המגבלות שהטילה ‘האסכולה הירושלמית' על חקר‬
‫ספרות חז"ל‪ 68,‬ומשתעשע ִמּ ַדעת בחירות ההשערה ובסכנת הטעות‪ .‬השתדלתי‬

‫ראו הלברטל‪ ,‬מהפכות; שמש‪ ,‬עונשים; רוזן–צבי‪ ,‬הטקס‪ .‬מחקרים אלה‪ ,‬כמחקרי שלי‪ ,‬אין‬ ‫‪ 66‬‬
‫עניינם בשילוב הסוגות של אגדה והלכה לבירור הגותם של חז"ל‪ ,‬כהמלצת לורברבוים‪.‬‬ ‫‪ 67‬‬
‫נושאם המוצהר הוא ההלכה‪ ,‬אלא שמתוך העיון בה הם תרים גם אחר השקפות העולם‬ ‫‪ 68‬‬

‫שביסודה‪.‬‬
‫אפשטיין‪ ,‬תנאים‪ ,‬עמ' ‪ ,459‬בנוגע לביקורת המקורות של המשנה‪ .‬ביטוי זה הפך לתביעה‬
‫מתודולוגית בפי ממשיכי דרכו‪ .‬ראו רוזנטל‪ ,‬המורה‪ ,‬עמ' נז; זוסמן‪ ,‬חקר‪ ,‬עמ' ‪ ;14‬הנ"ל‪,‬‬

‫אורבך‪ ,‬עמ' ‪ 83‬הערה ‪.167‬‬
‫ראו למשל רוזנטל‪ ,‬המורה‪ ,‬עמ' טו‪ ,‬לד‪-‬נז‪ ,‬עא‪ .‬על ה'התבצרות' של ‘המחקר התלמודי‬
‫הקלאסי' בחקר ספרות ההלכה במקום בחקר ההלכה עצמה ראו זוסמן‪ ,‬אורבך‪ ,‬עמ' ‪,89‬‬
‫‪ ;100‬הנ"ל‪ ,‬חקר‪ ,‬עמ' ‪ .74 ,19 ,17 ,14‬נסיגה זו אל הפילולוגיה מתוארת שם כמעט כתאונה‬
‫היסטורית‪ ,‬אולם בהקשרים אחרים תוארה בפי זוסמן עצמו לא כגלות‪ ,‬כי אם כמחוז חפץ‬
‫וכאידיאל‪ .‬ראו זוסמן‪ ,‬אפשטיין‪ ,‬עמ' ‪ ;486‬הנ"ל‪ ,‬אורבך‪ ,‬עמ' ‪ .85 ,83‬כנגד גישה זו ראו‬
‫הלברטל‪ ,‬הרטמן‪ ,‬עמ' ‪ .18‬אל מול החשש מפני מחקר מגויס מציב הלברטל את השקפתו‬
‫של הנס גדמר בדבר מיזוג האופקים של המחבר והקורא והיעדר האפשרות להגיע אל‬
‫משמעות ‘אובייקטיבית' של נתון בסיסי כלשהו‪ .‬לשון אחר‪ ,‬התהליך הפרשני הוא תמיד‬
‫‘סובייקטיבי'‪ ,‬ועל כן אין לחשוש מפני הטיה של החוקר‪ ,‬הנתונה מראש ממילא בכל רובדי‬
‫הטיפול בטקסט‪ .‬לטעמי‪ ,‬אין זה הטיעון המרכזי נגד ההימנעות מעיסוק ברובד המשמעות‪,‬‬
‫שהרי ייתכנו רמות רבות של מעורבות החוקר בטקסט הנחקר‪ ,‬והצמצום אל הפילולוגי‬
‫אכן ממעיט מעורבות זו למינימום‪ .‬התהייה המרכזית כנגד הגישה המצמצמת‪ ,‬העולה‬
‫אף היא בדברי הלברטל שם‪ ,‬היא האם הדרה זו של הסובייקט החוקר ושל האובייקט‬

‫] ‪[ 15‬‬