Page 330 - ורד נועם סופי לאתר
P. 330
סיכום
מהות שיש בה ממשות .מהות זו נובעת מן הגופה ,מתפשטת בחלל הסגור
ונעצרת בתחומי גגו ודופנותיו .כן היא מנועה מלחדור לתוך כלי סגור .ואולם
נראה שבחלל הפתוח הטומאה מתפזרת ונמהלת ,או מתפוגגת ,ועל כן אינה
דבקה בנמצאים שם ,אם לא נגעו בפועל במקור הטומאה .טומאת המת מדבקת,
ומי שנטמא מטמא אחרים במגע ,אבל הללו נטמאים רק טומאת ערב קלה.
בפרשת שילוחם של טמאי מתים נשמעים בתורה עצמה שני קולות .פרשה אחת
מצווה על שילוחם של טמאי מתים ‘מן המחנה' ,כלומר ממושב בני ישראל
(במדבר ה) .מפרשה אחרת משתמע שטמא מת אינו משולח מן המחנה (במדבר
יט) .דינו של המת עצמו לא נתפרש ,אבל מסיפור מותם של נדב ואביהוא
משתמע שיש להרחיקו מן המחנה (ויקרא י ד-ה).
ב .ההלכה של קומראן
ב 1מן הפסוקים אל החוק הקומראני
ההלכה הקומראנית בנושא טומאת המת ,בניגוד לזו התנאית ,איננה משקפת
בניין הלכתי חדש .זוהי הלכה שמרנית למדי ,שאינה מתרחקת הרבה מפשט
המקראות .הסטיות מן הכתוב ניכרות היטב על רקעו של הבסיס המוצק תלוי
המקרא שמתוכו הן יוצאות .סטיות אלו נחלקות לכמה סוגים( :א) הרחבות
הנובעות מצורך פרשני .כוונתי להרחבות הלכתיות שיסודן במילוי פערים
בפרשת טומאת המת מכוח פרשנות פנימית של במדבר יט או בסיוע פרשות
אחרות בתורה( .ב) הרחבות הנובעות מצורך מעשי — היסקים מן הפסוקים
או הלכות עצמאיות ,המתבקשים בשל מציאויות ומצבים שלא ניתנה להם
תשובה בכתוב( .ג) מסורות קדומות — בקובץ ההלכות הקומראני שנבחן כאן
בולט קיומן של כמה מסורות הלכה שאינן תלויות בכתוב כלל .הרושם הוא,
שאין המדובר בחידושים של הכת כי אם במורשת שקדמה לה .מעניין לגלות
שמסורות אלו או שרידיהן מצויות גם ברבדים מוקדמים של ההלכה התנאית,
לפעמים דרך עיבוד ,צמצום או פולמוס( .ד) חידוש — חומרות ורפורמה דתית.
במקרים בודדים בלבד מצאנו בהלכות הכת חומרות יזומות על גבי הנאמר
בתורה .ההרחבות הללו נובעות משני מניעים מרכזיים בתורתה של הכת:
הנטייה לייחד תחום של קודש מוחלט גם בתוך מרחב המחיה האנושי ,והנטייה
להאחיד דינים נבדלים ולהימנע מהבחנות פנימיות .נוסף על אלו ,בשני מקרים
בלבד אפשר להסיק בוודאות שההלכה הכתתית היא בגדר רפורמה ,החולקת על
הלכה שקדמה לה .באחד מהם היא חולקת דווקא לקולה.
] [ 320
