Page 327 - ורד נועם סופי לאתר
P. 327
מגמות בהלכה התנאית
משני מכוח שטח אחר; עפר שאינו כברייתו; שטח שנחרש שלא בידי בעליו
או בידי נכרי) ,במנותק מהשיקול של הימצאות העצמות שם בפועל .נראה
שהשכבה הראשונה היא קדם–תנאית ,ואילו החקיקה המקפיאה והמגבילה
מתועדת ,לפחות בחלקה ,כבר בימי בית הלל ובדור יבנה 414.עם זה ,מסורת
אמוראית אחת מאחרת לדור אושא את הגזרה המחמירה על ש ֵרפת תרומה
שנכנסה לבית הפרס415.
טומאת בית הפרס ועפרו נזכרת בהקשרים רבים בספרות חז"ל בסמוך
לטומאה שנגזרה על ארצות העמים ,עפרן ואווירן 416.בפרק ב הזכרתי בקצרה
את מחלוקת החוקרים בנוגע למקורה של טומאה זו ,אם נבעה מתחילתה מחשש
לטומאת מתים בעפר ארצות העמים ,בדומה לבית הפרס ,כפירוש המסורתי417,
שהעדיפה כריסטין הייס ,או שמא המדובר בטומאה שנגזרה על מושב הגויים
משום עצם זהותם וטומאת עבודה זרה ,ותורצה במאוחר בנימוק נסיבתי
של חשש טומאה ,כפי שהציעו אלון וההולכים בעקבותיו 418.נראה שעיוננו
כאן מחזק את תפיסת אלון ,שכן המושג בית הפרס והחשש לטומאת עצמות
שנתפזרו בעפר אינם מוכרים כלל בספרות קומראן .לעומת זה ,טומאת ארצות
העמים מוכרת ומושרשת בהלכה הקומראנית ,כפי שהראה יוסף באומגרטן419.
מכאן שבתודעת הכת לא היה קשר בין הדברים ,ולטומאת ארצות העמים היה
מעמד עצמאי ,בלי קשר לחשש טומאת המת.
בית הפרס הוא דוגמה לצירופן של שתי תופעות שפגשנו לא אחת עד כאן.
לעיל נתקלנו במקרים שבהם דחתה ההלכה הקומראנית חומרה חוץ–מקראית
קדמונית שהחזיקו בה חז"ל ,כגון טומאתו של אבר מן החי .אף כאן אפשר,
לאור קדמותו של גוף הלכה זה מחד גיסא ,והיעדרו מהלכת הכת מאידך גיסא,
4 14ראו הקולה של בית הלל בדין הכרם בבית הפרס (משנה ,אהלות יח א [עמ' ,)]129-128
והכלל 'אין בית פרס עושה בית פרס' כבר בדור יבנה ,שם ,יז ב (עמ' .)125-124
415משנה ,טהרות ד ה .ראו ירושלמי פסחים א ו ,כז ע"ד; בבלי ,שבת טו ע"ב .אבל בירושלמי,
שבת א ד ,ג ע"ג מיוחסת גזרה זו לימי בית שמאי ובית הלל.
4 16ראו למשל משנה ,נזיר ז ג; אהלות ב ג (עמ' ;)17יז ה (עמ' ;)127-126יח ו (עמ'
,)133-132והמעבר בפרק יח מעיסוק בבית הפרס לאורך הפרק אל דיני ארץ העמים ומדור
גויים בסופו .ראו גם משנה ,טהרות ד ה; ה א; תוספתא ,מכות ד יז (עמ' ;)443אהלות יח
א (עמ' ,)616וראו סוגיות הבבלי והירושלמי הנזכרות בהערות לעיל.
4 17ראו רמב"ם ,הלכות טומאת מת ב טז.
4 18ראו לעיל ,פרק ב ,א ,2וגם בפרק זה ,ב.1
419באומגרטן ,מסורות הלכתיות ,עמ' .663
] [ 317
